משתמש:חב"ד בדרך לגאולה/איסור עליה להר הבית

מקום הכותל והר הבית

עלייה להר הבית הינו מנהג שנהגו יהודים לעלות להר הבית. הרבי התנגד בחריפות בשיחות קודשו ובמכתביו לעלייה להר הבית בזמן הגלות. העובר על איסור זה חייב כרת. כיום, ישנם מעט יהודים העולים להר הבית.

האיסור על העליה לחלקים המקודשים לטמא מתעריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הפעולות למניעהעריכה

 
קול קורא נגד העליה להר הבית

מיד לאחר מלחמת ששת הימים בה נכבשו חלקים ממזרח ירושלים וביניהם הכותל, הוציא הרב מספר רבנים 'קול קורא' נחרץ שבו הזהירו שאף אחד לא יעז להיכנס לכל שטח הר הבית בתגובה לארגונים מסוימים שכבר החלו לשווק תוכניות עלייה אטרקטיביות להר הבית. על ה'קול קורא' חתמו יותר מחמישים רבנים ודיינים וכן הרבנים הראשיים לישראל וביניהם רבני חב"ד נודעים כהרב שלמה יוסף זווין, הרב יעקב לנדא ועוד. בקול קורא נאמר:"אחרי שזכינו בחסדי השי"ת שהר הקודש והמקדש חמדת ישראל נמצא ברשותנו ורבים מהמון בית ישראל נוהרים לחזות עין בעין את מקום הקודש והמקדש... לפיכך אנו חוזרים ומזהירים על מה שהוזהרנו מכבר שבל יהין איש ואישה להיכנס לכל שטח הר הבית בלי הבדל דרך איזה שער שנכנסים בו. ומלבד עצם הזהירות מאיסור חמור זה של פגיעה בטהרת מקום הקודש והמקדש, יש גם מצווה רבה של מורא המקדש ושמירתו".

עיקר הבעיה הייתה עם שני קהלים: יהודים שוגגים שאין להם מושג בכל מה שקשור לאיסור הזה, וגם עם הקבוצה הציונית של 'נאמני הר הבית', שראו בעצם העליה להר עניין חשוב ונשגב של מימוש הריבונות. הפעולה הראשונה שעשה הרב ובר הייתה להציב בכניסה להר שלט אזהרה שנחתם ע"י הרבנות הראשית לישראל בו הוסבר האיסור החמור שיש בכניסה להר ובנוסף הוא הציב שומרים במקום כדי שיזהירו ויעוררו את תשומת לב של האנשים[1].

דעת הרבי בנושאעריכה

הרבי התנגד להעלאת רעיון היתר העלייה לסדר היום הציבורי ולעלייה בפועל, כפי שמשתקף במענה בו הרבי אומר שברגע שיתחילו דיון האם מותר לעלות יהיו כאלו שיעלו בפועל וילכו אף במקומות שאסורים בוודאות, ואף כשיזהירו אותם לא לעלות הם לא יתחשבו באזהרות, משכך מסיק הרבי כי האחריות על מעשיהם תלויה בידי אלו הרוצים להעלות דיון בנושא ולכן אין להעלות את הדיון[2][3].

בהתוועדות מוצאי שבת פרשת ויצא, ט' כסלו, אור לי' כסלו תשל"ח כשדיבר הרבי נגד רצונם של גורמים מסויימים למסור את הר הבית הזכיר הרבי שדבריו אלו הם על אף "שהכניסה להר הבית אסור בהחלט ובלי שום ספק"[4].

במכתב לרב מאיר יהודה גץ דורש הרבי לבטל את התוכניות לחפירות תחת הר הבית, כשהוא מוסיף בכתב יד קודשו בסיום הקטע הראשון של המכתב: "כולל ועיקר - שבטלה התכנית לחפור מתחת לבית המקדש מחילות וכו' ואפילו לספקן". ובסיום מכתבו כתב הרבי בכתיבת ידו: "לשמור על הקודש שלא יגעו בו ולא בספקו וספסק ספיקו, כי "ממי שהזהיר על המקדש" אתה מתיירא"[5].

הרבי הביע את צערו מאופן השמירה על ההר מפני כניסת יהודים, ובלשונו: "יהודים "פראיים" מתעקשים שלא לאפשר כניסת יהודים לשם, עד באופן שמוציאים משם יהודים בעל כרחם וכו' וכו'". והתבטא כי בכך הם גרועים מהגויים - המודים בשייכות הר הבית לעם ישראל[6].

