קריאת התורה בסוכות
קריאת התורה בחג הסוכות הינה חלק מחיובי החג, כאשר במהלך התפילה, לאחר הלל והושענות קוראים בתורה מעניני החג. במנהגי הקריאה יש הבדלים בין ארץ ישראל וחוץ לארץ, ואף בין חסידי חב"ד עצמם יש חילוקי מנהגים באופן קריאת התורה בחול המועד.
על פי הנהוג, על כל אחד להשתדל לעלות לפחות פעם אחת לאורך ימי החג.
קריאת התורה בחג ראשוןעריכה
במשנה מסכת מגילה[1] אמרו חז"ל: "ביום טוב הראשון של חג קורים בפרשת מועדות שבתורת כהנים", וזה המנהג הפשוט בכל ישראל לקרוא את פרשת המועדות שבפרשת אמור.
בקריאה זו, כמו בשאר הימים טובים, עולים לתורה חמשה קרואים, והשישי מפטיר בקרבן המוסף של חג שבפרשת פנחס, וההפטרה נקראת בסוף ספר זכריה 'הנה יום בא להשם'.
באם יום טוב חל בשבת, מחלקים את פרשת המועדות לשבעה קרואים.
בחוץ לארץ שיום טוב ראשון נמשך יומיים, קוראים ביום השני כמו ביום הראשון, אך מפטירים בספר מלכים "ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל".
קריאת התורה בחול המועדעריכה
על המשך דברי המשנה במסכת מגילה, שבימי חול המועד קוראים בקרבנות החג, נחלקו גדולי ישראל לאורך הדורות כיצד הוא אופן הקריאה הנכון בחו"ל ובארץ ישראל.
בחוץ לארץעריכה
| דוגמא: קריאת התורה ביום הראשון של חול המועד (בחו"ל) | ||||
|---|---|---|---|---|
| השיטה/העליה | כהן | לוי | שלישי | רביעי |
| רש"י | וביום השני | וביום השלישי | וביום הרביעי | וביום השני + וביום השלישי |
| תוספות | וביום השני | וביום השלישי | וביום השני | וביום השלישי |
| בית יוסף | וביום השני | וביום השלישי | וביום השלישי | וביום השני + וביום השלישי |
- שיטת רש"י[2] והרמב"ם[3] והרמ"א[4] - כיון שבכל יום אנו מסתפקים איזה יום זה מימי החג[5], מתחילים לקרוא בכל יום את הקריאה של אותו יום[6], והעולה השני והשלישי קוראים את קריאות הימים שאחריו, ואילו הרביעי שהוא עיקר הקריאה[7] קורא את שתי הקריאות, בגלל הספק איזה יום של חג הסוכות הוא היום[8].
- שיטת תוספות[9] - קוראים בכל יום רק את הקריאות השייכות לאותו יום, מספק. הראשון קורא את של היום, השני את של למחרתו (בגלל הספק), השלישי חוזר וקורא את של אותו יום, והרביעי חוזר וקורא את הקריאה של יום המחרת (בגלל הספק).
- שיטת הבית יוסף - כפי שיטת רש"י, אך העולה שלישי לא ממשיך וקורא את הקריאה של יומיים קדימה, כיון שאינה קשורה לענינו של יום אפילו לפי הספק, אלא חוזר וקורא מה שקרא העולה ללוי.
בארץ ישראלעריכה
בשולחן ערוך כתב המחבר שכיון שבארץ ישראל אין ספיקא דיומא, כל ארבעת הקרואים קוראים את הקריאה של אותו יום, וחוזרים עליה 4 פעמים.
הרמ"א לא השיג עליו, ויש המסיקים מכך שלא השיג עליו כיון שמסכים עמו, ויש הסוברים שלא השיג עליו כיון שלאחר שחלק עליו בחו"ל, לא ראה צורך לכפול את דבריו.
מנהג חב"דעריכה
בחוץ לארץעריכה
מנהג חב"ד בחוץ לארץ הוא כדעת הרמ"א, שבכל יום מתחילים בקריאת אותו היום, וברביעי קוראים את שני הימים השייכים ליום זה מספיקא דיומא[10].
בארץ ישראלעריכה
הקהילה החב"דית שהתיישבה בארץ ישראל, נהגה כמנהג האשכנזים שקיבלו עליהם את הכרעת השולחן ערוך שבארץ ישראל כופלים וקוראים בכל יום את הקריאה של אותו היום 4 פעמים, וכך הופיע בלוח כולל חב"ד.
בעקבות דברי הרבי בחול המועד סוכות תשמ"ט[11] שגם בארץ ישראל קוראים בקרבנות של כמה ימים, ביקשו חסידי חב"ד בארץ לשנות את ההנהגה, וכך גם הרב ברוך נאה האחראי על העריכה של לוח כולל חב"ד רצה לשנות ולתקן בלוח, והרבי ביקש ממנו קודם לברר את מנהג ארץ ישראל בזה[12], אך לפועל בסופו של דבר הושמטו הדברים מהנחת השיחה וכן בלוח כולל חב"ד נשארה ההוראה כפי שהיתה כל השנים.
לפועל, הדעות בין רבני חב"ד נותרו חלוקות[13] והנהגת אנ"ש בארץ ישראל שונה מקהילה לקהילה.
המצדדים בשינוי המנהג על פי דברי הרבי, מביאים ראיה לדבריהם על פי פסק אדמו"ר הצמח צדק[14] מדעת הרמ"א בהלכות חנוכה שחולק על הבית יוסף וסובר שאין לחזור על הקריאה אלא לקרוא את הנשיא של יום המחרת, והנוהגים כדבריהם נוהגים לקרוא כפי שפסק בעל הביכורי יעקב שבארץ ישראל הכהן קורא בקריאה של אותו יום, הלוי והשלישי בקריאה של שני הימים הבאים, והרביעי שמיתווסף לכבודו של יום - חוזר וקורא את הקריאה של אותו יום.
