הבדלים בין גרסאות בדף "מיכאל טייטלבוים"
מ (החלפת טקסט – "פולין " ב־"פולין ") |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) תגית: ביטול |
||
| (39 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[ | + | [[קובץ:מט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מיכאל טייטלבוים]] |
| − | הרב '''מיכאל טייטלבוים''' | + | הרב '''מיכאל טייטלבוים''' ([[ראש חודש כסלו]] [[תער"ב]] - [[ו' באדר ב']] [[תשס"ה]]) היה ממפעילי ישיבות תומכי תמימים ב[[ברית המועצות]] ולאחר מכן מקים מוסד חינוך [[אהלי תורה]]. |
| − | |||
| − | + | ==תולדות חיים== | |
| + | נולד בוועליקי-לוקי ב[[כסלו]] [[תער"ב]] להוריו הרב [[חיים משה טייטלבוים|חיים משה]] ולאמו מרת צביה. תאריך לידתו המדוייק אינו ידוע, אך בנו הרב [[אליעזר טייטלבוים|אליעזר]] מספר שאביו היה חוגג את יום הולדתו בחודש חשוון, היום בו ראה לראשונה את [[הרבי]]. כמה שבועות לפני שנולד, נפטר דודו זקנו, הרב [[מיכאל בלינער]] ("דער אלטער"), ה[[משפיע]] מ[[ליובאוויטש]]. שמו ניתן לו על שמו לאחר שאמו ראתה את ר' מיכאל בחלומה והורה לה לקרוא לבנה הנולד בשמו. | ||
| − | + | זכה בשנות בחרותו להיות אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[לנינגרד]]. | |
| − | + | בשנת [[תרפ"ז]], בהיותו נער כבן חמש-עשרה, נכנס ללמוד בישיבת '[[תומכי תמימים]]'. תקופה מסויימת למד בישיבת [[תומכי תמימים ויטבסק]]. בתקופת חורף [[תרצ"א]] למד במחלקה של [[תומכי תמימים זארוציי]], אלא שבאחד הימים נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] יחד עם תמימים נוספים שלמדו עמו. זמן קצר לאחר מכן שוחרר, והמשיך ללמוד בישיבות תומכי תמימים. בהמשך למד בישיבת [[תומכי תמימים סטראיא]]. במחלקה זו למד עד שלהי שנת [[תרצ"ד]], אז נסע ללמוד ב[[תומכי תמימים קורסק]]. | |
| − | + | בהמשך, לאחר החלטה כי התמימים שאינם נשואים ינהלו את ישיבות תומכי תמימים, ניהל את ישיבת [[תומכי תמימים ז'יטומיר]], במקומו של ראש הישיבה הרב [[אליעזר פינסקי]], שנישא בינתיים. | |
| − | + | המחלקה בז'יטומיר החזיקה מעמד יותר משלוש שנים בשלהי קיץ [[תרצ"ז]] נסגרה הישיבה, ור' מיכאל, המשיך אל הסניף [[תומכי תמימים וורוניז']]. כאשר ר' [[שלום וילנקין]] - ראש הישיבה - נאלץ לעזוב את העיר, התמנה ר' מיכאל ל[[משגיח]] במקומו, כשהוא מלמד ו[[משגיח]] על סדרי לימודים תקינים. הלימודים בישיבה נמשכו עד אמצע ה[[חורף]] כאשר נודע לתלמידים על בואו הצפוי לעיר של דוד איצ'ה המוסר. | |
| − | + | ר' מיכאל ביקש ויזה מממשלת [[ריגא]] כדי לצאת לשם. אולם לא הצליח לצאת מ[[ברית המועצות]], כנראה בשל החלטת ממשלת לטביה להפסיק את מתן הויזות לפליטי רוסיה. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | ר' מיכאל ביקש ויזה מממשלת [[ריגא]] כדי לצאת לשם. אולם לא הצליח לצאת | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
בסוף שנת [[תרח"צ]] נשא ר' מיכאל לאישה את מרת אסתר, בת החסיד הרב [[אליעזר דבוסקין]]. בתחילה התגורר ב[[חרסון]], אולם מכיוון שבעיר הקטנה לא היה אפשר להתחמק מעבודה בשבתות - עבר להתגורר ב[[חרקוב]], שם יכל לעבוד לפרנסתו באופן עצמאי. | בסוף שנת [[תרח"צ]] נשא ר' מיכאל לאישה את מרת אסתר, בת החסיד הרב [[אליעזר דבוסקין]]. בתחילה התגורר ב[[חרסון]], אולם מכיוון שבעיר הקטנה לא היה אפשר להתחמק מעבודה בשבתות - עבר להתגורר ב[[חרקוב]], שם יכל לעבוד לפרנסתו באופן עצמאי. | ||
