נתן בלייכר
הרב נתן בלייכר[1] (תרמ"ג-כ"ד סיון תשכ"ט) היה שוחט ובודק ירא שמים שזכה שאדמו"ר הרי"צ אכל משחיטתו במוסקבה, ובערוב ימיו התגורר בבני ברק ועל השטח שהותיר בעזבונו הוקמו מוסדות חב"ד בעיר.
תולדות חיים[עריכה]
נולד בשנת תרמ"ג לאביו ר' יעקב ולאמו מרת בתיה גיטל בלייכר, בפרבר של העיירה מינסק[2].
בצעירותו למד אצל הגאון הרב איסר זלמן מלצר בסלוצק, ובהמשך למד בישיבת נובהרדוק.
הוסמך כשוחט ובודק.
בתקופת מגוריו במוסקבה, כאשר שהה אדמו"ר הריי"צ בעיר, נודע כירא שמים ואדמו"ר הריי"צ אכל רק משחיטתו.
בתקופה זו גם שימש ביתו כמקום מסתור ואירוח עבור החסידים השונים שעברו בעיר.
בזיווג שני התחתן עם מרת לאה בת ר' יעקב דוד וליפקע קמפינסקי מלודז'.
בסביבות שנת תרצ"ד עלה לארץ הקודש, והתיישב בבני ברק, בעוד בני משפחתו נותרו ברוסיה.
נמנה על בני הקהילה החב"דית בבני ברק, ושמו מופיע ברישומים שהשתמרו מהשנים הראשונות להתייסדות קהילת חב"ד בארץ לאחר השואה, דוגמת מכתב החסידים משנת תשי"ג בו מבקשים מהרבי שיגיע לביקור בארץ ישראל.
במכתב שזכה לקבל מאדמו"ר הריי"צ, מדרבן אותו הרבי להשתדל לגרום לכך שבני משפחתו יעלו אף הם בעקבותיו, ולחזק אותם בשמירת תורה ומצוות ולהיות עמהם בקשרים קרובים שיהיו כרוכים אחריו[3].
לפועל, הדבר לא הסתייע ובני משפחתו נותרו ברוסיה, כאשר לו עצמו היה מגרש בבעלותו בבני ברק, ולאורך השנים התלבט מה לעשות עמו, כיון שרצה לשמור אותו עבור צאצאיו באם יעלו לארץ הקודש. עסקני קהילת חב"ד בבני ברק לחצו עליו להעניק להם רשות שימוש במגרש על כל פנים באופן זמני ועל תנאי עד שצאצאיו יעלו לארץ, ובסופו של דבר בשנת תשט"ז הסכים לכך ועל מגרש זה נבנה בית הכנסת חב"ד ברחוב הרב קוק.
שימש כשוחט ובודק בבני ברק במשך כ-35 שנה עד לפטירתו בכ"ד סיון תשכ"ט ונטמן בבית העלמין בבני ברק בסמוך לרעייתו[4].
משפחתו[עריכה]
- בנו, יעקב דוד בלייכר
- בנו, יהודה בלייכר
- בתו, העשקע
הערות שוליים
- ↑ מאויית אצל רבותינו נשיאינו גם בליאכער, וכן בליאכר או בליכר.
- ↑ כרטיס בספר החסידים.
- ↑ [www.kedem-auctions.com/he/node/122542 תצלום המכתב באתר בית המכירות קדם].
- ↑ שנפטרה חודשים ספורים לפניו, בט"ז אדר של אותה שנה.