במענה מחודש מנחם אב תנש"א, לאחד שכתב שהוא שעוסק בעניני בית המקדש וכו' ובסיום מכתבו ציין שלפני נסיעתו לכאן ביקר במקומות הקדושים ובהר הבית במקומות המותרים, השיב הרבי[7]: ""על פי תורתנו הקדושה – הלימוד בהלכות בנין בית המקדש – מעלה עליו הכתוב כאילו משתתף בבנינו, ואין בזה הגבלות, מה שאין כן בעליה בהר הבית – צריך להיות ברור מקום המותר לעליה, אזכיר על הציון להנ"ל".

בדומה לזה יש להבין את דברי הרבי:[8] " השמחות שהיו עד עתה, כולל ובמיוחד - השמחה מהידיעה שהרבה יהודים יצאו מהמדינה ההיא.. וחלקם עלו לארצנו הקדושה, ואף לירושלים עיה"ק, וחוגגים שם עכשיו את שמחת בית השואבה בסמיכות למקום המקדש במקומות שמותר (וצריך) להיכנס לשם, מעין ודוגמת שמחת בית השואבה לעתיד לבוא"

ועל דרך זה בשבת פרשת נשא תנש"א: "שמצטרפים אל בני ישראל שנמצאים כבר בארץ הקודש ובירושלים עיה"ק וב"ציון" (פנימיות שבירושלים) ובהר הקודש (במקומות המותרים)."

גם בשיחות אלה אין כל הכרח שהרבי התכון לעליה להר הבית המקורי והמקודש, אלא אפשר שבמילים "בסמיכות למקום המקדש" ו"במקומות המותרים" כונתו לכותל המערבי וכן גם לשאר צידי ההר במקומות שמחוץ לחומה[9]. חשוב לציין, כי הציטוטים דלעיל אינם מוגהים ע"י הרבי[10] ואילו בשיחה המוגהת ע"י הרבי מש"פ נשא הושמט ענין זה.

 
כתב יד קודשו של הרבי לגבי איסור העליה.

רבני חב"ד כמו גם רובם ככולם של הרבנים החרדים בני דורנו, פוסקים שאין לעלות כלל לשום חלק בהר הבית.

כיום יש בודדים (בעיקר מחוגי ה"דתיים-לאומיים") הטוענים שבימינו העליה מותרת.


דעות המצדדים בעליהעריכה

הטוענים שהרבי שינה את דעתו מסתמכים בין השאר על מענה הרבי (מחודש מנ"א התנש"א) לאחד שכתב שביקר במקומות הקדושים בארץ ישראל וגם בהר הבית במקום המותר, וכך השיב לו הרבי: "על פי תורתנו הקדושה - הלימוד בהלכות בנין ביהמ"ק - מעלה עליו הכתוב כאילו משתתף בבנינו - ואין בזה הגבלות, משא"כ בעליה הר הבית צ"ל ברור מקום המותר לעולה." [11] מזה שהרבי לא "נתן לו על הראש" יש הרוצים להוכיח מכך שהרבי מוכן לקבל זאת ח"ו. אולם באמת לא ניתן להוכיח מזה מאום שכן מדובר בדיעבד על יהודי שכבר עלה להר, וקרוב לומר שכך הייתה האידיאולוגיה שלו, שמותר וצריך לעשות כן (כפי שסבורים כמה, כדלעיל), והרבי לא מצא לנחוץ ולתועלת להתווכח איתו על האידיאולוגיה שלו, אבל עורר אותו שיש להיזהר מהאיסורים החמורים הכרוכים בזה.

 

ובכלל יתכן ש-מה שהלה סיפר שביקר בהר הבית במקום המותר, כוונתו הייתה למקום שמחוץ לכתלים הידועים כחומות הר הבית, אשר כפי המקובל, אכן כל השטח שמחוץ לחומות אינו בקדושת הר הבית כלל, ואם כך היה- הרי שנפל היסוד ונפל כל הבנין ואין להוכיח מזה מאומה.

אך זאת רמז לו הרבי, שאם הוא מעוניין לעשות משהו שבאמת יועיל לבנין מקדשנו, כדאי שיקדיש מזמנו לעסוק "בהלכות בנין ביהמ"ק שאז מעלה עליו הכתוב כאילו משתתף בבנינו ואין בזה הגבלות כלל" ובכך תהיה תועלת גדולה לבנין בית מקדשנו.

