קופת מעות ארץ הקודש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קופת מעות ארץ הקודש היה מנגנון איסוף "מעות ארץ ישראל" מאת היהודים בארצות אירופה בעיקר מרוסיה הלבנה למען היישוב היהודי בארץ ישראל שהיה אז בעיקרו מקרב החסידים. נוסד על ידי רבי מנחם מנדל מוויטבסק תקופה קצרה אחרי עליית החסידים הגדולה בתקל"ז[1]. בראשות המגבית בחו"ל עמד אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד.

רקע[עריכה]

לאחר עליית החסידים לארץ ישראל, הקים אחד ממנהיגי העלייה מנחם מנדל מוויטבסק שהיה מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש את קופת מעות ארץ הקודש. לקופה זו תרמו יהודים מארצות הגולה בעיקר מרוסיה הלבנה ומאוחר יותר גם מדינת ווהלין באמצעות גבאי צדקה מקומיים ובעידודם של שד"רים שהגיעו מארץ ישראל ועברו בין הקהילות השונות. תרומות אלה יועדו לטובת התיישבות החסידים החדשה בארץ ישראל ותרמו לה חסידים ואף שאינם חסידים כמנהגם של יהודי הגולה דורות רבים, לתמוך ביישוב היהודי שבארץ ישראל. בראשות המוסד מעות ארץ הקודש בגולה, שברוסיה הלבנה, שימשו רבי ישראל מפולוצק, רבי יששכר בער מליובאוויטש ואדמו"ר הזקן[2] עד שנת תקמ"ו[3] שאז הוכתר אדמו"ר הזקן על ידי רבי מנחם מנדל מוויטבסק ורבי אברהם מקליסק למנהיג של חסידי רוסיה הלבנה, הגבאי הראשי היה רבי יעקב מסמיליאן[4].

המגבית בקרב החסידים בארופה[עריכה]

המגבית התבססה בעיקר על התחייבות אישית שנתית של כל אחד מחסידי רוסיה הלבנה עבור כלל החסידים שבארץ ישראל. היו חסידים שהייתה להם גם התחיבות פרטית עבור יחידים מחסידי ארץ ישראל, כדי להקל על החסידים נקבע לחלק את הסכום השנתי לתשלומים שבועיים מי של הספיק נדרש לשלם עד סוף החודש. מי שהופקד על גביית הכספים היו הגבאים דארץ הקודש שמונו על ידי שניאור זלמן מלאדי בכל אחד ממנייני החסידים ברוסיה הלבנה, בידי הגבאים היו קופות מיוחדת שבהם הפקידו את הכספים[5]. בכל שנה בחדשי החורף היה הגבאי הכללי ר' יעקב מסמיליאן נוסע מעיר לעיר וגובה את הכספים המונחים אצל הגבאים ומביאם אל נשיא המוסד אדמו"ר הזקן. ר' יעקב לא היה יכול לבקר במשך זמן קצר זה בכל העיירות, ולכן היה שולח שליחי משנה לכמה עיירות. מלבד ר' יעקב מסמיליאן היה רבי שניאור זלמן מלאדי שולח שד"רים[6] נוספים לגבות את מעות ארץ הקודש בכמה עיירות ברוסיה הלבנה וליטא, ואף לעיירות בווהלין ופולין, והיה שולח איתם מכתב כללי בגודל עניין נדבות ליהודי ארץ הקודש, ואלו הם רוב האגרות שבחלק אגרת הקדש שבספר התניא, לאחר שכל הכספים היו מתאספים אצלו, היה שולח אותן עם שליח נאמן לרבי מנחם מנדל מוויטבסק בטבריה ולאחר פטירתו לרבי אברהם מקליסק, שליח זה היה לפעמים שד"ר שבא מארץ ישראל לרוסיה כדי להרבות את הנדבות, ולפעמים היה זה שליח מיוחד שנשלח מרוסיה, בדרך כלל היה זה הגבאי שהתמנה על ידי רבי שניאור זלמן מלאדי לנסוע בעיירות.

בשנת תקנ"ו, הוחלט שבני ווהלין ופולין ישלחו מעותיהם בנפרד כדי שלא לעכב את משלוח הכספים מכוון שהשד"ר שמעביר את הכספים מרוסיה הלבנה צריך לנסוע עם הכסף בחודש תמוז, כדי להגיע לאיסטנבול בראש חודש אלול, וכך יגיעו לארץ ישראל לעת האסיף שאז הפירות והתבואה בזול.

