יהודה לייב סלונים (הראשון)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Male no free image yet-he.svg.png

רבי יהודה לייב סלונים היה תלמיד חכם ששימש כממונה כולל חב"ד וכגבאי במפעלי תורה וחסד בנאמנות רבה.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בעיר חברון לאביו החסיד רבי זאב דוב נצר לשושלת היוחסין ממשפחות סלונים - שניאורסון, ונקרא על שמה של הראשון למשפחות אלו, המהר"ל מפראג. נולד לאביו לאחר שעלה לארץ ישראל עם אבותיו צאצאי נשיאי חב"ד שהתיישבו בחברון לפי הוראת אדמו"ר הצמח צדק.

עם בואו לירושלים מחברון בשילהי המלחמה העולמית הראשונה בשנת תרע"ו, נתמנה לאחד מראשי הנהלת ישיבת "אוהל משה" שיסד מהרי"ל דיסקין מבריסק, משרה בה החזיק עד יומו האחרון, וכחבר הנהלת החברא קדישא גחש"א.

באותה תקופה פתח מחדש ושכלל את בית המדרש "בית מנחם" חב"ד על שם אדמו"ר הצמח צדק בעיר העתיקה שבירושלים, לאחר שהיה סגור ומוזנח במשך שנים רבות, והוא אשר עשהו למקום תורה ותפילה נודע. כמו כן ניהל את בית המדרש, "בעל התניא" בשכונת מאה שערים, כל עבודתו למען הציבור והפרט היתה ללא קבלת פרס, וברוב שעותיו עסק בתורה ובתפילה.

עם הגיעו לירושלים התחיל לעסוק במכירת ארבעת המינים לפני חג הסוכות ובאפיית מצות לפני חג הפסח, בעיסוקיו אלו הצליח, ומהכנסותיו עוד הפריש לטובת המוסדות בהם פעל ועסק. ביחוד נודע בבית האפייה למצה שמורה עבודת יד, שניה במשך שנים, שנודעו הם בבחינת טיב המצות וכשרותם ורוב גדולי הרבנים ראשי הישיבות והאדמורי"ם ראו לעצמם זכות שהצליחו לאפות בו את מצותיהם, ביניהם האדמו"ר מגור, האדמו"ר מבעלזא, רבי יוסף צבי דושינסקי רב העיר, ובניהם וממשיכיהם אחריהם. גם רבי יצחק זאב סולובייצ'יק ובניו ראשי ישיבות בריסק ממשיכי דרכו הידועים בחומרותיהם, אפו במקום.

רבי לייב נלב"ע בירושלים בכ"ד בניסן תש"מ, ומנוחתו כבוד בהר הזיתים.