| − | באותה תקופה נסגרה הישיבה בקורסק | + | באותה תקופה נסגרה הישיבה בקורסק והבחורים נמלטו. חלקם הגיעו ל[[חרקוב]] וכמה מהם החלו ללמוד אצל ר' מיכאל בביתו, כשהוא עצמו מלמדם תורה, למרות שהיה אברך נשוי. |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | בעיצומם של ימי [[תשרי]] תש"ב, החלו הגרמנים להפציץ את חרקוב. ר' מיכאל עזב את העיר ונדד לעיר [[סמרקנד]], שם הקים את ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] יחד עם ר' [[ישראל לוין]]. | |
| − | + | בתום המלחמה יצא מברית המועצות ב"[[יציאת רוסיה תש"ו]]", ועבר למחנה [[פוקינג]] ב[[גרמניה]]. כאשר הוקם ועד מיוחד לניהול הקהילה החב"דית הזמנית במחנה, מונה לחבר בוועד. באותה הזדמנות הוקמה [[תומכי תמימים פאקינג|הישיבה החב"דית במחנה]], ור' מיכאל נבחר למלמד באחת הכיתות הגבוהות. באותה תקופה היה אפשר להדפיס בפאקינג במחירים זולים במיוחד, ו[[הרבי]], שעמד בראש הוצאת הספרים [[קה"ת]], הדפיס ספרי חסידות רבים בפוקינג, בתחילה התעסק בזה הרב [[דוד ברוורמן]], וכשנסע משם התחיל ר' מיכאל להתעסק בזה. בין השאר היה אחראי על משלוח הספרים ל[[ארצות הברית]]. | |
| − | + | בחורף [[תש"ח]], לאחר עשר שנות נישואין, נולד בנו יחידו אליעזר. | |
| − | + | ===בארצות הברית=== | |
| − | + | [[קובץ:מיכאל טייטלבוים בחלוקת דולרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מיכאל טייטלבוים ב[[חלוקת דולרים]]]] | |
| + | [[קובץ:טיטלבוים קארף.jpg||שמאל|ממוזער|250px|הרב טייטלבוים (קיצוני משמאל) לצידו יושב הרב [[פנחס קארף]] ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] ב-[[770]]]] | ||
| + | בשנת [[תשי"א]] שאל ר' מיכאל את הרבי האם לעלות ל[[ארץ הקודש]] או להגר ל[[ארצות הברית]], ומענה הרבי היה שעליו להגיע לארצות הברית. בראשית שנת [[תשי"ב]] הגיע עם משפחתו לחופי ארצות הברית. הוא קבע את דירתו בשכונת [[ברונקס]], ומיד החל בפעילות לחינוך הילדים. מאחר שרוב הילדים היהודיים באותה תקופה למדו בבתי הספר הציבוריים, פתח עבורם ר' מיכאל [[תלמוד תורה]] לשעות אחר הצהריים. | ||
| − | + | ר' מיכאל לא היה מסוגל לגור רחוק מהרבי ולאחר כמה חודשים העתיק את מושבו לשכונת [[ברונזוויל]], ולפרנסתו עבד כשמש באחד הבתי כנסת. בשנת [[תש"כ]], עבר לגור בשכונת איסט פלטבוש. | |
| − | |||
| − | + | מכיוון שבאותן שנים מצבה הכלכלי של הישיבה היה קשה ור' מיכאל לא הרשה לעצמו לקחת משכורת מהישיבה, עבד ר' מיכאל לפרנסתו כשמש בבית הכנסת בשכונת איסט פלטבוש. | |
| − | ר' מיכאל | + | כעבור כמה שנים, בעקבות השתלטות השחורים על האזור, החלה בריחה המונית של יהודים משכונת איסט פלטבוש. גבאי [[בית הכנסת]] בו עבד ר' מיכאל, החליט למוכרו. ר' מיכאל, ששמע את שיחותיו החריפות של הרבי נגד עזיבת השכונות היהודיות בכלל, ונגד מכירת בתי הכנסת בפרט, נלחם נגד ההחלטה עד שהדבר הגיע לבית המשפט שפסק כי לגבאי בית הכנסת אין רשות למכור את בית הכנסת, כל עוד יש מתפללים שמעוניינים להמשיך להתפלל במקום. |
| − | + | ר' מיכאל המשיך לקיים את המניין בבית הכנסת, ועוד עשרות שנים לאחר מכן המשיך להתקיים בבית הכנסת מניין קבוע שלוש פעמים ביום. בשנים מאוחרות יותר העביר ר' מיכאל את גני הילדים של 'אהלי תורה' לבית הכנסת באיסט פלטבוש. בנוסף לקח על עצמו את עול החזקת ה[[מקוה]] שבשכונה, ובמשך הזמן אף עבר לגור בבניין המקווה. | |
