הבדלים בין גרסאות בדף "עיקרי האמונה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (קרייזי אבאוט משיח העביר את הדף י"ג עיקרי הדת לשם עיקרי האמונה: צריך שיכלול לא רק כשיטת הרמב"ם) |
|||
| (16 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | {{יג עיקרים}} | ||
'''עיקרי האמונה''' הם היסודות העיקריים ב[[אמונה]] ה[[יהדות|יהודית]]. כמה מה[[ראשונים]] דנו בנושא זה, וקבעו מהם האמונות העיקריות ביותר ביהדות, כל אחד לפי שיטתו ומניינו. | '''עיקרי האמונה''' הם היסודות העיקריים ב[[אמונה]] ה[[יהדות|יהודית]]. כמה מה[[ראשונים]] דנו בנושא זה, וקבעו מהם האמונות העיקריות ביותר ביהדות, כל אחד לפי שיטתו ומניינו. | ||
| שורה 9: | שורה 10: | ||
יש שהביאו שכבר בימי האמוראים היה ידוע על קיומם של י"ג העיקרים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1839&st=&pgnum=293 שו"ת חתם סופר יורה דעה סי' שנ"ו.]}}. | יש שהביאו שכבר בימי האמוראים היה ידוע על קיומם של י"ג העיקרים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1839&st=&pgnum=293 שו"ת חתם סופר יורה דעה סי' שנ"ו.]}}. | ||
| − | יש מהראשונים שמנו מניין עיקרים אחר. ויש שחלקו על קיומם של עיקרים בכלל, שהרי מכיון שה[[תורה מן השמים]] לכן הכופר אפילו בפרט הכי קטן ממנה כבר נחשב כופר{{הערה|1=שו"ת חתם סופר שם בשם המקובלים. [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&pgnum=124 שו"ת הרד"ז חלק א' סימן שדמ].}}. גם ה[[אברבנאל]] סובר כך וטוען שזו גם דעתו של הרמב"ם, ומה שהרמב"ם מנה עיקרים אינו שולל ששאר חלקי התורה הם עיקריים, אלא מיועדים עבור אלו שאינם בקיאים בתורה דים, ועבורם "בחר הרב מכל האמונות אותם הי"ג אמונות היותר כוללות, כדי ללמד אותם דרך קצרה אותם הדברים"{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32592&st=&pgnum=50 ראש אמנה, פרק כ"ג].}}. והרב [[יעקב בן חביב]] כתב שכוונת הרמב"ם בכתיבת העיקרים | + | יש מהראשונים שמנו מניין עיקרים אחר. ויש שחלקו על קיומם של עיקרים בכלל, שהרי מכיון שה[[תורה מן השמים]] לכן הכופר אפילו בפרט הכי קטן ממנה כבר נחשב כופר{{הערה|1=שו"ת חתם סופר שם בשם המקובלים. [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&pgnum=124 שו"ת הרד"ז חלק א' סימן שדמ].}}. גם ה[[אברבנאל]] סובר כך וטוען שזו גם דעתו של הרמב"ם, ומה שהרמב"ם מנה עיקרים אינו שולל ששאר חלקי התורה הם עיקריים, אלא מיועדים עבור אלו שאינם בקיאים בתורה דים, ועבורם "בחר הרב מכל האמונות אותם הי"ג אמונות היותר כוללות, כדי ללמד אותם דרך קצרה אותם הדברים"{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32592&st=&pgnum=50 ראש אמנה, פרק כ"ג].}}. והרב [[יעקב בן חביב]] כתב שכוונת הרמב"ם בכתיבת העיקרים הייתה להילחם בדעות נפסדות שנפוצו בזמנו, אבל אחרי שהתפשטו העיקרים של הרמב"ם די בכך להסיר מכשול, ואין צורך לחקור מה נחשב לעיקר ומה לא{{הערה|1=פירושו ("הכותב") בעין יעקב ריש מסכת מגילה, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47607&st=&pgnum=54&hilite= בסוף הקטע].}}. |
| − | [[הרבי]] אומר שהתפשט בתפוצות ישראל ונקבע מניין העיקרים כשיטת הרמב"ם{{הערה|שם=כב|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4589&st=&pgnum=399&hilite= שיחת י"א ניסן תשכ"ב].}} | + | [[הרבי]] אומר שהתפשט בתפוצות ישראל ונקבע מניין העיקרים כשיטת הרמב"ם{{הערה|שם=כב|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4589&st=&pgnum=399&hilite= שיחת י"א ניסן תשכ"ב].}}. |
==העיקרים== | ==העיקרים== | ||
| שורה 17: | שורה 18: | ||
:א. '''מציאות [[ה']]:''' שה' הוא מצוי, והוא היחידי המצוי בשלימות - כי כל שאר הנמצאים תלויים בקיומו, והוא אינו תלוי בקיומם. | :א. '''מציאות [[ה']]:''' שה' הוא מצוי, והוא היחידי המצוי בשלימות - כי כל שאר הנמצאים תלויים בקיומו, והוא אינו תלוי בקיומם. | ||
:ב. '''[[אחדות ה'|אחדותו]]:''' שה' הוא אחד ו[[אחדות פשוטה|אינו מורכב מחלקים]]. | :ב. '''[[אחדות ה'|אחדותו]]:''' שה' הוא אחד ו[[אחדות פשוטה|אינו מורכב מחלקים]]. | ||
