יאיר נתיב (מאורות נתן)

יאיר נתיב הוא חיבור של המקובל רבי נתן נטע מנהיים[1] על הספר 'מאורי אור' של המקובל רבי מאיר פופרש[2].

שני הספרים נדפסו יחד תחת השם 'מאורת נתן' (בכתיב חסר), שהוא בגימטריא של שני הספרים יחד[3].

החיבורים, מבארים על סדר אותיות האל"ף בי"ת את כל כינויי השמות המוזכרים בתורת הקבלה של האריז"ל.

אודות המחברעריכה

בשנת ה'ת"ס עלה לארץ ישראל יחד עם רבי יהודה החסיד סג"ל[4], כשבני החבורה הגיעו בראש חודש חשון תס”א לשערי ירושלים, וימים ספורים לאחר מכן נפטר ר’ יהודה החסיד.

בשנת ה'תס"ז יצא כשד"ר מטעם קהילת האשכנזים לאסוף כספים עבור הקהילה היהודית בירושלים והגיע למצרים, ושנה לאחר מכן נסע לאיטליה ולמד בבית המדרש של רבי בנימין הכהן בעיר ריג'ו.

בשנת ה'תס"ט הדפיס בפרנקפורט דמיין (גרמניה) את הספר "מאורי אור" לר' מאיר פפירש עם ביאור שלו ושל ר' יעקב וילנא.

שקד על לימוד התורה בבית המדרש שייסד ר' אשר לעמלי הייגנום בעיר מנהיים.

שימש כרב הקהילה היהודית בהגנוי.

הסתלק בשנת ה'תק"ג, ונטמן בגרמניה.

תוכן הספרעריכה

את הספר כתב רבי נתן נטע יחד עם רבי יעקב בן בנימין וולף מוילנא כפירוש על הספר 'מאורי אור' של רבי מאיר פאפרוש.

הספר יאיר נתיב נדפס לראשונה בשנת תס"ט בפרנקפורט דמיין.

כשהספר חזר ונדפס מחדש בהוצאת ורשה בשנת תרכ"ז, נדפסה בו הסכמת הרב ברוך שלום שניאורסון בן אדמו"ר הצמח צדק וזקנו של הרבי.

בספרי רבותינו נשיאינו מצויין רבות לספר, וכאשר הכוונה לציין לדברי רבי מאיר פאפרוש, מצויין אליו בדרך כלל בשם "מאורי אור" (או בראשי תיבות - מאו"א) ולא בשם שנדפס "מאורת נתן", וכשהכוונה לדברי הביאור, מצויין בשם 'יאיר נתיב' (או בראשי התיבות הי"נ)[5].

מהדורותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  • [www.appelauction.com/auction/237-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%D7%99%D7%9D-he/lot-70-%D7%97%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%9C/ חתימתו על הספר פרי מגדים]
  • הספר מאורת נתן - יאיר נתיב, באתר היברו בוקס



הערות שוליים

  1. יחד עם המקובל רבי יעקב בן רבי בנימין וואלף מווילנא.
  2. יש לשים לב שלא לבלבל את המקובל רבי נתן נטע מנהיים עם רבי נתן שפירא (הירושלמי), שערך במקביל לרבי מאיר פאפרוש את כתבי האריז"ל והדפיס אותם תחת שם דומה, 'מאורות נתן' (בכתיב מלא) שנדפס בקוריץ בשנת תקמ"ב (כשהחלק השני נקרא בשם 'מחברת הקודש' או 'ספר הכוונות' ונדפס בקוריץ בשנת תקמ"ג).
  3. 1147=מאורי אור (464) + יאיר נתיב (683).
  4. אין זה רבי יהודה החסיד מחבר 'ספר חסידים', מחסידי אשכנז שחי ופעל בגרמניה בתקופת הסמ"ג ובעל 'הרוקח' (לפני כ-800 שנה).
  5. ראו לדוגמא ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק ערך 'משקוף'.