| − | + | בהתוועדות [[שמחת תורה]] בשנת [[תשט"ו]], הביע הרבי את רצונו שבמוסדות ה[[חינוך]] החב"דיים ילמדו על טהרת הקודש, ללא לימודי חול. בעקבות שיחה זו הקים ר' מיכאל בשכונת [[קראון הייטס]] את מוסד החינוך הראשון על טהרת הקודש בשם "[[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]]", מבלי שיהיו לו את האמצעים הדרושים לכך, כשהוא נוטל את כל האחריות הכספית על עצמו. המוסד התפתח וגדל במשך השנים, וכיום הוא מוסד הלימוד החב"די הגדול ביותר בעולם, בו לומדים למעלה מאלפיים תלמידים. | |
| − | + | אף בשנותיו האחרונות המשיך להלחם בעד מוסדותיו של הרבי וציביונם, גם לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] המשיך לדגול באמירת '[[יחי]]' ובהחדרת זהות [[הרבי כמלך המשיח]]. | |
| − | + | ===פטירתו=== | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | ==פטירתו== | ||
בשנים האחרונות לחייו סבל ר' מיכאל מאירוע מוחי, למרות זאת לא הפסיק לרגע מעבודתו בקודש, וכיתת את רגליו מבית לבית בכדי לאסוף את האמצעים הכספיים לבנות את הבניין החדש של ישיבת אהלי תורה. | בשנים האחרונות לחייו סבל ר' מיכאל מאירוע מוחי, למרות זאת לא הפסיק לרגע מעבודתו בקודש, וכיתת את רגליו מבית לבית בכדי לאסוף את האמצעים הכספיים לבנות את הבניין החדש של ישיבת אהלי תורה. | ||
| − | נפטר ב[[ו' אדר]] [[תשס"ה]]. | + | נפטר ב[[ו' אדר ב']] [[תשס"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] ב[[קווינס]]. |
| − | + | ==משפחתו== | |
| + | * אביו, הרב חיים משה טייטלבוים - נפטר ב[[ט"ז טבת]] [[תרפ"ט]]. | ||
| + | * רעייתו [[אסתר טייטלבוים|אסתר]], בת ר' [[אליעזר דבוסקין]] - נפטרה ב[[שבת קודש]] פרשת [[כי תצא]] - [[י"א אלול]] [[תשע"ד]], בגיל 96. | ||
| + | *בנו יחידו הרב [[אליעזר טייטלבוים|אליעזר]] מראשי [[OK (כשרות)|מערכת הכשרות ok]]. וחבר הנהלת מוסד "[[אהלי תורה]]". | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| − | * יוסף אשכנזי, | + | * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג |
| − | + | ==קישורים חיצוניים== | |
| + | לשמיעת הניגון ששר אדמו"ר הרש"ב לאביו של הרב מיכאל, הרב [[חיים משה טייטלבוים|חיים משה]], מאת מקהלת 'קאפעליע' [https://chabad.info/musicnews/624265/ זאָג אַ נִיגוּן: ניגון ר' מיכאל טייטלבוים]{{אינפו}}{{שמע}} | ||
{{מיון רגיל:טייטלבוים מיכאל}} | {{מיון רגיל:טייטלבוים מיכאל}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
| − | [[קטגוריה:חסידים | + | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] |
| − | [[קטגוריה:צוות | + | [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]] |
| − | [[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תורה]] | + | [[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]] |
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:משפחת טייטלבוים]] |
| + | [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]] | ||
| + | [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ב]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:17, 29 בינואר 2024
הרב מיכאל טייטלבוים (ראש חודש כסלו תער"ב - ו' באדר ב' תשס"ה) היה ממפעילי ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות ולאחר מכן מקים מוסד חינוך אהלי תורה.