| − | :ג. '''[[שלילת | + | :ג. '''[[שלילת הגשמיות]] ממנו''': שאין לה' [[גוף]] ולא שייך בו שום מאורע [[גשמי]]. |
:ד. '''הקדמות''': שה' הוא קדום ולא מחודש, לעומת שאר הדברים שאינם קדומים כי הוא המהווה אותם. | :ד. '''הקדמות''': שה' הוא קדום ולא מחודש, לעומת שאר הדברים שאינם קדומים כי הוא המהווה אותם. | ||
:ה. '''היותו היחיד שראוי לעבדו''': שרק את ה' ראוי לעבוד, ולא שום מציאות אחרת, כי רק לו יש שלטון ו[[בחירה]] ולא לשאר הברואים (כמו [[מלאכים]], [[כוכבים]] וכדומה) - איסור [[עבודה זרה]]. | :ה. '''היותו היחיד שראוי לעבדו''': שרק את ה' ראוי לעבוד, ולא שום מציאות אחרת, כי רק לו יש שלטון ו[[בחירה]] ולא לשאר הברואים (כמו [[מלאכים]], [[כוכבים]] וכדומה) - איסור [[עבודה זרה]]. | ||
| − | :ו. '''ה[[נבואה]]'': שיש בין [[אדם (מין)|בני האדם]] אנשים שלמים באישיותם ובחכמתם שיכולים לקבל את השפע האלוקי ולהתנבא. | + | :ו. '''ה[[נבואה]]''': שיש בין [[אדם (מין)|בני האדם]] אנשים שלמים באישיותם ובחכמתם שיכולים לקבל את השפע האלוקי ולהתנבא. |
:ז. '''נבואת [[משה]]''': שמשה רבינו הוא מבחר המין האנושי, והוא הגדול במעלה מכל הנביאים שלפניו ואחריו. | :ז. '''נבואת [[משה]]''': שמשה רבינו הוא מבחר המין האנושי, והוא הגדול במעלה מכל הנביאים שלפניו ואחריו. | ||
:ח. '''[[תורה מן השמים]]''': שכל ה[[תורה]] שבידינו - [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]] על כל פרטיה - ניתנה למשה מאת ה'. | :ח. '''[[תורה מן השמים]]''': שכל ה[[תורה]] שבידינו - [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]] על כל פרטיה - ניתנה למשה מאת ה'. | ||
| שורה 29: | שורה 30: | ||
:יג. '''[[תחיית המתים]]'''. | :יג. '''[[תחיית המתים]]'''. | ||
| − | == | + | ==נוסחאות המבוססות על העיקרים של הרמב"ם== |
| − | על | + | {{חלונית|רוחב=31%|תוכן= |
| + | {{ציטוטון|'''נוסח "אני מאמין"''' | ||
| − | |||
#אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים: | #אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים: | ||
| − | #אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא יָחִיד וְאֵין יְחִידוּת כָּמוֹהוּ בְּשׁוּם פָּנִים. וְהוּא לְבַדּוֹ | + | #אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא יָחִיד וְאֵין יְחִידוּת כָּמוֹהוּ בְּשׁוּם פָּנִים. וְהוּא לְבַדּוֹ אֱלֹקֵינוּ. הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה: |
#אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אֵינוֹ גוּף. וְלֹא יַשִּׂיגוּהוּ מַשִּׂיגֵי הַגּוּף. וְאֵין לוֹ שׁוּם דִּמְיוֹן כְּלָל: | #אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אֵינוֹ גוּף. וְלֹא יַשִּׂיגוּהוּ מַשִּׂיגֵי הַגּוּף. וְאֵין לוֹ שׁוּם דִּמְיוֹן כְּלָל: | ||
#אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן: | #אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן: | ||
| שורה 45: | שורה 46: | ||
#אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ גּוֹמֵל טוֹב לְשׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָיו וּמַעֲנִישׁ לְעוֹבְרֵי מִצְוֹתָיו: | #אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ גּוֹמֵל טוֹב לְשׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָיו וּמַעֲנִישׁ לְעוֹבְרֵי מִצְוֹתָיו: | ||
#אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ. וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ. עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא: | #אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ. וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ. עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא: | ||
