ניגון ופרצת

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ניגון ופרצת הינו ניגון חסידי ישן שמקורו מחסידים בעיר דוברובנה, ומופיע בספר הניגונים בניגון קמ"ג.

בשנת תשח"י פתח הרבי בהתעוררות לפריצה מחודשת בעבודת ה' ובפרט בעבודת הפצת היהדות והחסידות תחת הסיסמא "ופרצת". בהמשך לכך, הותאמו על ניגון זה מילות הפסוק[1] "וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה", על ידי הרב יוסף מרטון.

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ופרצת

בהתוועדות חג הגאולה י"ב תמוז תשח"י החל הרבי לדבר בהרחבה על פריצת ההגבלות בעבודת ה' ובהפצת היהדות, והסביר את עניינו של הפסוק "ופרצת". באותה התוועדות הורה לתלמידי הישיבה לצעוק "ופרצת" על מנת לפעול אצל הנהלת הישיבה יציאה מההגבלות[2]. בהמשך לכך דיבר הרבי כמה פעמים בנושא ופרצת, ובהתוועדות כ' מנחם אב אמר: "עד שילחינו ניגון על "ופרצת" - יכריזו "ופרצת", ללא ניגון"[3].

בהמשך ניסו חסידים להתאים את מילות הפסוק "ופרצת" לכמה ניגונים. בהתחלה התאימו זאת לניגון כי אלוקים יושיע ציון (המכונה 'דינו') וכך שרו זאת כמה פעמים. בהתוועדות י' שבט תשי"ט הורה הרבי לנגן "ופרצת" וניגנו בניגון זה. בי"ג תמוז באותה שנה החל הרבי בעצמו לנגן "ופרצת" בניגון זה. אמנם, הניגון לא נקלט היטב בקהל.

התאמת הניגון לניגון מדוברובנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

באותה תקופה עלה בדעתו של המוזיקאי החב"די הרב יוסף מרטון להתאים את המילים לניגון מדוברובנה שבספר הניגונים. לאחר ששלח את ההצעה לרבי התקשר הרב חיים מרדכי אייזיק חודוקוב לחזן הרב משה טלישבסקי וביקש ממנו לנגן את הניגון בטלפון. לאחר מכן התברר שהרבי היה על הקו והאזין לניגון, ולאחר מכן הביע את הסכמתו לניגון זה[4].

מאז התקבל הניגון כניגון "ופרצת", והושר פעמים רבות אצל הרבי כשפעמים רבות זכה לעידודים נמרצים. הניגון התפרסם גם בציבור הרחב והוא אחד הניגונים החב"דיים הנפוצים ביותר.

אודות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

שליח הרבי במיניסוטה הרב משה פלר מספר שכאשר ערך שבתון קהילתי וערך שירון בו הכניס מספר ניגונים חב"דיים, הוא הגיש לרבי את הטיוטה להגהה והרבי העיר שיש להקפיד לשיר "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"[5].

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]


ניגוני חב"ד - ספר הניגונים
כרך א:
א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה · כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה-לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא · נב · נג · נד · נה · נו · נז · נח · נט ·ס · סא · סב · סג · סד · סה · סו · סז · סח · סט · ע · עא · עב · עג · עד-עו · עז · עח-פג · פד · פה-פז · פח · פט-צ · צא · צב · צג · צד-צו · צז · צח · צט · ק · קא · קב · קג · קד · קה · קו · קז · קח · קט · קי · קיא · קיב · קיג · קיד · קטו · קטז · קיז · קיח · קיט · קכ · קכא · קכב · קכג ·קכד · קכה-קכח · קכט · קל · קלא · קלב-קלג · קלד · קלה · קלו-קלח · קלט · קמ · קמא · קמב · קמג · קמד · קמה · קמו ·קמז · קמח-קנ · קנא · קנב · קנג-קנח · קנט · קס · קסא · קסב ·קסג · קסד-קסה · קסו · קסז-קסט · קע · קעא · קעב-קעה
כרך ב:
חלק א: קעו · קעז · קעח · קעט · קפ · קפא · קפב · קפג · קפד · קפה · קפו · קפז · קפח · קפט · קצ · קצא · קצב · קצג · קצד · קצה · קצו · קצז · קצח-קצט · ר ·רא · רב · רג · רד · רה · רו · רז-רט · רי חלק ב: ריא · ריב · ריג · ריד-רטו · רטז · ריז · ריח-ריט · רכ · רכא · רכב · רכג · רכד ·רכה · רכו · רכז · רכח · רכט · רל · רלא · רלב · רלג-רלד · רלה · רלו · רלז · רלח · רלט · רמ · רמא · רמב · רמג · רמד · רמה-רמו · רמז · רמח · רמט · רנ · רנא · רנב · רנג · רנד · רנה · רנו · רנז · רנח · רנט · רס · רסא · רסב · רסג · רסד · רסה · רסו · רסז · רסח · רסט-רעט · רפ · רפא-רפג · רפד · רפה-רצח · ש-שא · שב · שג ·שד · שה · שו · שז · שח-שט · שי · שיא · שיב · שיג · שיד · שטו · שטז · שיז ·שיח · שיט · שכ · שכא-שכב · שכג-שכד · שכה · שכו-שמ · שמא · שמב · שמג-שמד · שמה · שמו-שמז

ניגונים לפי קטגוריה: ניגוני רבותינו נשיאינו · ניגונים שהרבי לימד · ניגונים שחוברו לכבוד הרבי · ניגוני געגועים · ניגוני שמחה · ניגוני ריקוד · ניגוני נצחון · ניגוני תנועה · ניגונים לפי מוצא · ניגונים לפי שפות · ניגונים שלא נכללו בספר הניגונים · מסורת הנגינה

ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון

הערות שוליים

  1. ויצא כח, יד.
  2. שיחת י"ב תמוז תשח"י.
  3. שיחת כ' מנחם אב תשח"י.
  4. ראה בכתבה "'ופרצת - ניגון וסיסמה" בקישורים חיצוניים.
  5. מתוך ראיון עם הרב פלר