תולדות חיים[עריכה]
נולד בוועליקי-לוקי בכסלו תער"ב להוריו הרב חיים משה ולאמו מרת צביה. תאריך לידתו המדוייק אינו ידוע, אך בנו הרב אליעזר מספר שאביו היה חוגג את יום הולדתו בחודש חשוון, היום בו ראה לראשונה את הרבי. כמה שבועות לפני שנולד, נפטר דודו זקנו, הרב מיכאל בלינער ("דער אלטער"), המשפיע מליובאוויטש. שמו ניתן לו על שמו לאחר שאמו ראתה את ר' מיכאל בחלומה והורה לה לקרוא לבנה הנולד בשמו.
זכה בשנות בחרותו להיות אצל אדמו"ר הריי"צ בלנינגרד.
בשנת תרפ"ז, בהיותו נער כבן חמש-עשרה, נכנס ללמוד בישיבת 'תומכי תמימים'. תקופה מסויימת למד בישיבת תומכי תמימים ויטבסק. בתקופת חורף תרצ"א למד במחלקה של תומכי תמימים זארוציי, אלא שבאחד הימים נעצר על ידי הק.ג.ב. יחד עם תמימים נוספים שלמדו עמו. זמן קצר לאחר מכן שוחרר, והמשיך ללמוד בישיבות תומכי תמימים. בהמשך למד בישיבת תומכי תמימים סטראיא. במחלקה זו למד עד שלהי שנת תרצ"ד, אז נסע ללמוד בתומכי תמימים קורסק.
בהמשך, לאחר החלטה כי התמימים שאינם נשואים ינהלו את ישיבות תומכי תמימים, ניהל את ישיבת תומכי תמימים ז'יטומיר, במקומו של ראש הישיבה הרב אליעזר פינסקי, שנישא בינתיים.
המחלקה בז'יטומיר החזיקה מעמד יותר משלוש שנים בשלהי קיץ תרצ"ז נסגרה הישיבה, ור' מיכאל, המשיך אל הסניף תומכי תמימים וורוניז'. כאשר ר' שלום וילנקין - ראש הישיבה - נאלץ לעזוב את העיר, התמנה ר' מיכאל למשגיח במקומו, כשהוא מלמד ומשגיח על סדרי לימודים תקינים. הלימודים בישיבה נמשכו עד אמצע החורף כאשר נודע לתלמידים על בואו הצפוי לעיר של דוד איצ'ה המוסר.
ר' מיכאל ביקש ויזה מממשלת ריגא כדי לצאת לשם. אולם לא הצליח לצאת מברית המועצות, כנראה בשל החלטת ממשלת לטביה להפסיק את מתן הויזות לפליטי רוסיה.
בסוף שנת תרח"צ נשא ר' מיכאל לאישה את מרת אסתר, בת החסיד הרב אליעזר דבוסקין. בתחילה התגורר בחרסון, אולם מכיוון שבעיר הקטנה לא היה אפשר להתחמק מעבודה בשבתות - עבר להתגורר בחרקוב, שם יכל לעבוד לפרנסתו באופן עצמאי.
באותה תקופה נסגרה הישיבה בקורסק והבחורים נמלטו. חלקם הגיעו לחרקוב וכמה מהם החלו ללמוד אצל ר' מיכאל בביתו, כשהוא עצמו מלמדם תורה, למרות שהיה אברך נשוי.
בעיצומם של ימי תשרי תש"ב, החלו הגרמנים להפציץ את חרקוב. ר' מיכאל עזב את העיר ונדד לעיר סמרקנד, שם הקים את ישיבת תומכי תמימים סמרקנד יחד עם ר' ישראל לוין.
בתום המלחמה יצא מברית המועצות ב"יציאת רוסיה תש"ו", ועבר למחנה פוקינג בגרמניה. כאשר הוקם ועד מיוחד לניהול הקהילה החב"דית הזמנית במחנה, מונה לחבר בוועד. באותה הזדמנות הוקמה הישיבה החב"דית במחנה, ור' מיכאל נבחר למלמד באחת הכיתות הגבוהות. באותה תקופה היה אפשר להדפיס בפאקינג במחירים זולים במיוחד, והרבי, שעמד בראש הוצאת הספרים קה"ת, הדפיס ספרי חסידות רבים בפוקינג, בתחילה התעסק בזה הרב דוד ברוורמן, וכשנסע משם התחיל ר' מיכאל להתעסק בזה. בין השאר היה אחראי על משלוח הספרים לארצות הברית.
בחורף תש"ח, לאחר עשר שנות נישואין, נולד בנו יחידו אליעזר.