| − | #אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁתִּהְיֶה תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּעֵת שֶׁיַעֲלֶה רָצוֹן מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְיִתְעַלֶּה זִכְרוֹ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים:}} | + | #אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁתִּהְיֶה תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּעֵת שֶׁיַעֲלֶה רָצוֹן מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְיִתְעַלֶּה זִכְרוֹ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים:}}}} |
| + | ===נוסח "אני מאמין"=== | ||
| − | + | על יסוד שלשה עשר העיקרים ישנו נוסח המפרט בקצרה כל אחד מעיקרי הדת ומודפס בסידורים, ונהגו רבים מישראל לאומרו. נוסח זה לא חובר על ידי [[הרמב"ם]] ואינו מופיע בספריו, למרות שהוא מבוסס על דברי הרמב"ם{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק ב' עמוד רפח.}}. | |
| − | ===אמירת "אני מאמין" בתפילה למנהג חב"ד=== | + | בהקלטות המפורסמות בהם נשמע הרבי מנגן את ה"אני מאמין", לא נשמעות המילים "ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא"{{הערה|1=לדוגמא: [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=202 אני מאמין] [[ניגוני התוועדות (סדרה)|ניגוני התוועדות]] 2.}}. יש שראו בכך השמטה מכוונת, מחוסר רצון לעסוק בעיכובה של התממשות האמונה. אולם עם השנים התגלו הקלטות בהם הרבי נשמע בבירור משורר גם את אותם המילים{{הערה|1=ashreinu.page.link/rRU6 התוועדות יו"ד שבט תשכ"ב]}}. גם בשיחותיו ומכתביו אין הרבי נמנע מהזכרת מילים אלו, המיוסדות על דברי הנביא "אם יתמהמה חכה לו"{{הערה|ראה לדוגמא סיום שיחת כ"ה כסלו [[תשמ"א]] (מוגה), סיום [[התוועדות]] י"ב תמוז [[תשכ"ד]] (שם גם נשמע הקהל שר מילים אלו).}}. |
| − | למנהג חב"ד אין אומרים את ה"אני מאמין" בנוסח התפילה, כיוון שלא הביא זאת [[ | + | |
| + | ====אמירת "אני מאמין" בתפילה למנהג חב"ד==== | ||
| + | למנהג חב"ד אין אומרים את ה"אני מאמין" בנוסח התפילה, כיוון שלא הביא זאת [[אדמו"ר הזקן]] [[סידור תורה אור|בסידורו]]. | ||
הרבי{{הערה|[[אגרות קודש]] כרך י"ב עמ' י"ח}} מסביר "בדרך השערה" כמה טעמים לכך: | הרבי{{הערה|[[אגרות קודש]] כרך י"ב עמ' י"ח}} מסביר "בדרך השערה" כמה טעמים לכך: | ||
#התפילה ענינה: א)שבח לה'. ב)בקשת צרכי האדם. ואני מאמין הוא לא אף אחד מסוגים אלו. | #התפילה ענינה: א)שבח לה'. ב)בקשת צרכי האדם. ואני מאמין הוא לא אף אחד מסוגים אלו. | ||
#כל תוספת ולו הקטנה ביותר בתפילה צריכה ראיה ברורה ויסוד לכך (ראה שם אריכות בכך) | #כל תוספת ולו הקטנה ביותר בתפילה צריכה ראיה ברורה ויסוד לכך (ראה שם אריכות בכך) | ||
| − | #ולגבי י"ג העיקרים עצמם לא הובאו בסידור | + | #ולגבי י"ג העיקרים עצמם לא הובאו בסידור האריז"ל ובכמה מסידורי התפילה הראשונים וצ"ע מי תיקנו ראשון. ועוד זאת ידוע שכמה מגדולי ישראל לא הייתה נוחה דעתם לקבוע שחלק מהמצוות נקראו עיקרים והשאר לא וכן במניינם לא הכל מסכימים שהם י"ג וכו'... |
#מובא{{הערה|בס' משמרת שלום בשם הרה"צ ר"פ מקאריץ}} שסגולה לפרנסה לומר בכל יום [[פרשת המן]] וי"ג העיקרים. ופשוט שעניני סגולה במקום וזמן אחד, אינם ענין לנוסח התפילה של כלל ישראל בכל המקומות ובכל הזמנים. | #מובא{{הערה|בס' משמרת שלום בשם הרה"צ ר"פ מקאריץ}} שסגולה לפרנסה לומר בכל יום [[פרשת המן]] וי"ג העיקרים. ופשוט שעניני סגולה במקום וזמן אחד, אינם ענין לנוסח התפילה של כלל ישראל בכל המקומות ובכל הזמנים. | ||
עם זאת, יש לציין את דברי הרבי שאי אמירת ה"אני מאמין" בדיבור אינה גורעת מכך שאומרים זאת '''במחשבה'''{{הערה|1=הובא ב[http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16255&CategoryID=2497 גליון התקשרות פרשת אמור ה'תש"פ].}}. | עם זאת, יש לציין את דברי הרבי שאי אמירת ה"אני מאמין" בדיבור אינה גורעת מכך שאומרים זאת '''במחשבה'''{{הערה|1=הובא ב[http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16255&CategoryID=2497 גליון התקשרות פרשת אמור ה'תש"פ].}}. | ||
| + | |||
| + | ===פיוט "יגדל"=== | ||
| + | {{ערך מורחב|ערך=[[יגדל אלוקים חי (פיוט)|יגדל אלוקים חי]]}} | ||
