התרת נדרים

התרת נדרים היא מושג הלכתי, המבטא התרה של רב מומחה או שלושה הדיוטות שמתירים נדר שהאדם נדר ואסר עליו, וכאשר הם אומרים לאדם כי הנדר מותרלו ואין כאן נדר יותר, נעקר הנדר מעיקרו ונעשה כאילו אין כאן נדר.

שיטת אדמו"ר הצמח צדק

החכם מתיר את הנדר דווקא כאשר האדם מתחרט על נדרו, ואומר כי לו היה יודע דבר פלוני לא היה נודר כלל. אבל אם האדם אומר כי הוא אינו מתחרט על נדרו, אלא שמכאן ולהבא אינו חפץ בנדר יותר, אין ניתן להתיר את הנדר. המפרשים מתלבטים האם מדובר כאן בכעין גילוי דעת למפרע כי הנדר לא היה מעולם וזאת על ידי פסק החכם או שלושה הדיוטות כי לא היה נדר מעולםתבנית:הערת שוליים, או שמדובר בחלות המתהווית בעת התרת הנדר, אלא שהנדר נידר עתה גם שעבר, ויש שאף הגדירו זאת בהגדרה "מכאן ולהבא - למפרע", כלומר: ההתרה היא רק מכאן ולהבא ולא גילוי דעת למפרע, אלא שמכאן ולהבא ההנהגה כלפי הנדר היא כאילו לא היה כאן נדר כללתבנית:הערת שוליים, וזוהי גם שיטת אדמו"ר הצמח צדקתבנית:הערת שוליים.

התרת החכם

בתלמוד ירושלמיתבנית:הערת שוליים נפסק כי הבעל אומר "מופר לך בטל לך", והזקן אומר "אין כאן נדר, אין כאן שבועה". כי "אין כאן נדר" חשוב התרת הנדר, שעל ידי דבורו מתיר הנדר, שהחכם עוקר את הנדר מעיקרו, והרי זה כאילו לא היה עליה נדר מעולםתבנית:הערת שוליים. אדמו"ר הצמח צדקתבנית:הערת שוליים מסביר שעל ידי דבור הזקן באומרו "מותר לך" או "אין כאן נדר", על ידי דבור זה דוקא נעקר הנדר מעיקרו.

ומביא הצ"צ, כי כן כותב גם הבית יוסףתבנית:הערת שוליים: "והעגין, כמתיר הקשר, שחזר הענין כלא היה, כאדם שמצא חבל קשור והתירו, והרי הוא כאילו לא היה, וזהו שאמרו חכם עוקר את הגדר מעיקרו". ומכאן מוכח שהתרת החכם היא כהתרת הקשר, שפעולת החכם היא המתירה מכאן ולהבא. וכאשר החכם אומר "אין כאן נדר", משמע שמתיר את הקשר דהיינו שהיה קשר גמור אלא שעכשיו מתירו והרי הוא כאילו לא היה, מה שאין כן אם אמר החכם "אינו נדר", פוסק הצמח צדק שאז לא הוי התרה, כמו שנפסק בהלכות גט כי האומר "אינו גט" - לא אמר כלום, והטעם משום דמשמע דהוא אינו מבטלו כי אם שהגט מצד עצמו רע ופסול, וזהו שקר. ולכן אם החכם אומר "אינו נדר" משמע לא שהוא עוקר הנדר אלא שהנדר בעצם אינו נדר, וזהו שקר.

הפרת הבעל

לעומת זאת, בעל שהפיר את נדרי אשתו ואמר "אין כאן נדר", אין הנדר מופרתבנית:הערת שוליים, וזאת למרות ש"אין כאן נדר" היא אמירה שיכולה להתפרש לשני פנים, וניתן לפרשה גם על הפרה מכאן ולהבא. בשו"ת משכנות יעקבתבנית:הערת שוליים סובר כי אמירת "אין כאן נדר" על ידי הבעל אינה מועלת מכיון שמשמע שהנדר נעקר מעיקרו. הצמח צדק חלוק עליו, וסובר כי סברת בעל המשכנות יעקב היא טעות גמורה, והוכחתו ש"אין כאן נדר", היא לשון שמשמעותה הפרה לשעבר ולכן היא לא מועילה אצל הבעל - אינה נכונה, שכן גם אמירת "אי אפשי בו" אינה מועלת אצל הבעל, ולמרות שמשמעותה היא הפרה מכאן ולהבאתבנית:הערת שוליים. ועוד, שהרי בשולחן ערוךתבנית:הערת שוליים נפסק ההפך, כי הבעל צריך לומר לשון שמשמעותו היא הפרת הנדר מעיקרו. לכן מסיק הצמח צדק כי הסיבה שאין מועלת הפרת החכם בלשון זה, היא גזירת הכתוב הנלמדת מהסוק "זה הדבר", כי יש ליתן חילוק בין לשון הבעל להפרת החכם, והפרתו של כל אחד מהם כאשר היא נאמרת בפה, צריכה לאמר בפירוש ובלשון המיוחד לו, וכך גם מובא ראשונים.

מנהגי התרת נדרים

התרת נדרים — בערב ראש־השנה, ובעשרה.

ובסידור אדמו"ר הזקן: בערב ראש־השנה קודם חצות. וטוב שיהא עדה שלמה.

[בפתיחה לנוסח התרת נדרים]: "מבואר בגמרא וכו'" [שאין שייך שאלה היתר והפרה, רק לנדרים ושבועות שאדם נודר או נשבע במה שנוגע לעצמו בלבד.. אבל במה שנודר או נשבע לחבירו.. יהיה מאיזה עם ודת שיהיה, אין מועיל שום היתר..] — כל פיסקא זו קרוב לוודאי שאינה מרבינו הזקן. ובכמה סידורי חב"ד היא בנוסח שונה לגמרי.

אין אומרים "סדר נזיפה".

בטלית ותפילין

הרבי היה עורך את התרת הנדרים, אחר תפילת שחרית, בפני מנין מזקני החסידים ונכבדיהם, כשהוא מעוטר בטלית ותפילין דרש"י.

קישורים חיצונים

• התוועדות קודש בכ"ט אלול, התרת נדרים והפ"נ כללי וידיאו, - חב"ד אינפו