בארצות הברית[עריכה]
בשנת תשי"א שאל ר' מיכאל את הרבי האם לעלות לארץ הקודש או להגר לארצות הברית, ומענה הרבי היה שעליו להגיע לארצות הברית. בראשית שנת תשי"ב הגיע עם משפחתו לחופי ארצות הברית. הוא קבע את דירתו בשכונת ברונקס, ומיד החל בפעילות לחינוך הילדים. מאחר שרוב הילדים היהודיים באותה תקופה למדו בבתי הספר הציבוריים, פתח עבורם ר' מיכאל תלמוד תורה לשעות אחר הצהריים.
ר' מיכאל לא היה מסוגל לגור רחוק מהרבי ולאחר כמה חודשים העתיק את מושבו לשכונת ברונזוויל, ולפרנסתו עבד כשמש באחד הבתי כנסת. בשנת תש"כ, עבר לגור בשכונת איסט פלטבוש.
מכיוון שבאותן שנים מצבה הכלכלי של הישיבה היה קשה ור' מיכאל לא הרשה לעצמו לקחת משכורת מהישיבה, עבד ר' מיכאל לפרנסתו כשמש בבית הכנסת בשכונת איסט פלטבוש.
כעבור כמה שנים, בעקבות השתלטות השחורים על האזור, החלה בריחה המונית של יהודים משכונת איסט פלטבוש. גבאי בית הכנסת בו עבד ר' מיכאל, החליט למוכרו. ר' מיכאל, ששמע את שיחותיו החריפות של הרבי נגד עזיבת השכונות היהודיות בכלל, ונגד מכירת בתי הכנסת בפרט, נלחם נגד ההחלטה עד שהדבר הגיע לבית המשפט שפסק כי לגבאי בית הכנסת אין רשות למכור את בית הכנסת, כל עוד יש מתפללים שמעוניינים להמשיך להתפלל במקום.
ר' מיכאל המשיך לקיים את המניין בבית הכנסת, ועוד עשרות שנים לאחר מכן המשיך להתקיים בבית הכנסת מניין קבוע שלוש פעמים ביום. בשנים מאוחרות יותר העביר ר' מיכאל את גני הילדים של 'אהלי תורה' לבית הכנסת באיסט פלטבוש. בנוסף לקח על עצמו את עול החזקת המקוה שבשכונה, ובמשך הזמן אף עבר לגור בבניין המקווה.
בהתוועדות שמחת תורה בשנת תשט"ו, הביע הרבי את רצונו שבמוסדות החינוך החב"דיים ילמדו על טהרת הקודש, ללא לימודי חול. בעקבות שיחה זו הקים ר' מיכאל בשכונת קראון הייטס את מוסד החינוך הראשון על טהרת הקודש בשם "אהלי תורה", מבלי שיהיו לו את האמצעים הדרושים לכך, כשהוא נוטל את כל האחריות הכספית על עצמו. המוסד התפתח וגדל במשך השנים, וכיום הוא מוסד הלימוד החב"די הגדול ביותר בעולם, בו לומדים למעלה מאלפיים תלמידים.
אף בשנותיו האחרונות המשיך להלחם בעד מוסדותיו של הרבי וציביונם, גם לאחר ג' תמוז תשנ"ד המשיך לדגול באמירת 'יחי' ובהחדרת זהות הרבי כמלך המשיח.
פטירתו[עריכה]
בשנים האחרונות לחייו סבל ר' מיכאל מאירוע מוחי, למרות זאת לא הפסיק לרגע מעבודתו בקודש, וכיתת את רגליו מבית לבית בכדי לאסוף את האמצעים הכספיים לבנות את הבניין החדש של ישיבת אהלי תורה. נפטר בו' אדר ב' תשס"ה, ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי בקווינס.
משפחתו[עריכה]
- אביו, הרב חיים משה טייטלבוים - נפטר בט"ז טבת תרפ"ט.
- רעייתו אסתר, בת ר' אליעזר דבוסקין - נפטרה בשבת קודש פרשת כי תצא - י"א אלול תשע"ד, בגיל 96.
- בנו יחידו הרב אליעזר מראשי מערכת הכשרות ok. וחבר הנהלת מוסד "אהלי תורה".
לקריאה נוספת[עריכה]
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת חזק, תשע"ג
קישורים חיצוניים[עריכה]
לשמיעת הניגון ששר אדמו"ר הרש"ב לאביו של הרב מיכאל, הרב חיים משה, מאת מקהלת 'קאפעליע' זאָג אַ נִיגוּן: ניגון ר' מיכאל טייטלבוים
