הרמב"ם של תורת החסידות
על-שם סגנון המאמרים של אדמו"ר הרש"ב, הוא מכונה הרמב"ם של תורת החסידות.
הרחבהעריכה
| " | כ"ק אדמו"ר הרה"ק הרש"ב נ"ע לבד גודל קדושתו ורום מעלת צדקתו בתור רבן ומנהיגן של עדת חסידי חב"ד, הנה עוד מימי עלומיו היה נודע בעולם משכילי חב"ד לגאון נפלא בהשכלת תורת חב"ד זקני החסידים היו מעטרים את כ"ק אדמו"ר הרה"ק הרש"ב נ"ע בשם "הרמב"ם של תורת חב"ד" שכן כל ענין וענין המבואר בתורותיו ודרושיו החב"דיים הוא הלכה קבועה ומסודרה עם כל הנימוקים וההסברים של הענין דבר דבור על אופנו כל מאמר ודרוש חבדי של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע הוא מעין של ים החכמה הוא מסכת שלמה | " |
– התמים, חוברת ו', עמ' ד'. | ||
אדמו"ר הריי"צ מספר שמורו הרשב"ץ היה מכנה את אדמו"ר הרש"ב "הרמב"ם של תורת החסידות", "שכן כל ענין אצל אבי הוא השכלה קבועה ומסודרת עם כל הסברו של הענין, דבר דבור על אופנו"[1].
הרבי מבאר, שבמאמרי אדמו"ר הרש"ב ישנה הדגשה עיקרית (יותר משאר רבותינו נשיאינו) שהלימוד יביא למסקנה (כמו מסקנה הלכתית), ועד למעשה בפועל, בדומה לרמב"ם שקיבץ את כל התורה שבעל פה לחיבור הלכתי אחד[2].
בעניין זה רואים את חידושו על רבותינו נשיאינו שלפניו, בסגנונו המיוחד של מאמריו: במאמרים הקודמים מובאים הסברים שונים לאותו ענין, או אפילו שיטות שונות בפנימיות התורה. לעומת זאת במאמריו מובאת מסקנת העניין[3].
בנוסף לכך, חידושו של אדמו"ר הרש"ב בחסידות הוא בדומה לחידוש של הרמב"ם בנגלה: כשם שהרמב"ם מבהיר את כל ההלכות בצורה מסודרת, להקל את הידיעה בקיום ההלכה ללא צורך בעיון בגמרא ובמפרשים, כך גם אדמו"ר הרש"ב מסביר את עיקרי תורת החסידות באריכות ובצורה בהירה, מוחשית ומובנת בשכל אנושי, באופן שניתן להגיע למסקנת העניין. עניין זה מודגש בעיקר בהמשך תער"ב, שבו גם הוסיף הרבי קיצורים לכל פרקי ההמשך[2].
פעמים רבות הזכיר הרבי כינוי זה בהתוועדויות, לעיתים בשם "חסידים הראשונים"[4].
הצמח צדקעריכה
באחת ההזדמנויות הוסיף הרבי, שלעיתים גם הרבי הצמח צדק מכונה הרמב"ם של תורת החסידות. אך בשונה מאדמו"ר הרש"ב שחידושו זה מתבטא רק במאמרי החסידות שלו, אצל הצמח צדק היה זה בכל עניני התורה[5].
הדמיון ביניהם בתורתם: בחיבוריו של הצמח צדק בכלל ניכרת המגמה לקבץ את כל הדיעות בכל ענין, ולהסיק לבסוף את המסקנה, ובמיוחד במאמריו, בהם קיבץ את כל דברי קודמיו, תיווך את הענינים הנראים כסותרים, וחתר להגיע למסקנה. בדומה לרמב"ם שקיבץ את כל התורה שבעל פה לחיבורו היד החזקה בצורת פסק דין הלכתי.
ההבדל ביניהם הוא, שהרמב"ם מביא רק את המסקנה בצורה פשוטה, באופן של מלמעלה למטה, ואילו הצמח צדק מפרט את הכל באופן של מלמטה למעלה.
נקודת דמיון בקורות חייהם, היא ההתעסקות באופן מיוחד עם בני נח: הרמב"ם מדגיש בספרו את חשיבות ההשפעה על אומות העולם בקיום שבע מצוות בני נח, וגם בחייו הפרטיים התעסק ברפואת הסולטן ובני משפחתו. והצמח צדק השתתף, באופן חריג בין רבותינו נשיאינו בועידות בפטרבורג בעניני גזירות על החינוך, וכחלק מזה היה מראשי המדברים בעניני אמונה והשוואת דתות אחרות ולהבדיל היהדות[5].
לקריאה נוספתעריכה
הרב שלום יעקב חזן, הרמב"ם של תורת החסידות, שבועון בית משיח גיליון 33 
הערות שוליים
- ↑ לקוטי דיבורים חלק ב' עמוד רצו, א. במהדורה המתורגמת ללשון הקודש עמוד 390.
- ↑ 2.0 2.1 שיחת שבת פרשת וירא תנש"א סעיף ב'.
- ↑ שיחת ליל הושענא רבא תשמ"ב.
- ↑ ראו דבר מלכות וירא תשנ"ב סעיף י"ב הערה 87.
- ↑ 5.0 5.1 שיחת י"ג ניסן תשמ"ו.