יש הטוענים עוד כי בהקלטת השיחה שקיים הרבי עם הרבנים הראשיים לארץ ישראל (ז"ך אדר תשמ"ו) שומעים שהרבי שואל שואל בעניין מקומות המותרים בהר הבית, ואילו לרב שפירא אין תשובות ברורות בנושא.

והרי מאז חלפו למעלה משלושים שנה, ויתכן מאוד שכעת יש יותר מידע בעניין זה, ולפי זה אפשר אולי להתיר את העלייה??

התשובה לכך היא פשוטה: ומה בכך אם יש יותר מידע, אז מה, וכי זה מוריד את החשש מעליית המונים למקומות שאסור לעלות?! הרי בהר אין מחיצות המונעות הכניסה למקום שאסור להיכנס, ובלשון הרבי:

""יעלו לשם כמה וכמה למקומות שאיסורן ודאי רחמנא ליצלן, ומספר[ם] ילך ויגדל ר"ל"". ובימיוחד כפי שכתב הרבי, במכתבו הנ"ל, המצב הנוכחי הנמשך כבר עשיריות בשנים הוא כל הזמן בכיוון אחד, מימין (רוח התורה) לשמאל (היפך התורה), ואם כן ברור, שאם לפני עשרות שנים היה צריך לחשוש לזה, אז עכשיו וככל שחולף ועובר יותר הזמן, על אחת כמה וכמה!!

 

ראו גםעריכה

הר הבית

לקריאה נוספתעריכה

  • שבועון בית משיח גיליון 56 ערב ראש השנה תשנ"ו. אגרות הרבי לרב מאיר יהודה גץ - ובהן אודות איסור החפירות בהר הבית.
  • שבועון בית משיח גיליון 306 פרשת חפירות הר הבית כולל אגרות הרבי לרב יהודה גץ.
  • הרב יעקב הלוי הורוביץ, ‏ואין אנו יכולים לעלות, שבועון בית משיח, גיליון 1086 עמוד 58 (תשע"ח)  

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים

  1. ייתכן שהוא אף ראה בכך המשכיות מסוימת למסורת השומרים שהיו ניצבים בכניסה להר בימי בית המקדש. הרב משה התמיד במשימה זו במסירות גדולה במשך עשרות שנים, ודאג אישית, בעידודו של הג"ר שלמה זלמן אויערבך, לתשלום משכורותיהם של השומרים.
  2. מבית המלכות, מאת הרב בנימין קליין. שבועון כפ"ח גליון 845 עמ' 19
  3. מענה הרבי בנושא  
  4. על פי האודיו מהשיחה - קונטרס דברי משיח ש"פ ויצא תשפ"ב (ע' 36).
  5. שבועון בית משיח גיליון 56 ערב ראש השנה תשנ"ו. אגרות הרבי לרב מאיר יהודה גץ - ובהן אודות איסור החפירות בהר הבית. שבועון בית משיח גיליון 306 פרשת חפירות הר הבית כולל אגרות הרבי לרב יהודה גץ
  6. שיחת ט' כסלו מוצש"ק ויצא תשל"ט. ועל דרך זה בשיחת מוצש"ק חיי"ש תשל"ט ש"מעמידים חיל לכתחילה לא לאפשר כניסת יהודים למקום מקדשנו", ושבכך רואים עד כמה הוא החושך כפול ומכופל של הגלות
  7. הובא ב"בית חיינו" גיליון 99 עמוד 12
  8. ליל ב' דחג הסוכות תנש"א
  9. היינו, המקומות שמחוץ לכתלים הידועים היום כחומות הר הבית. שהרי, הר הבית, מאז ההרחבה שנעשתה ע"י הורודוס מתפשט לצדדים חוץ לחומות אלה, וכפי המקובל כל השטח שמחוץ לחומות אינו בקדושת הר הבית. ולדוגמא: הצד הדרומי של הר הבית שמחוץ לחומות, שנמצא כיום בתחומי ה"גן הארכיאולוגי", שם אפשר להגיע עד החומות הדרומיות ושערי חולדה (הסתומים) במדרגות שקיימות מזמן בית שני ואף ש"הר הבית" הן מבחינת השטח, שהרי אין הבדל בין ההר שמחוץ לחומה לזה שבפנים, אלא שאינם בתחום "הר הבית" המקודש והמוקף בחומות.
  10. הציטוט מליל ב' דחגה"ס הוא מהר"ד שנתפרסם מיד לאחר אמירת השיחה, וכן הציטוט מש"פ נשא הוא בלתי מוגה.
  11. הובא ב"בית חיינו" גיליון 99 עמוד 12