הבדלים בין גרסאות בדף "ניגונים שנוגנו לפני הרבי"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
טאפרו דא פלאחו (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''ניגונים שנוגנו לפני הרבי''', הם ניגונים שלמרות שמקורם אינו | + | '''ניגונים שנוגנו לפני הרבי''', הם ניגונים שלמרות שמקורם אינו ב[[ניגוני חב"ד|ניגוני חסידות חב"ד]], נוגנו בהזדמניות שונות במחיצת [[הרבי]]. מקורם של חלק מהניגונים הוא מחצרות חסידיות אחרות, וחלקם [[ניגונים]] עתיקים בני מאות שנים. |
| − | את חלק מהניגונים עודד הרבי | + | את חלק מהניגונים עודד הרבי, והם הצטרפו לרפרטואר הניגונים המנוגן בפי החסידים בזמני ההתוועדויות ובעיתות שמחה ומועד. [[ניגונים]] בודדים אף נוספו ונדפסו לאחר מכן ב[[ספר הניגונים]] החבד"י. |
==זמרת הארץ== | ==זמרת הארץ== | ||
| − | במהלך השנים, נהג [[הרבי]] לבקש מהאורחים שבאו מרחבי העולם, כי יביאו "מזמרת הארץ"{{הערה|הביטוי זמרת הארץ נאמר במקור על ידי [[יעקב אבינו]] לבניו בשעת ירידתם ל[[מצרים]] "קחו מזמרת הארץ" (בראשית מג, יא) ומשמעותו על פי הפשט היא: פרות הארץ המשובחים (רש"י, שם).}}, וינגנו בפני הקהל ניגון שנוהגים לנגן במקום ממנו הם באו. | + | במהלך השנים, נהג [[הרבי]] פעמים רבות לבקש מהאורחים שבאו מרחבי העולם, כי יביאו ניגון "מזמרת הארץ"{{הערה|הביטוי זמרת הארץ נאמר במקור על ידי [[יעקב אבינו]] לבניו בשעת ירידתם ל[[מצרים]] "קחו מזמרת הארץ" (בראשית מג, יא) ומשמעותו על פי הפשט היא: פרות הארץ המשובחים (רש"י, שם). כאן נעשה שימוש במשמעות הכפולה של המילה זמרה כניגון}}, וינגנו בפני הקהל ניגון שנוהגים לנגן במקום ממנו הם באו. |
| − | ב[[שבת]] פ' נצבים-וילך [[תשט"ז]], ב[[התוועדות]] שהתקיימה לאחר שחזרו קבוצת ה[[שלוחים]] 'באי כוחו' של הרבי מביקורם ב[[ארץ הקודש | + | ב[[שבת]] פ' נצבים-וילך [[תשט"ז]], ב[[התוועדות]] שהתקיימה לאחר שחזרו קבוצת ה[[שלוחים]] 'באי כוחו' של הרבי מביקורם ב[[ארץ הקודש]], ביקש מהם הרבי לנגן בפני הקהל ניגון מארה"ק בהזכירו את דברי רבי [[נחמן מברסלב]] בדבר "זמרת הארץ"{{הערה|קטע זה המדבר אודות הזכרת דברי רבי נחמן מברסלב לא נמצא בשיחה המודפסת, אך הובא בסקירות שי"ל על דבר נסיעתה של הקבוצה.}}, שכיוון את הביטוי 'זמרת הארץ' גם כלפי ענין הזמרה והנגינה. כלומר שמלבד הצרי והדבש שלח יעקב ליוסף גם 'בחינת זמר וניגון', 'מזמרת הארץ'{{הערה|ליקוטי מוהר"ן תניינא ס"ג. וז"ל: "דע, כי יעקב אבינו כששלח את בניו - עשרת השבטים - ליוסף, שלח עמהם ניגון של ארץ ישראל, וזה סוד: "קחו מזמרת הארץ בכליכם" - בחינת זמר וניגון ששלח על ידם ליוסף.. דע לך, שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד, לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם.. וזה בחינת "מכנף הארץ - זמירות שמענו" (ישעיה כ"ד, טז), היינו - שזמירות וניגונים יוצאים מכנף הארץ על ידי העשבים הגדלים בארץ ועל ידי הרועה שיודע הניגון.. ועל כן יעקב אבינו, אף שלא היה יודע אז שהוא יוסף, רק כפי מה שספרו לו השבטים הנהגותיו של יוסף, שלח לו ניגון השייך לשר כמותו. כי יעקב רצה לפעול אצלו על ידי הניגון, מה שהיה צריך, על כן '''שלח לו אותו הניגון של ארץ ישראל'''. וזהו שאמר לבניו: 'קחו לכם מזמרת הארץ בכליכם - והורידו לאיש מנחה, מעט צרי ומעט דבש, נכאת ולט בטנים ושקדים'.. כי הניגון נעשה מגידולי הארץ האלה".}}. |
