אלעד

העיר אלעד ממוקמת במרכז הארץ, כ-25 דקות מכפר חב"ד, בנסיעה ברכב. העיר נוסדה בשנת תשנ"ט וכבר בשנה הראשונה התחילו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל ממגזר החסידים ואף 7 משפחות חסידי חב"ד. בראשם - משפחת הר"ר אורי שיחי' ברגדא.

רב קהילת חב"ד ראשון

לרב הקהילה הראשון נתמנה הרה"ח ר"ר דניאל גראבסקי שליט"א שדאג רבות לענייני קהילה ותרם תרומה אדירה לענייני חב"ד בעיר - הכנסת 2-3 ספרי תורה, מבני מוסדות, ניהול מסדות. עקב מחלוקות לצער הקהילה נאלץ לעזוב את העיר, זהו דף עצוב וכאוב בהיסטוריית קהילת חב"ד.

רב קהילה חדש

אחרי יותר משנה של העדרות הראש דקהילה, נבחר להיות רב הרב החסיד הר"ר ש.ז. יורוסלבסקי שמתפקד כבר מעל שנה כרב הקהילה.

שליח מגיע לאלעד

בסוף חודש מנחם אב תשנ"ט עבר לגור באלעד השליח הרב יוסף יצחק סילברמן. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי "שבת סליחות" נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה יביל לצורך פתיחת בית כנסת חב"ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב"ד, יקבלו בית כנסת.

הרב סילברמן הפיץ את התשובה בין שאר המשפחות והציע לנסות לארגן מנין בביתו ואכן בליל שבת בראשית תש"ס התכנסו מנין מצומצם בביתו. לאחרי שבת, הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב"ד אלא שראש המועצה דחה אותו ואמר שרק כשיהיו 50 משפחות של חסידי חב"ד יקבלו בית כנסת. הרב סילברמן קיבל את התשובה ברצינות ולקראת י' שבט (שנת החמישים לנשיאות הרבי) יזם "מבצע חמישים" בה התגייסו מתפללי המנין להחתים 50 מתושבי אלעד שמעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב"ד וברוך השם המבצע עבר בהצלחה ובראש חודש אדר ראשון הגיש השליח רשימה עם יותר מ 50 חתימות לראש המועצה.

שלשה שבועות לאחר מכן, בכ' אדר ראשון, החליטו מתפללי המנין להעביר את התפילות לבית משפחת החסיד הר"ר יעקב בוסני שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להגיע למנין של חב"ד כאשר כל הזמן ניסו מתפללי המנין לשכנע אותו להעמיד מבנה עבור בית כנסת לחסידי חב"ד. וחודש וחצי לאחר מכן , בב' ניסן, התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב"ד.

ייסוד קהילת חב"ד אלעד

כחלק מההערכות לקבלת מבנה מהמועצה , החליטו מתפללי המנין להקים עמותה מסודרת ובראש חודש סיון תש"ס התקיימה אסיפה לבחירת וועד קהילת חב"ד בה נבחר השליח ליו"ר הוועד והרב בועז שורץ לתפקיד מזכיר. כעבור שלשה שבועות, בכ"ג סיון תש"ס , נשלח המכתב מראש המועצה ליו"ר הנבחר בה הודיעו על החלטתו "לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מב' ניסן תש"ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב"ד. בחודש מנחם אב הגיע סוף סוף המבנה ולאחרי עבודות הפיתוח,בח"י אלול,נחתם חוזה בין יו"ר הקהילה לבין הר"ר תומר כהן רכז מחלקת דת במועצה המקומית להפעיל את המבנה לצורך בית-כנסת.ביום שישי כ"א אלול קיבל הרב סילברמן את המפתחות למבנה ובמוצאי שבת סליחות התקיימה אמירת הסליחות הראשונה בבית הכנסת החדש. בערב ראש השנה, התקיים טקס חנוכת הבית. בנוסף למבנה , העמידו המועצה מקומית לטובת בית הכנסת: 20 חומשים , 25 סידורים נוסח חב"ד ,ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה,עמוד לחזן, שתי כונניות לספרי קודש, 8 שולחנות, 70 כסאות ואפילו שלט שעליו הופיע שם בית הכנסת החדש:"בית מנחם חב"ד-ליובאוויטש אלעד".

ייסוד גני חב"ד אלעד

במהלך האסיפה לבחירת וועד לקהילת חב"ד, נבחרה מנהלת לגני חב"ד באלעד ועליה הוטל בין השאר לדאוג לאישורים מהמועצה ולרשום ילדים לפתיחת הגנים. בראש חודש מנחם אב, תש"ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ"ד-חב"ד לשנת הלימודים תש"ס-תשס"א. כיום ישנם בעיר 5 גנים לבנים ו3 גנים לבנות.

מקווה טהרה

לקראת שבת פרשת נח תשס"א, יזם השליח ויו"ר הקהילה רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה מקווה שיהיה מתאים לשיטת חב"ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו"רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב"ד.

תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו"ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לאשר את בניית המקווה בשיטת חב"ד. בחודש אדר תשס"ב, החלה המועצה בבניית המקווה. בגלל העדר תקציב, נפסקה הבנייה לקראת סיום הבנייה.