קורות הקופה[עריכה]

לאחר שנפטר רבי מנחם מנדל מוויטבסק בראש חודש אייר תקמ"ח עברה הנהגת החסידים בטבריה לידי רבי אברהם מקאליסק. באותו זמן התפתחה מחלוקת אודות הדרכים היעילות והנכונות לאיסוף וחלוקת הכספים. במסגרת המחלוקת הסכימו הצדדים שכדאי ליצור שתי קופות שונות, אשר כל אחת תיאסף בנפרד ותיועד לקבוצה אחרת. הוחלט לחלק בין התרומות הנאספות מרוסיה ואוקראינה ידוע היום בשם "כולל רייסין", לבין התרומות הנאספות מחבל ווהלין שנקראה אז פולין-הרוסית ידוע היום בשם "כולל ווהלין"[7]. היוזמה להקמת כולל ווהלין ככולל בפני עצמו יצאה לפועל בשנת תקנ"ו בהסכמתם ועידודם של כמה ממנהיגי החסידות רבי מרדכי מנשכיז, רבי יעקב יצחק מלובלין ("החוזה מלובלין"), המגיד מקוז'ניץ והאוהב ישראל מאפטא. החסידים אשר התבססו באותה תקופה בטבריה והגליל קראו לקופות בהן נאספו הכספים בשם קופת רבי מאיר בעל הנס. כפי שהיה נהוג כבר קודם לכן בקהילות שונות לקרוא לקופות בהן אספו כספים לטובת יושבי ארץ ישראל בשם זה. ההתפלגות לקופה נוספת גררה אחריה גם בשנים שאחרי מחלוקות שונות והיו מגדולי ישראל שנקראו לפשר בין הצדדים, בין המפשרים נמנה גם ר' נחמן מברסלב.

מאסר אדמו"ר הזקן[עריכה]

בשנת תקנ"ח בזמן סערת הרדיפות כנגד החסידים בליטא, ובתקופת מלחמות נפוליאון, הלשין הירש בן דוד, אחד מהמתנגדים בווילנה לשלטונות הרוסיים שאדמו"ר הזקן קושר קשר עם המהפכה הצרפתית ושולח כספים לארץ ישראל ובכך מסייע לאימפריה העות'מאנית אשר היו יריבי רוסיה הקיסרית. כתוצאה מדיווח זה נלקח אדמו"ר הזקן למאסר בפטרבורג, בי"ט כסלו תקנ"ט החליט פאבל הראשון, קיסר רוסיה לשחרר את אדמו"ר הזקן בטענה שלא מצא "שום שחיתות או משהו אחר המפר את השלווה הכללית"[8].

המחלוקת בין רבי אברהם מקליסק ואדמו"ר הזקן[עריכה]

בשנים תקס"ג-תקס"ה הייתה מחלוקת בין רבי אברהם מקאליסק ובין אדמו"ר הזקן[9], הן לגבי שיטתו של רבי שניאור זלמן בספר התניא והן בקשר להנהגת החסידים וניהול קופת מעות ארץ הקודש, עד אשר הם נפרדו, ורבי אברהם מקאלסיק הקים קופה חדשה בראשותם של רבי מרדכי מלעכוויטש ורבי אשר מקרלין, רבי מרדכי מלעכוויטש מינה שני גבאים כלליים ר' אהרן ור' ישראל מאוסטראוונא, שיעבדו תחת פיקוחו בדוגמת עבודתו של רבי יעקב מסמיליאן שעבד תחת פיקוחו של שניאור זלמן מלאדי[10].

כך בעקבות סכסוך הנ"ל שהשפיע גם על חסידי חב"ד בארץ ישראל שבעקבות כך עקרו את מקום מושבם יחד עם חסידי רבי לוי יצחק מברדיטשוב לחברון, המשיך רבי שניאור זלמן מלאדי בסיוע של רבי לוי יצחק מברדיטשוב לשלח כספים לחסידיו היושבים בצפת. מכאן והילך נקראה הקופה בשם כולל חב"ד[11].

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]


הערות שוליים

  1. קופת מעות ארץ הקודש נזכרה כבר באיגרת של מנחם מנדל מוויטבסק, ד באדר תקמ"ב (ליקוטי אמרים (שלו), איגרת ה'.
  2. איגרות בעל התניא עמ' ח'-ט'.
  3. איגרות בעל התניא, עמ' כ"ו-כ"ז.
  4. עליו ראה מבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן הוצאת תשע"ב (שלום דובער לוין) עמ' 17.
  5. ראה שם עמ' 15.
  6. שם, עמ' 16.
  7. ראה שם עמ' 19 ואילך.
  8. אגרות קודש אדמו"ר הזקן, מהדורת תשע"ב, נספח 24.
  9. שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארץ הקודש פרק ד', עמ' כ"ג.
  10. שם פרק ה', ייסוד כולל נפרד לאנשי חב"ד, עמ' כ"ט.
  11. שם, פרק ז' ייסוד כולל חב"ד, עמ' ל"ט.