==שירי קעמפים== | ==שירי קעמפים== | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
*"Just One Shabbos" | *"Just One Shabbos" | ||
* [[אוי רבי (שיר)]] | * [[אוי רבי (שיר)]] | ||
| + | |||
===רשימת הניגונים=== | ===רשימת הניגונים=== | ||
רשימת הניגונים שנוגנו ב[[התוועדויות]] בפני הרבי על-פי סדר השנים: | רשימת הניגונים שנוגנו ב[[התוועדויות]] בפני הרבי על-פי סדר השנים: | ||
| שורה 35: | שורה 36: | ||
*[[ניגון זא רעקאיו (פארט א אידעלע)|'''זע רעקאיו''']] ('טשומאטשאק') - [[תשרי]] [[תשל"ב]]. | *[[ניגון זא רעקאיו (פארט א אידעלע)|'''זע רעקאיו''']] ('טשומאטשאק') - [[תשרי]] [[תשל"ב]]. | ||
*[[עך טי זיעמליאק (אחד מי יודע)|'''עך טי ז'מלאק''']] - תשרי [[תשל"ב]]. | *[[עך טי זיעמליאק (אחד מי יודע)|'''עך טי ז'מלאק''']] - תשרי [[תשל"ב]]. | ||
| + | *'''קול ששון וקול שמחה''' - יוצאי גרוזיה, י' שבט [[תשל"ב]]. | ||
*[[ניגון אִי ווָאדיֶע|'''אִי ווָאדיֶע''']] - י' שבט [[תשל"ב]]. | *[[ניגון אִי ווָאדיֶע|'''אִי ווָאדיֶע''']] - י' שבט [[תשל"ב]]. | ||
*[[ניגון שמעו בנים|'''אתם שלום''']] - יום ב' ד[[ראש השנה]] [[תשל"ג]]. | *[[ניגון שמעו בנים|'''אתם שלום''']] - יום ב' ד[[ראש השנה]] [[תשל"ג]]. | ||
גרסה מ־14:15, 2 בפברואר 2021
ניגונים שנוגנו לפני הרבי, הם ניגונים שלמרות שמקורם אינו בניגוני חסידות חב"ד, נוגנו בהזדמניות שונות במחיצת הרבי. מקורם של חלק מהניגונים הוא מחצרות חסידיות אחרות, וחלקם ניגונים עתיקים בני מאות שנים.
את חלק מהניגונים עודד הרבי, והם הצטרפו לרפרטואר הניגונים המנוגן בפי החסידים בזמני ההתוועדויות ובעיתות שמחה ומועד. ניגונים בודדים אף נוספו ונדפסו לאחר מכן בספר הניגונים החבד"י.
זמרת הארץ
במהלך השנים, נהג הרבי פעמים רבות לבקש מהאורחים שבאו מרחבי העולם, כי יביאו ניגון "מזמרת הארץ"[1], וינגנו בפני הקהל ניגון שנוהגים לנגן במקום ממנו הם באו.
בשבת פ' נצבים-וילך תשט"ז, בהתוועדות שהתקיימה לאחר שחזרו קבוצת השלוחים 'באי כוחו' של הרבי מביקורם בארץ הקודש, ביקש מהם הרבי לנגן בפני הקהל ניגון מארה"ק בהזכירו את דברי רבי נחמן מברסלב בדבר "זמרת הארץ"[2], שכיוון את הביטוי 'זמרת הארץ' גם כלפי ענין הזמרה והנגינה. כלומר שמלבד הצרי והדבש שלח יעקב ליוסף גם 'בחינת זמר וניגון', 'מזמרת הארץ'[3].
שירי קעמפים
במהלך התוועדויות וחלוקות כוס של ברכה, נוכחים פעמים רבות קבוצות ילדים שבאו ממחנות קיץ באמריקה, בין הניגונים המושרים על-ידם:
- "Wake up Yidden"
- "To Love a Fellow Jew"
- "Just One Shabbos"
- אוי רבי (שיר)
רשימת הניגונים
רשימת הניגונים שנוגנו בהתוועדויות בפני הרבי על-פי סדר השנים:
- עזרני א-ל חי - תשי"ג. (על ידי הרב ניסן פינסון, שליח הרבי במרוקו).
- שמרו שבתותי - יום שני של חג השבועות תשט"ו.
- זמן קדוש - יום שני של חג השבועות תשט"ו.
- הרבי שלנו - שבת-קודש פ' שופטים, ד' אלול תשט"ז.
- האדרת והאמונה צו וועמען צו וועמען - שמחת תורה תשי"ז.
- אימתי קא אתי מר - שמחת תורה תשי"ז.
- והריקותי לכם ברכה - חג השבועות תש"כ.
- מפי א-ל יבורך ישראל (אין אדיר כה') - י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, תשכ"א.
- מי ארמיא אדמורא - י"ט כסלו, תשכ"א.
- ימים על ימי מלך תוסיף - קיץ תשכ"א[4].
- כד יתבין ישראל - "צאתכם לשלום", כ"ט תשרי תשכ"ב.
- פארט א אידעלע - חג הסוכות תשכ"ב.
- הושיעה את עמך - ערב ראש השנה, כ"ט אלול תשכ"ב.
