הבדלים בין גרסאות בדף "דובער קצנלבויגן"
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' '''דובער קצנלבויגן''' (מכונה: '''בערע אברמקס'''; [[תק"צ]] – [[תרע"ד]]-[[תרע"ו]]) מנכבדי תושבי העיירה [[ליובאוויטש]] ומקורב למשפחת [[בית הרב]]. | ר' '''דובער קצנלבויגן''' (מכונה: '''בערע אברמקס'''; [[תק"צ]] – [[תרע"ד]]-[[תרע"ו]]) מנכבדי תושבי העיירה [[ליובאוויטש]] ומקורב למשפחת [[בית הרב]]. | ||
| − | == | + | ==תולדות חיים== |
| − | {|class="wikitable" style="float:left; text-align:center;" | + | {|class="wikitable" style="float:left; text-align:center; width:32%;" |
|- | |- | ||
|[[קובץ:Abram Katzenelenbeigen (A).png|מרכז|ממוזער|150px]] | |[[קובץ:Abram Katzenelenbeigen (A).png|מרכז|ממוזער|150px]] | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
ר' דובער קצנלבויגן נולד בליובאוויטש לאמו מרת בתיה ולאביו ר' אברהם{{הערה|נולד בשנת [[תקע"ח]].}}, בשנת [[תק"צ]]. אביו ר' אברהם (ב"ר יהושע) שימש כמוכסן בעיירה ליובאוויטש וסייע ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] בעת ההלשנות בשנת [[ת"ר]], אז גם ישב בבית המאסר למשך שני ימים{{הערה|לכ"ז: '''[[תנועת ההשכלה#קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה|קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]]''', ניו יורק תש"ו, עמ' 21, ובהערות 46 ו־49.}}. | ר' דובער קצנלבויגן נולד בליובאוויטש לאמו מרת בתיה ולאביו ר' אברהם{{הערה|נולד בשנת [[תקע"ח]].}}, בשנת [[תק"צ]]. אביו ר' אברהם (ב"ר יהושע) שימש כמוכסן בעיירה ליובאוויטש וסייע ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] בעת ההלשנות בשנת [[ת"ר]], אז גם ישב בבית המאסר למשך שני ימים{{הערה|לכ"ז: '''[[תנועת ההשכלה#קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה|קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]]''', ניו יורק תש"ו, עמ' 21, ובהערות 46 ו־49.}}. | ||
| − | התחתן לפני שנת [[תרי"ג]] עם ראָדאַ {{הערה|נולדה בשנת [[תקצ"ב]].}}. מקום דירתם היה מול השוק בליובאוויטש, על־יד שטח [[ליובאוויטש#מרכז חסידות חב"ד#תקופת אדמו"ר האמצעי|בית הכנסת של אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|[[אלישיב קפלון]], '''[[ליובאוויטש - העיירה של חב"ד|לְיוּבַּאוִויטְשׁ – העיירה של חב"ד]]''', תשע"ז, עמ' 95.}}, בשורה אחת עם ביתו של ר' [[שלמה חיים קוטאין]] וביתו של ר' נחמן צבי בנו של רבי [[שמואל דובער מבוריסוב]]{{הערה|שם=לעתיד|[[ישראל ג'ייקובסון]], '''[[זכרון לבני ישראל]]''', ניו יורק תשנ"ו, עמ' נ, הערה צא.}}. | + | התחתן לפני שנת [[תרי"ג]] עם ראָדאַ{{הערה|נולדה בשנת [[תקצ"ב]].}}. מקום דירתם היה מול השוק בליובאוויטש, על־יד שטח [[ליובאוויטש#מרכז חסידות חב"ד#תקופת אדמו"ר האמצעי|בית הכנסת של אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|[[אלישיב קפלון]], '''[[ליובאוויטש - העיירה של חב"ד|לְיוּבַּאוִויטְשׁ – העיירה של חב"ד]]''', תשע"ז, עמ' 95.}}, בשורה אחת עם ביתו של ר' [[שלמה חיים קוטאין]] וביתו של ר' נחמן צבי בנו של רבי [[שמואל דובער מבוריסוב]]{{הערה|שם=לעתיד|[[ישראל ג'ייקובסון]], '''[[זכרון לבני ישראל]]''', ניו יורק תשנ"ו, עמ' נ, הערה צא.}}. |