| + | '''יגדל אלוקים חי''' הוא פיוט מסורתי שלא נודע מחברו, המיוסד על י"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם. בפיוט 13 פסקאות, אחת לכל אחד מהעיקרים. פיוט זה מקובל בקהילות רבות בתפוצות ישראל כחלק אינטגרלי מנוסח התפילה. [[אדמו"ר הזקן]] השמיט אותו מה[[סידור אדמו"ר הזקן|סידור שלו]], והוא לא מקובל בנוסח חסידי חב"ד. | ||
| + | |||
| + | עם זאת, ביטויים רבים מתוך הפיוט הובאו במקומות רבים בתורת החסידות, ואף ב[[ספר התניא]] עצמו{{הערה|פעמיים, פעם אחת בפרק כה: "ולא יחליף ולא ימיר דתו לעולמים" (לשון זו הובאה גם בהלכות תלמוד תורה פרק ב' הלכה ד'), ופעם אחת בפרק מב: "אין לו דמות הגוף" (לשון זו מובאת עוד מספר פעמים בשער היחוד והאמונה (פרק ב'), אגרת התשובה (פעמיים בפרק ד'), ובאגרת הקודש (סימן ה'), וכן בעוד אלפי מקומות בחסידות.}}, וכמה מתוכם אף התבארו בהרחבה{{הערה|בתיבות "ולא נערוך אליו קדושתו": תורה אור סב, ג. לקוטי תורה במדבר פא, ב. דברים ע, א. וכן בתיבות "אין לו דמות הגוף ולא גוף": אור התורה בראשית חלק ו' עמוד 2046, וכן ב[[לקוטי שיחות]] חלק ז' עמוד 89.}}. | ||
==העיקר השנים עשר - האמונה בביאת המשיח== | ==העיקר השנים עשר - האמונה בביאת המשיח== | ||
| שורה 63: | שורה 73: | ||
האמונה בביאת המשיח (ובגאולה השלימה{{הערה|1=הפסוק הראשון שהביא [[הרמב"ם]] בספרו בהלכות מלכים הוא: "ושב ה' אלקיך את שבותך", ובהלכה הבאה מביא פסוק נוסף: "ואף בפרשת בלעם נבא בשני ה'משיחים'". הסיבה להבאת שני הפסוקים היא, כיון שהפסוק הראשון מדבר בגאולה עצמה (והוא כתוב בה במפורש ולא דרשת חז"ל), והפסוק השני מוכיח שהגאולה תהיה על ידי מלך המשיח דווקא. ומכאן, ששני פרטים באמונה: א. גאולה ב. מלך המשיח. - {{קישור אוצר 770|107|114|B|לקוטי שיחות כרך ל"ד דברים עמוד 114}} וראה {{קישור אוצר 770|99|272|B|לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר עמוד 272 ובהערה 16 -17|שיחת הרבי}}.}}) היא חובה על כל אחד מישראל. | האמונה בביאת המשיח (ובגאולה השלימה{{הערה|1=הפסוק הראשון שהביא [[הרמב"ם]] בספרו בהלכות מלכים הוא: "ושב ה' אלקיך את שבותך", ובהלכה הבאה מביא פסוק נוסף: "ואף בפרשת בלעם נבא בשני ה'משיחים'". הסיבה להבאת שני הפסוקים היא, כיון שהפסוק הראשון מדבר בגאולה עצמה (והוא כתוב בה במפורש ולא דרשת חז"ל), והפסוק השני מוכיח שהגאולה תהיה על ידי מלך המשיח דווקא. ומכאן, ששני פרטים באמונה: א. גאולה ב. מלך המשיח. - {{קישור אוצר 770|107|114|B|לקוטי שיחות כרך ל"ד דברים עמוד 114}} וראה {{קישור אוצר 770|99|272|B|לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר עמוד 272 ובהערה 16 -17|שיחת הרבי}}.}}) היא חובה על כל אחד מישראל. | ||
| − | אמונה זו כוללת גם את האמונה שביאתו מציאותית בכל רגע, כלומר - שהאמונה היא לא רק שהוא יבוא אי פעם כי אם גם לחכות לה בכל עת{{הערה|שם=רמ|רמב"ם פרק י"א מהלכות מלכים ומלחמותיהם.}}. וכפי שמבאר [[הרמב"ם]] בפירושו על המשניות{{הערה|סנהדרין פרק י' - 'היסוד השנים עשר'.}}, שבנוסף לזה "שיאמין ויאמת שיבוא", גם "לא יחשוב שיתאחר" - שלא יעשה חשבונות שיביאו אותו להרחיק זמן ביאת המשיח. שמכיוון שלא נקצב לביאתו זמן זו ראיה שיכולה להיות תמיד בין בזמן קרוב ובין בזמן רחוק{{הערה|בית אלקים למבי"ט [http://www.daat.ac.il/daat/vl/betelo/betelo17.pdf שער היסודות פרק חמישים].}}. ולכן חלק מהאמונה היא להאמין שהוא יכול לבוא בכל עת. ולצפות לביאתו בכל עת מתוך [[בטחון]] גמור בביאתו המידית{{הערה|1= שו"ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח] וראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך].}}{{הערה|1=בכמה משיחותיו של הרבי לומד כפשוטו שחלק מהחיוב להאמין הוא לחכות ברגש הלב - ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&st=&pgnum=148 ליקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 163] (אף שלכאורה יקשה מה שייך "עיקר" ברגש הלב).}}. באחד משיחותיו מבאר הרבי שרוב ישראל אינם שייכים לפעול בעצמם צפייה לגאולה בשל היעודים הרוחניים, לכן חז"ל מאריכים אודות היעודים הגשמיים, בכדי שיתעוררו בצפייה לגאולה{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ז שיחה לפרשת בחוקתי בהערה.}}. | + | אמונה זו כוללת גם את האמונה שביאתו מציאותית בכל רגע, כלומר - שהאמונה היא לא רק שהוא יבוא אי פעם כי אם גם לחכות לה בכל עת{{הערה|שם=רמ|רמב"ם פרק י"א מהלכות מלכים ומלחמותיהם.}}. וכפי שמבאר [[הרמב"ם]] בפירושו על המשניות{{הערה|סנהדרין פרק י' - 'היסוד השנים עשר'.}}, שבנוסף לזה "שיאמין ויאמת שיבוא", גם "לא יחשוב שיתאחר" - שלא יעשה חשבונות שיביאו אותו להרחיק זמן ביאת המשיח. שמכיוון שלא נקצב לביאתו זמן זו ראיה שיכולה להיות תמיד בין בזמן קרוב ובין בזמן רחוק{{הערה|בית אלקים למבי"ט [http://www.daat.ac.il/daat/vl/betelo/betelo17.pdf שער היסודות פרק חמישים].}}. ולכן חלק מהאמונה היא להאמין שהוא יכול לבוא בכל עת. ולצפות לביאתו בכל עת מתוך [[בטחון]] גמור בביאתו המידית{{הערה|1= שו"ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח] וראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך].}}{{הערה|1=בכמה משיחותיו של הרבי לומד כפשוטו שחלק מהחיוב להאמין הוא לחכות ברגש הלב - ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&st=&pgnum=148 ליקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 163] (אף שלכאורה יקשה מה שייך "עיקר" ברגש הלב).}}. באחד משיחותיו מבאר הרבי שרוב ישראל אינם שייכים לפעול בעצמם צפייה לגאולה בשלימות בשל היעודים הרוחניים, לכן חז"ל מאריכים אודות היעודים הגשמיים, בכדי שיתעוררו בצפייה לגאולה בצורה שלימה יותר {{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ז שיחה לפרשת בחוקתי בהערה.}}. |
===מעיקרי הדת=== | ===מעיקרי הדת=== | ||
| − | הכופר באמונה זו הרי הוא כופר בתורה ובנותנה, ובכל הנביאים שהתנבאו בזה{{הערה|האם דינו רק כופר או גם אפיקורס, ראה {{קישור אוצר 770|99|274|B|לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר}}. וראה בלקוטי שיחות חלק ל"ד שם, שבכל מקרה נחשב גם לאפיקורס, שהרי מפרש חלק ממצוות ה' שלא כפשוטן. עיי"ש.}}. הרמב"ם{{הערה|שם=רמ}} מבאר שהאמונה במשיח היא מיסודי הדת, והוא אחד | + | הכופר באמונה זו הרי הוא כופר בתורה ובנותנה, ובכל הנביאים שהתנבאו בזה{{הערה|האם דינו רק כופר או גם אפיקורס, ראה {{קישור אוצר 770|99|274|B|לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר}}. וראה בלקוטי שיחות חלק ל"ד שם, שבכל מקרה נחשב גם לאפיקורס, שהרי מפרש חלק ממצוות ה' שלא כפשוטן. עיי"ש.}}. הרמב"ם{{הערה|שם=רמ}} מבאר שהאמונה במשיח היא מיסודי הדת, והוא אחד מי"ג עיקרים. |
הרבי מבאר שטעמו של [[הרמב"ם]] הוא על פי הגדרתו שלו את המלך המשיח - שביאת המשיח אינו רק יעוד טוב שייעדו ה' לבוא לעם ישראל, אלא הוא גדר בנצחיות התורה, שתוכל להתקיים בשלימות אך ורק כשיבוא המשיח. לכן אמונה זו היא פרט נוסף בעיקרי הדת - להאמין בנצחיות התורה{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח עמוד 272.}}. | הרבי מבאר שטעמו של [[הרמב"ם]] הוא על פי הגדרתו שלו את המלך המשיח - שביאת המשיח אינו רק יעוד טוב שייעדו ה' לבוא לעם ישראל, אלא הוא גדר בנצחיות התורה, שתוכל להתקיים בשלימות אך ורק כשיבוא המשיח. לכן אמונה זו היא פרט נוסף בעיקרי הדת - להאמין בנצחיות התורה{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח עמוד 272.}}. | ||
| שורה 73: | שורה 83: | ||
*[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1955&CategoryID=150 נוסחת הרב קאפח] באתר צעירי חב"ד | *[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1955&CategoryID=150 נוסחת הרב קאפח] באתר צעירי חב"ד | ||
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:אמונה וביטחון]] |
| + | [[קטגוריה:י"ג עיקרי האמונה|*]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:41, 15 באוקטובר 2023
| י"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם | |
|---|---|
|
עיקרי האמונה הם היסודות העיקריים באמונה היהודית. כמה מהראשונים דנו בנושא זה, וקבעו מהם האמונות העיקריות ביותר ביהדות, כל אחד לפי שיטתו ומניינו.