- בך בטחו אבותינו - שבת-קודש פ' שמיני כ"ב ניסן תשכ"ח.
- אדון הסליחות (א) - 'כוס של ברכה', תשרי תשכ"ט. (על ידי הרב ניסן פינסון).
- אנא עבדא - חג השבועות תשכ"ט.
- אדון הסליחות (ב) - יוצאי גרוזיה תשל"א.
- זע רעקאיו ('טשומאטשאק') - תשרי תשל"ב.
- עך טי ז'מלאק - תשרי תשל"ב.
- קול ששון וקול שמחה - יוצאי גרוזיה, י' שבט תשל"ב.
- אִי ווָאדיֶע - י' שבט תשל"ב.
- אתם שלום - יום ב' דראש השנה תשל"ג.
- האדרת והאמונה (במנגינת ההמנון הצרפתי, ה"מארסעלייז") - שמיני עצרת תשל"ד.
- יגדל אלוקים חי וישתבח - פורים תשל"ט.
- המבדיל בין קודש לחול - מוצאי-שבת-קודש פ' בראשית תשל"ט.
- אין אדיר כה' - שבת-קודש פ' בראשית, כ"ד תשרי תשמ"א.
- ווי וואנט משיח נאו - כינוס לילדי צבאות ה', כ"ח תשרי תשמ"א.
- שיבנה בית המקדש - כינוס לילדי צבאות ה', ל"ג בעומר תשמ"ב.
- ויהי בישורון מלך - שבת-קודש פרשת האזינו, תשמ"ה.
- ישוב חב"ד בירושלים - מוצאי חג השבועות תשמ"ז[5].
- הרבי שליט"א.. אוהבים אותך כולם - שמחת תורה תשמ"ח.
- תנו רבנן, אחד מי יודע[6]
- "צוה ישועות יעקב"
- בר יוחאי נמשחת אשריך - ל"ג בעומר תש"נ.
ניגונים נוספים
בזמנים מיוחדים הרבי ביקש לנגן ניגון מסויים באתערותא דלעילא ובאופן שמימי, אף-על-פי שלא נכללו בניגוני חב"ד עד לאותה שעה.
הניגון הידוע ביותר מביניהם הוא הניגון 'אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח', אותו ניגנו היהודים בגטאות ובמרכבות המוות בשנות השואה, ומבטא את הציפיה והכמיהה לביאת המשיח[7].
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ הביטוי זמרת הארץ נאמר במקור על ידי יעקב אבינו לבניו בשעת ירידתם למצרים "קחו מזמרת הארץ" (בראשית מג, יא) ומשמעותו על פי הפשט היא: פרות הארץ המשובחים (רש"י, שם). כאן נעשה שימוש במשמעות הכפולה של המילה זמרה כניגון
- ↑ קטע זה המדבר אודות הזכרת דברי רבי נחמן מברסלב לא נמצא בשיחה המודפסת, אך הובא בסקירות שי"ל על דבר נסיעתה של הקבוצה.
- ↑ ליקוטי מוהר"ן תניינא ס"ג. וז"ל: "דע, כי יעקב אבינו כששלח את בניו - עשרת השבטים - ליוסף, שלח עמהם ניגון של ארץ ישראל, וזה סוד: "קחו מזמרת הארץ בכליכם" - בחינת זמר וניגון ששלח על ידם ליוסף.. דע לך, שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד, לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם.. וזה בחינת "מכנף הארץ - זמירות שמענו" (ישעיה כ"ד, טז), היינו - שזמירות וניגונים יוצאים מכנף הארץ על ידי העשבים הגדלים בארץ ועל ידי הרועה שיודע הניגון.. ועל כן יעקב אבינו, אף שלא היה יודע אז שהוא יוסף, רק כפי מה שספרו לו השבטים הנהגותיו של יוסף, שלח לו ניגון השייך לשר כמותו. כי יעקב רצה לפעול אצלו על ידי הניגון, מה שהיה צריך, על כן שלח לו אותו הניגון של ארץ ישראל. וזהו שאמר לבניו: 'קחו לכם מזמרת הארץ בכליכם - והורידו לאיש מנחה, מעט צרי ומעט דבש, נכאת ולט בטנים ושקדים'.. כי הניגון נעשה מגידולי הארץ האלה".
- ↑ החסידים ניגנו ניגון זה מכיון שהוא לקוח מתוך המילים בפרק ס"א, שהחלו לאומרו בי"א ניסן תשכ"א. מכיון והרבי לא עודד את השיר בצורה מיוחדת, בחלוף הפרק הפסיקו לנגנו במחיצת הרבי שליט"א.
- ↑ וידאו ממוצאי חג השבועות תשמ"ז, בו נראה הרבי עורך הבדלה ומחלק "כוס של ברכה" כאשר ברקע נשמע החזן צבי הירש צ'צ'קס ששר על קריאתו של הרבי לבנות בתים בירושלים, אתר חב"ד אינפו "לראות את מלכינו"
- ↑ נוסח ישיבתי לניגון אחד מי יודע, שמתחיל כל מספר במשנה אחרת.
- ↑ אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח
