יחיאל הלל אלטשולר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי יחיאל הלל ב"ר דוד אלטשולער מיאברוב - בעל החיבור הידוע על התנ"ך "מצודת דוד" ו"מצודת ציון".

הוא היה נכדו של רבי יצחק בן רבי אברהם חיות מפורטוגל ספרד, נכד רש"י הקדוש.[1]

חשיבות ספרו אצל רבותינו[עריכה]

אדמו"ר הרש"ב אמר: "אאזמו"ר [הצ"צ] מביא את פירוש ה'מצודת דוד'. ואם אאזמו"ר מביא את ה'מצודת דוד' הרי שצריכים להתעכב [ולעיין] בדבריו". עכ"ל.[2]

בלקוטי שיחות[3]: "הרבי [מוהריי"צ] החזיק מאד מה'מצודות' - איני יודע מאיזו סיבה - הוא גם סיפר שאת שיעור התהלים היו לומדים לעתים עם פירוש ה'מצודות'". עכ"ל.

כן גם בספר השיחות תש"ו[4]: "הרבי היה מחבב את פירוש ה'מצודות'". עכ"ל.[5]

למי ששאל את הרבי למה מזכיר רבות את פירושיו של המצודת דוד והמצודת ציון, השיב הרבי[6]:

"ולהערתו אודות מה שהוזכר במכתבי או בדברי פירוש מצו"ד ומצו"צ, הוא על יסוד מה שבתורת הדא"ח מובא פירוש זה כמה וכמה פעמים. ונוסף על שלאו מילתא זוטרתי היא שנלמד פירוש זה בחדרים המסורתיים בם למדו דורי דורות תינוקות של בית רבן, שחיו חייהם לאחרי כן מתאים להתורה והמסורה".

צאצאיו[עריכה]

יש הטוענים, כי רבי שלום שכנא (אבי אדמו"ר הצמח צדק) היה צאצא של המצודת דוד, שהיה צאצא של דוד המלך, בן אחר בן.

המקור לכך הוא הרב ישעיה הורוויץ[7]: "שמעתי מא"א זלה"ה, אשר זקנינו [אבי אביו של הצ"צ] ה"ר נח, היה שם כינוי משפחתו אלטשולער כי היה מגזע הרה"ג ר' יחיאל הלל בן הרב ר' דוד אלטשולער מק"ק יאברוב אשר אסף פירושי אביו על נ"ך והוסיף עליהם מחכמתו והיו לאחדים בידו בשם מצודת ציון ומצודת דוד". עכ"ל.

יש החולקים על קביעה זו.[8] שהרי ודאי שבעל ה'מצודות' היה עדיין בחיים חיותו בשנת תקנ"ג (ואולי גם בשנים מאוחרות יותר), כלומר, בשנות ילדותו של הצ"צ, ואיך יעלה על הדעת שזקינו של הצ"צ היה "מגזעו"?

יש המשערים [9] שבעל 'עדן ציון' שמע מאביו רק שזקינם הר"ר נח היה כינוי משפחתו 'אלטשולער', ומשפט ההמשך נכתב מדעת המחבר בשילוב ציטוט מאחד מספרי רושמי קורות הרבנים (יעו"ש). אפשרות נוספת היא, שהוא היה בן דודו של המצודת דוד או בדומה, וזהו כוונתו "שהיה מגזע בעל המצודת דוד". ולפי זה נמצא שהוא גם כן היה בן אחר בן לדוד המלך, כמו המצודת דוד.

ישנה ראיה לאלה הסוברים כן, בכך שחיבת רבוה"ק לפירוש ה'מצודות' נזכרת בכמה וכמה מקומות,[10] ולעולם לא נרמז שם שהוא נמנה עם אבות המשפחה.

מקורות[עריכה]

הרב יהושע מונדשיין, קובץ הערות וביאורים אהלי תורה, טבת תשס"ד

הערות שוליים

  1. קנת סופרים (עמ' 93)
  2. בספר השיחות תרצ"ז (עמ' 158. כאן בתרגום ללה"ק).
  3. טו, עמ' 504. כאן בתרגום ללה"ק.
  4. עמ' 8 - שבהע' שם מובאים שני המקורות הנ"ל - כאן בתרגום ללה"ק.
  5. ראה בהערות שם, ש'הרבי' היינו אדמו"ר הזקן. אבל החוקר הרב מונדשיין כותב, כי נראה יותר שהכוונה לאדמו"ר הצ"צ או לאדמו"ר הרש"ב, שעל שניהם יודעים אנו שהשתמשו בפירוש ה'מצודות'.
  6. אגרות קודש חלק, כ, שנת תשכ"א (143.)
  7. בן הרב אשר יחזקאל, בן הרב ישעיה שנשא לאשה את בת אחותו של אדמו"ר הצ"צ, בספרו 'עדן ציון' עמ' קסא.
  8. ראה קורות חייו של בעל ה"מצודות" על ידי ר"א שישא שי' (בקובץ 'ישורון', ג, עמ' תריז ואילך. ו, עמ' תרסא ואילך).
  9. כך משער שם (בכרך ו, עמ' תרעה).
  10. וכמוזכר לעיל בערך זה.