המניין הנפוץ ביותר הוא י"ג עיקרי האמונה שקבע הרמב"ם[1], שהתקבל בתפוצות ישראל[2], והעיקרים על פי שיטתו מבוארים במקומות רבים בתורת החסידות ובתורת הרבי. כמה נוסחאות המבוססים על מניינו של הרמב"ם נקבעו בחלק מסידורי התפילה, כמו נוסח "אני מאמין" ופיוט "יגדל אלוקים חי".
תוכן עניינים
מקורם[עריכה]
הרמב"ם מביא שישנם י"ג עיקרים בתורה שהם יסודות שעליהם מיוסדת הדת היהודית, והכופר בהם יוצא מכלל הדת[3]. יש שהביאו שכבר בימי האמוראים היה ידוע על קיומם של י"ג העיקרים[4].
יש מהראשונים שמנו מניין עיקרים אחר. ויש שחלקו על קיומם של עיקרים בכלל, שהרי מכיון שהתורה מן השמים לכן הכופר אפילו בפרט הכי קטן ממנה כבר נחשב כופר[5]. גם האברבנאל סובר כך וטוען שזו גם דעתו של הרמב"ם, ומה שהרמב"ם מנה עיקרים אינו שולל ששאר חלקי התורה הם עיקריים, אלא מיועדים עבור אלו שאינם בקיאים בתורה דים, ועבורם "בחר הרב מכל האמונות אותם הי"ג אמונות היותר כוללות, כדי ללמד אותם דרך קצרה אותם הדברים"[6]. והרב יעקב בן חביב כתב שכוונת הרמב"ם בכתיבת העיקרים הייתה להילחם בדעות נפסדות שנפוצו בזמנו, אבל אחרי שהתפשטו העיקרים של הרמב"ם די בכך להסיר מכשול, ואין צורך לחקור מה נחשב לעיקר ומה לא[7].
הרבי אומר שהתפשט בתפוצות ישראל ונקבע מניין העיקרים כשיטת הרמב"ם[2].
העיקרים[עריכה]
י"ג עיקרי האמונה שקבע הרמב"ם הם:
- א. מציאות ה': שה' הוא מצוי, והוא היחידי המצוי בשלימות - כי כל שאר הנמצאים תלויים בקיומו, והוא אינו תלוי בקיומם.
- ב. אחדותו: שה' הוא אחד ואינו מורכב מחלקים.
- ג. שלילת הגשמיות ממנו: שאין לה' גוף ולא שייך בו שום מאורע גשמי.
- ד. הקדמות: שה' הוא קדום ולא מחודש, לעומת שאר הדברים שאינם קדומים כי הוא המהווה אותם.
- ה. היותו היחיד שראוי לעבדו: שרק את ה' ראוי לעבוד, ולא שום מציאות אחרת, כי רק לו יש שלטון ובחירה ולא לשאר הברואים (כמו מלאכים, כוכבים וכדומה) - איסור עבודה זרה.
- ו. הנבואה: שיש בין בני האדם אנשים שלמים באישיותם ובחכמתם שיכולים לקבל את השפע האלוקי ולהתנבא.
- ז. נבואת משה: שמשה רבינו הוא מבחר המין האנושי, והוא הגדול במעלה מכל הנביאים שלפניו ואחריו.
- ח. תורה מן השמים: שכל התורה שבידינו - תורה שבכתב ותורה שבעל פה על כל פרטיה - ניתנה למשה מאת ה'.
- ט. נצחיות התורה: שהתורה לא תשתנה ולא תהיה בה תוספת וגרעון.
- י. השגחה: שה' משגיח ויודע את מעשי בני האדם.
- יא. שכר ועונש: שה' נותן שכר למקיימי רצונו ועונש לעוברי רצונו.
- יב. ביאת המשיח: שמלך המשיח יבוא ויתקיימו בו הנבואות שנאמרו עליו (בעיקר זה כלול החיוב לחכות למשיח).