קריאת התורה בשבת חול המועדעריכה
על פי דברי חז"ל בגמרא[15], בשבת חול המועד סוכות קוראים בפרשת כי תשא[16] 'ראה אתה אומר אלי', שמדבר גם על שבת וגם על המועדות[17], ולמפטיר קוראים בפרשת פנחס, לפי היום של חול המועד שבו חלה השבת.
להפטרה, קוראים בספר יחזקאל על מלחמת גוג ומגוג: "והיה ביום ההוא ביום בא גוג על אדמת ישראל"[18]
בברכות ההפטרה לא מזכירים את יום טוב, ורק בחתימת הברכה מוסיפים "מקדש השבת וישראל והזמנים"[19].
קריאת התורה בשמחת תורהעריכה
| ערך מורחב – קריאת התורה בשמחת תורה |
בחג החותם את ימי חול המועד סוכות, שמחת תורה נוהגים לסיים את התורה ולהתחיל אותה מחדש, והדבר נחוג בשמחה גדולה עם מנהגים מיוחדים ופיוטים שהתחברו במיוחד לקריאה זו.
בחוץ לארץ, שימי החג כפולים, קוראים ביום הראשון (שמיני עצרת) את קריאת 'עשר תעשר' ולהפטרה קוראים "ויהי ככלות שלמה", וביום השני (שמחת תורה) את פרשיות וזאת הברכה ובראשית, ובשני הימים קוראים למפטיר את קרבן מוסף של שמיני עצרת שבפרשת פנחס ("וביום השמיני עצרת תהיה לכם").
לקריאה נוספתעריכה
- הרב אברהם אלתר הבר, 'אהלי שם', גיליון ג עמוד צט.
- הרב משה חפר, 'תפארת מלך' (א), כפר חב"ד תשנ"ה, עמוד 82.
- הרב ברוך נאה, 'פרדס חב"ד' גיליון 16, עמוד 18.
- הרב יוסף שמחה גינזבורג, 'התקשרות' גליון תר"מ.
- הרב יעקב הורביץ, 'התקשרות' גליון תרנ"א.
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שוליים
- ↑ גמרא דף ל' עמוד ב.
- ↑ על הגמרא במסכת סוכה.
- ↑ בקצת נוסחאות.
- ↑ שולחן ערוך תרס"ג, א.
- ↑ שהרי אם סוכות החל ביום הראשון של יום טוב, זהו יום שני של חול המועד, ואם סוכות החל ביום השני של יום טוב, זהו היום הראשון של חול המועד.
- ↑ ביום הראשון של חול המועד, שהוא היום השני מימי חג הסוכות מתחילים 'וביום השני', וכן הלאה.
- ↑ שהוא העולם שמיתווסף בחולו של מועד על שאר ימים.
- ↑ כך לדוגמא ביום הראשון של חול המועד יקרא לרביעי גם את 'וביום השני' וגם את 'וביום השלישי'.
- ↑ דיבור המתחיל 'אתקין'.
- ↑ לדוגמא ביום השני של חול המועד קוראים לכהן 'וביום השלישי' ללוי 'וביום הרביעי' לישראל 'וביום החמישי' ולרביעי 'וביום השלישי... וביום הרביעי...'.
- ↑ על פי ההקלטה של סרט השיחה ליל ד' דחג הסוכות, אור לי"ח תשרי. נדפסה בדברי משיח ע' 176.
- ↑ במענה מר"ח אב ה'תש"נ: "הנ"ל משנה ראשונה, אח"כ היו ידיעות שונות מ(מבקרי) אה"ק, ולכן קודם שיפס"ד ויפרסם כדאי שיברר ככל הדרוש ויפרסם בצירוף מ"מ וכיו"ב". ובז' אלול תש"נ: "לא ישנה מממה שנדפס כבר".
- ↑ רבני חב"ד המצדדים בקריאה כדעת הבית יוסף: הרב טוביה בלוי, הרב משה יהודה לייב לנדא, הרב זאב דב סלונים, הרב שמואל אלעזר הלפרין, הרב ברוך נאה, הרב יוסף יצחק בלינוב, הרב חיים שלום דייטש, הרב אשר לעמיל כהן, הרב יקותיאל פרקש, הרב יוסף שמחה גינזבורג, הרב ברוך בועז יורקוביץ. רבני חב"ד המצדדים בשינוי הקריאה על פי דברי הרבי: הרב מרדכי שמואל אשכנזי, הרב יוסף יצחק הבלין, הרב שאול סילם, הרב יוסף אליהו הנדל (ממלכת כהנים שער בירורי הלכה סימן ט (עמוד ל). הרב מנחם מענדל פרידמן, הרב ישראל נחמן לרנר.
- ↑ פסקי דינים עמוד 686.
- ↑ מגילה לא, א.
- ↑ שמות לג, יב – לד, כו.
- ↑ ראו בהערות וביאורים אהלי תורה לך לך תשס"ה בטעם שקוראים דווקא בכי תשא ולא במשפטים שקודמת לה.
- ↑ יחזקאל לח, יח - לט, טז.
- ↑ שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן תצ סעיף ט"ז. הגהות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב לסידור אדמו"ר הזקן. ספר המנהגים עמוד 68. 'סדור רבנו הזקן עם ציונים והערות' עמוד שה הערה 95.