הבדלים בין גרסאות בדף "פורים משולש"
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") |
(מחיקת הפסקה עקב כך שאין התייחסות) |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
בניגוד לכך, חלק מיוצאי תימן נוהגים כשיטת ר' לוי בן חביב, משום שגם מדברי ה[[רמב"ם]] משתמע כשיטתו. | בניגוד לכך, חלק מיוצאי תימן נוהגים כשיטת ר' לוי בן חביב, משום שגם מדברי ה[[רמב"ם]] משתמע כשיטתו. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה מ־22:23, 24 בינואר 2021
פורים משולש הוא מאורע המתרחש כאשר יום ט"ו באדר - שושן פורים יוצא בשבת.
בירושלים, בשושן הבירה ובערים מוקפות חומה מציינים את יום ט"ו באדר כחג פורים לכל דבר ("שושן פורים"). בשנים בהם ט"ו באדר חל בשבת, ולא ניתן לקיים כמה ממצוות החג במשך השבת עצמה, פורסים את המצוות על פני שלושה ימים: ביום שישי, י"ד באדר, קוראים את המגילה ונותנים מתנות לאביונים; בשבת מוסיפים את תפילת "ועל הניסים" במהלך התפילה ובברכת המזון; וביום ראשון שולחים מנות איש לרעהו ואישה לרעותה, ועורכים את הסעודה החגיגית.
תוכן עניינים
היסטוריה
מקור השם
הכינוי משולש נובע מכך, שהחג של הערים המוקפות מתפרס על שלושה ימים רצופים, תוך העברת המצוות שאינן יכולות להתקיים בשבת, לימי החול שמשני צדדיו. הבעיה העיקרית היא קריאת המגילה, שאינה יכולה להיעשות בשבת. אף שמעיקר הדין אין מניעה לקרוא מגילה בשבת, גזרו חז"ל "שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים", ולכן העבירו את קריאת המגילה אל יום שישי, שהוא יום פורים דפרזים. פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית הקורה רק ב-11% מהשנים, באותן שנים בהם חל חג פסח ראשון ביום ראשון.
דיני פורים משולש
ביום שישי, י"ד באדר - קוראים את מגילת אסתר ונותנים מתנות לאביונים. בשבת, ט"ו באדר - מוסיפים בקריאת התורה למפטיר את הקריאה המיוחדת לפורים, ומתפללים את תפילת "ועל הנסים". ביום ראשון, ט"ז באדר - מקיימים את סעודת פורים ושולחים משלוח מנות.
הסיבה שמצוות מתנות לאביונים מוצמדת לקריאת המגילה, מנומקת בטעם שהאביונים נושאים עיניהם לקריאת מגילה. הסיבה שמצוות משלוח מנות מוצמדת לסעודת פורים היא מפני שמשלוח המנות מתבצע כדי שיוכלו לקיים את הסעודה.
מקור הדין המחייב את דחיית הסעודה ליום ראשון הוא בתלמוד הירושלמי. כיוון שלא קיימת התייחסות לנושא בתלמוד בבלי רוב פוסקי ההלכה קיבלו את דעת התלמוד ירושלמי בנושא ופסקו שיש לעשות את הסעודה ומשלוח מנות ביום ראשון.
ברם, הרב לוי בן חביב שהיה רבה של ירושלים במאה הרביעית לאלף השישי התנגד לשיטה זו, והביא ראיות מן התלמוד הבבלי שמהן נובע לכאורה כי לפי התלמוד הבבלי אין לעשות כך (כלומר לשיטתו התלמוד הבבלי חולק על התלמוד הירושלמי בעניין זה). כיוון שלפי הכלל המקובל בהלכה, כאשר התלמוד הבבלי חולק על התלמוד הירושלמי פוסקים הלכה כמו התלמוד הבבלי, יוצא שלשיטתו יש לערוך סעודת פורים ומשלוח מנות בשבת עצמה, וכך הוא נהג בפועל בירושלים.
רוב הפוסקים דחו את ראיותיו מן התלמוד הבבלי וטענו שהתלמוד הבבלי לא הכריע בסוגיה זו ולכן יש לפסוק על פי התלמוד הירושלמי. כהכרעת רוב הפוסקים נוהגים כיום יהודי רוב העדות – ועורכים את סעודת הפורים ושולחים מנות ביום ראשון.
בניגוד לכך, חלק מיוצאי תימן נוהגים כשיטת ר' לוי בן חביב, משום שגם מדברי הרמב"ם משתמע כשיטתו.
ראו גם
| חג הפורים | ||
|---|---|---|
| ימי הפורים | פורים קטן · שבת זכור · תענית אסתר · פורים · שושן פורים · פורים משולש | |
| מצוות הפורים | משלוח מנות · משתה ושמחה · מתנות לאביונים · קריאת המגילה · ועל הניסים | |
| מנהגי פורים | זכר למחצית השקל · קרעפלאך · תחפושת · עד דלא ידע · אוזני המן | |
| מגילת אסתר | אחשוורוש · המן · אסתר · מרדכי היהודי · בגתן ותרש · ושתי · חרבונה · עשרת בני המן · זרש | |
| ענייני הפורים | מבצע פורים · חג הפורים והקהל · תקנת המשקה | |
| התוועדויות פורים | פורים תשי"ג · נס מבצע פורים תשל"ו | |
| ניגוני פורים | ויהי בימי אחשורוש · שושנת יעקב (א) · שושנת יעקב (ב) · שושנת יעקב (ג) · בימי מרדכי ואסתר · שושנת יעקב (חודוקוב) | |