בשנת [[תרנ"ג]] הייתה לו, לר' אהרן ביינש ולר' שלום יחזקאל פורש מחלוקת עם הרב יעקב אליעזר סקאבלא, ר' אהרן זליגסון ור' נפתלי צבי מייטין. הדיינים (ביניהם היה הרב [[דוד יעקובסון]]) לא הצליחו לפשר בין הצדדים והוחלט כי המכריעים יהיו האחים, [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון|הרז"א]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|'''קונטרס בר מצוה תרנ"ג''', ניו יורק תש"ס, עמ' יח.}}. | בשנת [[תרנ"ג]] הייתה לו, לר' אהרן ביינש ולר' שלום יחזקאל פורש מחלוקת עם הרב יעקב אליעזר סקאבלא, ר' אהרן זליגסון ור' נפתלי צבי מייטין. הדיינים (ביניהם היה הרב [[דוד יעקובסון]]) לא הצליחו לפשר בין הצדדים והוחלט כי המכריעים יהיו האחים, [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון|הרז"א]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|'''קונטרס בר מצוה תרנ"ג''', ניו יורק תש"ס, עמ' יח.}}. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
ר' דובער נזכר בספרות הזכרונות החב"דית, וממנה עולה קרבתו למשפחת בית הרב. כך למשל הוא מוזכר ביומנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[כ"ג באייר]] [[תרנ"ג]] שראהו משוחח אז עם הרז"א{{הערה|[[רפאל נחמן כהן]], '''[[שמועות וסיפורים (ספר)|שמועות וסיפורים]]''', כרך ג, כפר חב"ד תש"נ, עמ' 103.}}. הרבי הריי"צ סיפר גם על דיבורי ר' דובער עם אביו אדמו"ר הרש"ב{{הערה|'''ספר השיחות תש"ו-ה'שי"ת''', עמ' 172.}}. קרבתו לבית הרב התבטאה גם בכך שהוא בישר לאדמו"ר הרש"ב על פטירת אחיו הרז"א בשנת תרס"ט{{הערה|'''זכרון לבני ישראל''', עמ' יט.}}. | ר' דובער נזכר בספרות הזכרונות החב"דית, וממנה עולה קרבתו למשפחת בית הרב. כך למשל הוא מוזכר ביומנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[כ"ג באייר]] [[תרנ"ג]] שראהו משוחח אז עם הרז"א{{הערה|[[רפאל נחמן כהן]], '''[[שמועות וסיפורים (ספר)|שמועות וסיפורים]]''', כרך ג, כפר חב"ד תש"נ, עמ' 103.}}. הרבי הריי"צ סיפר גם על דיבורי ר' דובער עם אביו אדמו"ר הרש"ב{{הערה|'''ספר השיחות תש"ו-ה'שי"ת''', עמ' 172.}}. קרבתו לבית הרב התבטאה גם בכך שהוא בישר לאדמו"ר הרש"ב על פטירת אחיו הרז"א בשנת תרס"ט{{הערה|'''זכרון לבני ישראל''', עמ' יט.}}. | ||
| − | על התבטלותו לאדמו"ר הרש"ב, אפשר ללמוד מהסיפור הבא: {{ציטוטון|בכ"ד טבת תרס"ו אחרי [[חלוקת הש"ס]] סיים החסיד הר' דובער (בערע אברמקס) את הסיום דמס' נדה, כשגמר הסיום לטף השפתיים וזקנו ורצה להגיע על ההדרן איזה חידוש לקשר המס', כשהרגיש בזה כ"ק אדמו"ר הרש"ב נבג"מ אמר לו עד כאן היינו מחויבים לשמוע, אבל הלאה איננו מחויבים, ואמר הר' דובער א"כ הדרן עלך כו'}}{{הערה|הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]], '''הלקח והלבוב''', כרך ב, עמ' ריב.}}. מסיפור זה גם ניתן על למדנותו, וכי הוא היה מבעלי הבתים בעיירה ליובאוויטש שהיו משתתפים בסיומי הש"ס. עובדה זו הוזכרה גם על־ידי הרבי הרש"ב בדברו עם הרב [[ברוך שניאור שניאורסון]]{{הערה|'''[[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)#רשימת ענינים וסיפורים|רשימות הרב"ש]]''', ניו יורק תשס"א, עמ' צה.}}. | + | על התבטלותו לאדמו"ר הרש"ב, אפשר ללמוד מהסיפור הבא: {{ציטוטון|בכ"ד טבת תרס"ו אחרי [[חלוקת הש"ס]] סיים החסיד הר' דובער (בערע אברמקס) את הסיום דמס' נדה, כשגמר הסיום לטף השפתיים וזקנו ורצה להגיע על ההדרן איזה חידוש לקשר המס', כשהרגיש בזה כ"ק אדמו"ר הרש"ב נבג"מ אמר לו עד כאן היינו מחויבים לשמוע, אבל הלאה איננו מחויבים, ואמר הר' דובער א"כ הדרן עלך כו'}}{{הערה|הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]], '''הלקח והלבוב''', כרך ב, עמ' ריב.}}. מסיפור זה גם ניתן ללמוד על למדנותו, וכי הוא היה מבעלי הבתים בעיירה ליובאוויטש שהיו משתתפים בסיומי הש"ס. עובדה זו הוזכרה גם על־ידי הרבי הרש"ב בדברו עם הרב [[ברוך שניאור שניאורסון]]{{הערה|'''[[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)#רשימת ענינים וסיפורים|רשימות הרב"ש]]''', ניו יורק תשס"א, עמ' צה.}}. |
| − | את | + | את אופיו התקיף הזכיר אדמו"ר הריי"צ באחת משיחותיו: {{ציטוטון|בליובאוויטש היה אדם בשם בערע אברהם'קעס, אדם חזק ותקיף, שאמר: פטור נו, אני לא אבכה ב'כורעים' של [[איסר החזן]]. הוא היה מתפלל ב'מנין' אחר בעיר. פעם אחת בא לבית המדרש של הרבי לשמוע תפלת ה'עבודה' ביום כיפור מאיסר החזן, ועמד ליד הכיור. כשהחל איסר החזן לנגן 'והכהנים' בהתלהבות גדולה, התחיל בערע אברהםקעס לרעוד וליבב, שהיה מוכרח להחזיק עצמו בכיור כדי שלא יפול}}{{הערה|'''ספר השיחות תש"ד''', עמ' 26-27. התרגום להלן נלקח מתוך המהדורה המתורגמת, עמ' כה.}}. |
נפטר בין השנים [[תרע"ד]]-[[תרע"ו]]. | נפטר בין השנים [[תרע"ד]]-[[תרע"ו]]. | ||
גרסה מ־01:10, 22 בנובמבר 2021
ר' דובער קצנלבויגן (מכונה: בערע אברמקס; תק"צ – תרע"ד-תרע"ו) מנכבדי תושבי העיירה ליובאוויטש ומקורב למשפחת בית הרב.
תולדות חיים
| רשימת לוֹוִים, תושבי ליובאוויטש, שביתם נהרס עקב 'השריפה הגדולה' בה' באלול תרי"ח – חתוּם על־ידי ר' אברהם המוכסן | |
.png)
.png)
ר' דובער קצנלבויגן נולד בליובאוויטש לאמו מרת בתיה ולאביו ר' אברהם[1], בשנת תק"צ. אביו ר' אברהם (ב"ר יהושע) שימש כמוכסן בעיירה ליובאוויטש וסייע לאדמו"ר הצמח צדק בעת ההלשנות בשנת ת"ר, אז גם ישב בבית המאסר למשך שני ימים[2].
התחתן לפני שנת תרי"ג עם ראָדאַ[3]. מקום דירתם היה מול השוק בליובאוויטש, על־יד שטח בית הכנסת של אדמו"ר האמצעי[4], בשורה אחת עם ביתו של ר' שלמה חיים קוטאין וביתו של ר' נחמן צבי בנו של רבי שמואל דובער מבוריסוב[5].
בשנת תרנ"ג הייתה לו, לר' אהרן ביינש ולר' שלום יחזקאל פורש מחלוקת עם הרב יעקב אליעזר סקאבלא, ר' אהרן זליגסון ור' נפתלי צבי מייטין. הדיינים (ביניהם היה הרב דוד יעקובסון) לא הצליחו לפשר בין הצדדים והוחלט כי המכריעים יהיו האחים, הרז"א ואדמו"ר הרש"ב[6].
ר' דובער נזכר בספרות הזכרונות החב"דית, וממנה עולה קרבתו למשפחת בית הרב. כך למשל הוא מוזכר ביומנו של אדמו"ר הריי"צ מכ"ג באייר תרנ"ג שראהו משוחח אז עם הרז"א[7]. הרבי הריי"צ סיפר גם על דיבורי ר' דובער עם אביו אדמו"ר הרש"ב[8]. קרבתו לבית הרב התבטאה גם בכך שהוא בישר לאדמו"ר הרש"ב על פטירת אחיו הרז"א בשנת תרס"ט[9].
על התבטלותו לאדמו"ר הרש"ב, אפשר ללמוד מהסיפור הבא: "בכ"ד טבת תרס"ו אחרי חלוקת הש"ס סיים החסיד הר' דובער (בערע אברמקס) את הסיום דמס' נדה, כשגמר הסיום לטף השפתיים וזקנו ורצה להגיע על ההדרן איזה חידוש לקשר המס', כשהרגיש בזה כ"ק אדמו"ר הרש"ב נבג"מ אמר לו עד כאן היינו מחויבים לשמוע, אבל הלאה איננו מחויבים, ואמר הר' דובער א"כ הדרן עלך כו'"[10]. מסיפור זה גם ניתן ללמוד על למדנותו, וכי הוא היה מבעלי הבתים בעיירה ליובאוויטש שהיו משתתפים בסיומי הש"ס. עובדה זו הוזכרה גם על־ידי הרבי הרש"ב בדברו עם הרב ברוך שניאור שניאורסון[11].
את אופיו התקיף הזכיר אדמו"ר הריי"צ באחת משיחותיו: "בליובאוויטש היה אדם בשם בערע אברהם'קעס, אדם חזק ותקיף, שאמר: פטור נו, אני לא אבכה ב'כורעים' של איסר החזן. הוא היה מתפלל ב'מנין' אחר בעיר. פעם אחת בא לבית המדרש של הרבי לשמוע תפלת ה'עבודה' ביום כיפור מאיסר החזן, ועמד ליד הכיור. כשהחל איסר החזן לנגן 'והכהנים' בהתלהבות גדולה, התחיל בערע אברהםקעס לרעוד וליבב, שהיה מוכרח להחזיק עצמו בכיור כדי שלא יפול"[12].
משפחתו
- אחיו ר' יצחק – מחותן של הרב דוד יעקובסון ואב סבו של בן-ציון קשת, חבר כנסת מטעם גח"ל-הליכוד
- בנו ר' יהושע – התגורר ברוגצ'וב ובראש השנה שימש כבעל קריאה בליובאוויטש[5], אביו של ר' מיכאל קצנלבויגן חתן ר' חיים בן ציון רסקין
- בנו ר' שמואל
- בנו ר' מנחם מענדל – התגורר בריגה ונפטר בשנת תרצ"ז
- בנו ר' לייב
- בתו מרת פריידא
- בתו מרת חיענא
הערות שוליים
- ↑ נולד בשנת תקע"ח.
- ↑ לכ"ז: קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה, ניו יורק תש"ו, עמ' 21, ובהערות 46 ו־49.
- ↑ נולדה בשנת תקצ"ב.
- ↑ אלישיב קפלון, לְיוּבַּאוִויטְשׁ – העיירה של חב"ד, תשע"ז, עמ' 95.
- ↑ 5.0 5.1 ישראל ג'ייקובסון, זכרון לבני ישראל, ניו יורק תשנ"ו, עמ' נ, הערה צא.
- ↑ קונטרס בר מצוה תרנ"ג, ניו יורק תש"ס, עמ' יח.
- ↑ רפאל נחמן כהן, שמועות וסיפורים, כרך ג, כפר חב"ד תש"נ, עמ' 103.
- ↑ ספר השיחות תש"ו-ה'שי"ת, עמ' 172.
- ↑ זכרון לבני ישראל, עמ' יט.
- ↑ הרב אלכסנדר סענדר יודאסין, הלקח והלבוב, כרך ב, עמ' ריב.
- ↑ רשימות הרב"ש, ניו יורק תשס"א, עמ' צה.
- ↑ ספר השיחות תש"ד, עמ' 26-27. התרגום להלן נלקח מתוך המהדורה המתורגמת, עמ' כה.