- יג. תחיית המתים.
נוסחאות המבוססות על העיקרים של הרמב"ם[עריכה]
|
"נוסח "אני מאמין"
|
נוסח "אני מאמין"[עריכה]
על יסוד שלשה עשר העיקרים ישנו נוסח המפרט בקצרה כל אחד מעיקרי הדת ומודפס בסידורים, ונהגו רבים מישראל לאומרו. נוסח זה לא חובר על ידי הרמב"ם ואינו מופיע בספריו, למרות שהוא מבוסס על דברי הרמב"ם[8].
בהקלטות המפורסמות בהם נשמע הרבי מנגן את ה"אני מאמין", לא נשמעות המילים "ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא"[9]. יש שראו בכך השמטה מכוונת, מחוסר רצון לעסוק בעיכובה של התממשות האמונה. אולם עם השנים התגלו הקלטות בהם הרבי נשמע בבירור משורר גם את אותם המילים[10]. גם בשיחותיו ומכתביו אין הרבי נמנע מהזכרת מילים אלו, המיוסדות על דברי הנביא "אם יתמהמה חכה לו"[11].
אמירת "אני מאמין" בתפילה למנהג חב"ד[עריכה]
למנהג חב"ד אין אומרים את ה"אני מאמין" בנוסח התפילה, כיוון שלא הביא זאת אדמו"ר הזקן בסידורו. הרבי[12] מסביר "בדרך השערה" כמה טעמים לכך:
- התפילה ענינה: א)שבח לה'. ב)בקשת צרכי האדם. ואני מאמין הוא לא אף אחד מסוגים אלו.
- כל תוספת ולו הקטנה ביותר בתפילה צריכה ראיה ברורה ויסוד לכך (ראה שם אריכות בכך)
- ולגבי י"ג העיקרים עצמם לא הובאו בסידור האריז"ל ובכמה מסידורי התפילה הראשונים וצ"ע מי תיקנו ראשון. ועוד זאת ידוע שכמה מגדולי ישראל לא הייתה נוחה דעתם לקבוע שחלק מהמצוות נקראו עיקרים והשאר לא וכן במניינם לא הכל מסכימים שהם י"ג וכו'...
- מובא[13] שסגולה לפרנסה לומר בכל יום פרשת המן וי"ג העיקרים. ופשוט שעניני סגולה במקום וזמן אחד, אינם ענין לנוסח התפילה של כלל ישראל בכל המקומות ובכל הזמנים.
עם זאת, יש לציין את דברי הרבי שאי אמירת ה"אני מאמין" בדיבור אינה גורעת מכך שאומרים זאת במחשבה[14].
פיוט "יגדל"[עריכה]
| ערך מורחב – יגדל אלוקים חי |
יגדל אלוקים חי הוא פיוט מסורתי שלא נודע מחברו, המיוסד על י"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם. בפיוט 13 פסקאות, אחת לכל אחד מהעיקרים. פיוט זה מקובל בקהילות רבות בתפוצות ישראל כחלק אינטגרלי מנוסח התפילה. אדמו"ר הזקן השמיט אותו מהסידור שלו, והוא לא מקובל בנוסח חסידי חב"ד.
עם זאת, ביטויים רבים מתוך הפיוט הובאו במקומות רבים בתורת החסידות, ואף בספר התניא עצמו[15], וכמה מתוכם אף התבארו בהרחבה[16].
העיקר השנים עשר - האמונה בביאת המשיח[עריכה]
|
| ערך מורחב – האמונה בביאת המשיח |
האמונה בביאת המשיח (ובגאולה השלימה[17]) היא חובה על כל אחד מישראל.
אמונה זו כוללת גם את האמונה שביאתו מציאותית בכל רגע, כלומר - שהאמונה היא לא רק שהוא יבוא אי פעם כי אם גם לחכות לה בכל עת[18]. וכפי שמבאר הרמב"ם בפירושו על המשניות[19], שבנוסף לזה "שיאמין ויאמת שיבוא", גם "לא יחשוב שיתאחר" - שלא יעשה חשבונות שיביאו אותו להרחיק זמן ביאת המשיח. שמכיוון שלא נקצב לביאתו זמן זו ראיה שיכולה להיות תמיד בין בזמן קרוב ובין בזמן רחוק[20]. ולכן חלק מהאמונה היא להאמין שהוא יכול לבוא בכל עת. ולצפות לביאתו בכל עת מתוך בטחון גמור בביאתו המידית[21][22]. באחד משיחותיו מבאר הרבי שרוב ישראל אינם שייכים לפעול בעצמם צפייה לגאולה בשלימות בשל היעודים הרוחניים, לכן חז"ל מאריכים אודות היעודים הגשמיים, בכדי שיתעוררו בצפייה לגאולה בצורה שלימה יותר [23].
מעיקרי הדת[עריכה]
הכופר באמונה זו הרי הוא כופר בתורה ובנותנה, ובכל הנביאים שהתנבאו בזה[24]. הרמב"ם[18] מבאר שהאמונה במשיח היא מיסודי הדת, והוא אחד מי"ג עיקרים.
הרבי מבאר שטעמו של הרמב"ם הוא על פי הגדרתו שלו את המלך המשיח - שביאת המשיח אינו רק יעוד טוב שייעדו ה' לבוא לעם ישראל, אלא הוא גדר בנצחיות התורה, שתוכל להתקיים בשלימות אך ורק כשיבוא המשיח. לכן אמונה זו היא פרט נוסף בעיקרי הדת - להאמין בנצחיות התורה[25].
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הטקסט המלא של י"ג העיקרים באתר 'דעת'
- נוסחת הרב קאפח באתר צעירי חב"ד
הערות שוליים
- ↑ פירושו על המשנה, בהקדמה לפרק עשירי ממסכת סנהדרין.
- ↑ 2.0 2.1 שיחת י"א ניסן תשכ"ב.
- ↑ ראה בסוף העיקרים.
- ↑ שו"ת חתם סופר יורה דעה סי' שנ"ו.
- ↑ שו"ת חתם סופר שם בשם המקובלים. שו"ת הרד"ז חלק א' סימן שדמ.
- ↑ ראש אמנה, פרק כ"ג.
- ↑ פירושו ("הכותב") בעין יעקב ריש מסכת מגילה, בסוף הקטע.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ב' עמוד רפח.
- ↑ לדוגמא: אני מאמין ניגוני התוועדות 2.
- ↑ ashreinu.page.link/rRU6 התוועדות יו"ד שבט תשכ"ב]
- ↑ ראה לדוגמא סיום שיחת כ"ה כסלו תשמ"א (מוגה), סיום התוועדות י"ב תמוז תשכ"ד (שם גם נשמע הקהל שר מילים אלו).
- ↑ אגרות קודש כרך י"ב עמ' י"ח
- ↑ בס' משמרת שלום בשם הרה"צ ר"פ מקאריץ
- ↑ הובא בגליון התקשרות פרשת אמור ה'תש"פ.
- ↑ פעמיים, פעם אחת בפרק כה: "ולא יחליף ולא ימיר דתו לעולמים" (לשון זו הובאה גם בהלכות תלמוד תורה פרק ב' הלכה ד'), ופעם אחת בפרק מב: "אין לו דמות הגוף" (לשון זו מובאת עוד מספר פעמים בשער היחוד והאמונה (פרק ב'), אגרת התשובה (פעמיים בפרק ד'), ובאגרת הקודש (סימן ה'), וכן בעוד אלפי מקומות בחסידות.
- ↑ בתיבות "ולא נערוך אליו קדושתו": תורה אור סב, ג. לקוטי תורה במדבר פא, ב. דברים ע, א. וכן בתיבות "אין לו דמות הגוף ולא גוף": אור התורה בראשית חלק ו' עמוד 2046, וכן בלקוטי שיחות חלק ז' עמוד 89.
- ↑ הפסוק הראשון שהביא הרמב"ם בספרו בהלכות מלכים הוא: "ושב ה' אלקיך את שבותך", ובהלכה הבאה מביא פסוק נוסף: "ואף בפרשת בלעם נבא בשני ה'משיחים'". הסיבה להבאת שני הפסוקים היא, כיון שהפסוק הראשון מדבר בגאולה עצמה (והוא כתוב בה במפורש ולא דרשת חז"ל), והפסוק השני מוכיח שהגאולה תהיה על ידי מלך המשיח דווקא. ומכאן, ששני פרטים באמונה: א. גאולה ב. מלך המשיח. - לקוטי שיחות כרך ל"ד דברים עמוד 114 באתר אוצר 770 וראה שיחת הרבי, לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר עמוד 272 ובהערה 16 -17 באתר אוצר 770 .
- ↑ 18.0 18.1 רמב"ם פרק י"א מהלכות מלכים ומלחמותיהם.
- ↑ סנהדרין פרק י' - 'היסוד השנים עשר'.
- ↑ בית אלקים למבי"ט שער היסודות פרק חמישים.
- ↑ שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ה' סי' ח וראה קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך.
- ↑ בכמה משיחותיו של הרבי לומד כפשוטו שחלק מהחיוב להאמין הוא לחכות ברגש הלב - ראה ליקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 163 (אף שלכאורה יקשה מה שייך "עיקר" ברגש הלב).
- ↑ לקוטי שיחות חלק כ"ז שיחה לפרשת בחוקתי בהערה.
- ↑ האם דינו רק כופר או גם אפיקורס, ראה לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר באתר אוצר 770 . וראה בלקוטי שיחות חלק ל"ד שם, שבכל מקרה נחשב גם לאפיקורס, שהרי מפרש חלק ממצוות ה' שלא כפשוטן. עיי"ש.
- ↑ לקוטי שיחות חלק יח עמוד 272.
