הבדלים בין גרסאות בדף "בן ציון כהן"
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | [[קובץ:ר' בן ציון כהן פ''ד 2.jpeg|ממוזער|הרב בן ציון כהן בעת [[התוועדות]] ב[[בית הכנסת]] [[בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] (תשפ"ד)]] | ||
[[קובץ:ר' בן ציון כהן פ''ד.png|ממוזער|הרב בן ציון כהן מברך את משתתפי [[התוועדות]] [[כ"ד טבת]] ב[[בית הכנסת]] [[בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] ב[[ברכת כהנים]] (תשפ"ד)]] | [[קובץ:ר' בן ציון כהן פ''ד.png|ממוזער|הרב בן ציון כהן מברך את משתתפי [[התוועדות]] [[כ"ד טבת]] ב[[בית הכנסת]] [[בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] ב[[ברכת כהנים]] (תשפ"ד)]] | ||
[[קובץ:הרב בן ציון כהן.png|ממוזער|הרב בן ציון כהן]] | [[קובץ:הרב בן ציון כהן.png|ממוזער|הרב בן ציון כהן]] | ||
גרסה מ־00:41, 7 במאי 2024
ר' בן ציון כהן (יליד שנת תש"י, 1950) הוא משפיע בכפר חב"ד, אשר שימש בעבר כחבר הצוות החינוכי בישיבת אור תמימים.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בי"ד ניסן תש"י באינדיאפוליס שבניו יורק להוריו גבריאל וחיה כהן, במשפחת מסורתית פושרת.
עם סיום מסלול לימודי התיכון, קיבל את הצעת חברי הקהילה שמימנו עבורו ביקור בארץ ישראל, ובשנת תשכ"ח, זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים הגיע לארץ במסע של כ-200 בני נוער תושבי ארה"ב, ובמהלך המסע שנמשך כחודשיים, הדבר שהשפיע עליו בצורה החזקה ביותר היה האושר והשמחה שהקרינו פניהם של תושבי ארץ הקודש.
בהמשך לחוויותיו, החליט להישאר ללמוד באוניברסיטה העברית, ובמהלך תקופת לימודיו החל להישאב לעולם היוגה, התבוננות ומדיטציה, ולתת משקל יתר לפן הרוחני בחייו.
בהמלצת ידיד קרוב של המשפחה, שחששו מכך שייסע להודו וייסחף אחרי עולמות מנותקים, הצליח להשפיע עליו להתקרב לעולמה של חסידות חב"ד וללמוד את ספר התניא, ובסופו של תהליך נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
לקראת יו"ד שבט הגדול ליווה את המשפיע בישיבה הרב שלמה חיים קסלמן שנסע לרבי להשתתף בסיום ספר תורה של משיח, ובלהט ההתלהבות מהאירוע המיוחד, העניק לרב קסלמן כשליחות מצווה צ'ק על סכום כסף גדול שהביאו לו הוריו לצורך מחייתו. כאשר נכנס הרב קסלמן אל הרבי ביחידות והעניק את הצ'ק, התעניין הרבי אודות התקרבותו ומעשיו של ר' בן ציון כהן, וכשהרב קסלמן סיפר על כך שהוא מתבונן בחסידות לפני התפילה, הרבי קם ממקומו בהתפעלות ואמר: "בן ציון חושב חסידות לפני התפילה! הלוואי שכל התלמידים היו עושים כך!".
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בכ"ט אב תשל"ג עם רעייתו מרת מלכה פריידא בת ר' דוד ואיידל נמצוב[1].
לאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם בכפר חב"ד.
במשך שנים ארוכות שימש כמשפיע בישיבת אור תמימים כפר חב"ד.
בזמן מלחמת לבנון הראשונה שימש כנהג הרכב של הדפסת התניא שנסע להדפיס מעבר לגבול את התניא על פי בקשת הרבי במסירות נפש.
משמש כפעיל קבוע במבצעי הרבי ברחבי גוש דן.
משפחתו
- בתו, מרת רחל גולדה
- בנו, ר' אברהם סנדר כהן - בופולו
- בתו, מרת חנה קפלן
- בנו, ר' מנחם מענדל כהן
- בתו, מרת נחמה דינה גינדס
- בנו, ר' לוי יצחק כהן - תל ציון (בעבר בעמנואל)
- בנו, ר' שמואל צבי הירש כהן - רחובות
- בנו, ר' יהושע מרדכי כהן
- בתו מרת שיינא שרה
- בתו, מרת מושקא, רעיית ר' מוטיק ריבק - כפר חב"ד
קישורים חיצוניים
- ד' אמות שמשפיעות על העולם כולו, בראיון לגליון 'הסיפור שלי' של חברת jem, גליון 293 פרשת בא תשפ"א
- ראיון לבית משיח על פעילות המבצעים,
בית משיח גליון 681 ה' שבט תשס"ט (הקישור אינו פעיל, כ"ט בניסן ה'תשפ"ד) - הדפסת התניא תחת אש
- תשורה מנישואי צאצאיו הכוללת מכתבים שקיבל מהרבי', (גינדס, ל' אב תשפ"ג)
הערות שוליים
- ↑ ילידת אירלנד, ט"ו שבט תשי"ד.
