שבת החודש

לפני תאריכים מיוחדים היו שואלים את הרבי אם לקרוא בספר תורה של משיח, הסופר ישעיה מטלין שאל אם לקרוא:
א) בשבת מברכים פרשת שקלים - לקרוא פרשת ויקהל או שקלים או במנחה
ב) בשבת ויקרא-זכור - לקרוא לפרשת ויקרא או זכור
ג) בפורים שחרית
ד) בשבת צו-פרה - לפרשת צו או פרה

הרבי סימן לשאלה א׳: פ׳ שקלים
לשאלה ב׳ סימן: פ׳ זכור
לשאלה ג׳ סימן: מתח קו תחת ״בפורים שחרית״
לשאלה ד׳ סימן: פ׳ פרה

והוסיף: ופ׳ החודש

שבת החודש הינה השבת הסמוכה ביותר לראש חודש ניסן (ובאם ראש חודש ניסן חל בשבת, אזי שבת זו היא שבת החודש), בה קוראים בתורה בנוסף לפרשת השבוע קטע מפרשת בא, מתחיל מהציווי של הקב"ה למשה לומר לבני ישראל לקבוע את השנים החל מראש חודש ניסן, להתכונן לקרבן פסח וליציאה ממצרים.

בספרות ההלכתית

קריאת פרשת פרה כחלק מארבע פרשיות הנקראות בחודש אדר, מקורה בתקנת חז"ל.

לפי המנהג המקובל היום, את פרשת החודש קוראים בנוסף לפרשת השבוע, במקום העליה השמינית ה'מפטיר', בשבת האחרונה בחודש אדר, הסמוכה ביותר לראש חודש ניסן (ובמידה שראש חודש חל בשבת, קוראים את פרשת החודש בשבת זו).

הקריאה היא בפרשת בא, בציווי הקב"ה למשה לומר לבני ישראל לקבוע את השנים החל מראש חודש ניסן, להתכונן לקרבן פסח וליציאה ממצרים.

דרגת החיוב של שמיעת פרשה זו, קל יותר מאשר החיוב של שמיעת פרשת זכור ופרשת פרה.

ברוב השנים בשבת זו מוציאים מארון הקודש 2 ספרי תורה לכבוד הקריאה המיוחדת, כאשר בספר הראשון קוראים בפרשת השבוע, ובספר השני בפרשת החודש. שבת זו (בנוסף לשמחת תורה שבכל שנה מוציאים שלשה ספרי תורה) היא אחת משלושת האפשרויות היחידות בהן יכולה להיווצר סיטואציה המצריכה להוציא 3 ספרי תורה מהארון, כאשר ראש חודש חל בשבת, שאז מוציאים שלושה ספרי תורה. על הגבאים לגלול מראש את הספרים למקום הקריאה, על מנת למנוע טורח מהציבור שלא יאלץ להמתין בשעת התפילה עצמה.

במשך זמן הקריאה של פרשת השבוע מחזיקים את הספר בישיבה מאחורי בימת הקריאה, ולאחר סיום הקריאה של שביעי, מניחים את ספר התורה השני בסמיכות לראשון (עם הכתר לראשו), אומרים חצי קדיש, ולאחר מכן עורכים הגבהה. גם בשעת החזרת הספרים לארון יש לשמור על הסדר של ההכנסה וההוצאה, כאשר הספר שיצא אחרון מארון הקודש, מוחזר אליו ראשון^{[דרוש מקור]}.

בשבת זו מפטירים במקום ההפטרה של פרשת השבוע הפטרה מיוחדת בספר יחזקאל הפותחת במילים: "כה אמר ה' אלוקים בראשון באחד לחודש" ומסתיימת בפסוק "יעשו את הכבש ואת המנחה ואת השמן בבוקר בבוקר עולת תמיד", שבדומה לתוכן הקריאה של שבת החודש, עוסקת אף היא בציווי שנאמר אודות ראש חודש ניסן, ומסתיימת בציווי לעשות את קורבן הפסח לצד שאר הקרבנות הרגילים בבית המקדש: קרבן התמיד, קורבנות שבת וראש חודש, וקרבנות יום טוב.

בשבת זו אין אומרים אב הרחמים ו'צדקתך צדק', בשל היותה שבת מברכים או שבת שחלה בראש חודש עצמו.

בחסידות חב"ד

התוכן של פרשת זו הוא גאולה, באופן של תכלית הגילוי.

בתורת החסידות מוסבר הקשר בין פרשת החודש לתחילת מעגל השנה היהודי שנפתח בחודש ניסן, שמדגיש שהעבודה הנדרשת מיהודי צריכה להיות באופן של חידוש ובאופן של ניסים בהנהגה שלמעלה מהטבע. דבר זה מתבטא גם במצוות קידוש החודש עצמה, שמצד אחד יש בה מרכיבים של שכל והגיון, חישובים מתמטיים אודות זמן ראיית הלבנה, זווית הגובה בו היא נצפית וכדומה, ועם זאת את האמונה שלמעלה מהשכל והטבע, שלכן גם היא נאמרה למשה ואהרון המסמלים את 2 התנועות המנוגדות הללו.

ההוראה מפרשת החודש היא שצריכים להיות מוכנים לגאולה שתבוא תיכף ומיד ממש, באותו האופן כפי שבני ישראל הצטוו להיות מוכנים ליציאה ממצרים.

כאשר מוציאים שלושה ספרי תורה

הוצאת שלושה ספרי תורה מהארון רומזת לענין של המספר 'שלוש' שקשור עם תוקף וחזקה בתוכן של שבת זו - עבודת השם באופן ניסי שלמעלה מהטבע, שמהפך את החושך לאור.

בנוסף, כיון שהתוכן של כל שלושת הקריאות בשבת בקביעות כזו קשורים לענין של גאולה, מהווה הדבר נתינת כח להבאת הגאולה השלימה.

קישורים חיצוניים

• לקוטי שיחות מועדים - פרשת החודש
• בואו להכיר את ארבע הפרשיות
• לפני פרשת החודש צריך להתכונן לגאולה, רבי יומי
• פרשת החודש - הכל נס, תוכן המכתב כללי לראש חודש ניסן תשל"ג, מעובד בידי הרב אליהו וולף
• פרשת החודש - לקט פתגמים מתורתם של גדולי ישראל, שיחת השבוע גליון 1210