ט"ו במנחם אב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־14:49, 1 באוגוסט 2010 מאת חיים נהר (שיחה | תרומות) (דף חדש: {{חודש אב}} '''ט"ו באב''' הוא היום החמישה עשר בחודש מנחם אב והוא יום שמחה שהשתווה ליום כיפור - "לא היו ימ…)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< >> חודש מנחם אב

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

ט"ו באב הוא היום החמישה עשר בחודש מנחם אב והוא יום שמחה שהשתווה ליום כיפור - "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב ויום הכיפורים"[דרוש מקור].

אירועים ביהדות

  • "יום שבירת המגלים" - בתקופת בית המקדש היו פוסקים ביום זה מלכרות עצים לבית המקדש, מכיוון שהעצים כבר לא היו יבשים. היה זה יום שמחה וצויין על ידי שבירת המגלים.
  • בימי קדם היה זה יום שבנות ישראל יצאו לחולל בכרמים.
  • ב'תפ"ז - דור המדבר שחטא בחטא המרגלים פסק מלמות.
  • ב'תפח - חזרה דיבור ה' להתייחד עם משה רבינו.
  • ב'תק"ג - בוטל האיסור על נישואין בין השבטים בעם ישראל.
  • ב'תקל"ג - שבט בנימין הותר לבוא בקהל, לאחר פרשת "פילגש בגבעה".
  • ג'קפ"ז - הוסרו המחסומים שהציב ירבעם בן נבט בדרך לעולם בבשלושת הרגלים לבית המקדש בירושלים, על ידי המלך מבית ישראל הושע בן אלה.
  • ג'תתק"ח - מתי ביתר הובאו לקבורה, חמש עשרה שנה לאחר שנרצחו בט' במנחם אב.
  • שמ"ח - רבי שמעון בן לביא מפאס, מרוקו ורב בטריפולי, לוב. מחבר השיר 'בר יוחאי נמשחת אשריך', נפטר.
  • תקמ"ב - הרב עמרם בן דיוואן, מחכמי חברון ושד"ר, נפטר.
  • תרל"ג - רבי אשר פרלוב מקרלין, נפטר.
  • תרל"ח - רבי יעקב ליינר מאיזביצא, מחבר ספר 'בית יעקב', נפטר.
  • תרע"ח - רבי צבי הירש הלברשטאם מרודניק – צאנז, נפטר.
  • תש"ג - מרד יהודי גטו ביאליסטוק בשואה.
  • תשנ"ב - רבי בן ציון ידלר, המגיד הירושלמי, נפטר.

ימי חב"ד


הפתגם היומי - ט"ו במנחם אב - מלוח היום יום
אין אומרים תחנון.

רושם אבי אדמו"ר: מעלת ט"ו באב על כל ט"ו בחדש, שזהו רק השלמות בהגילוי, אבל מכל מקום היא רק בחינת מקבל, אבל בט"ו באב האור בה בקביעות, לפי שהעליה היא לפי ערך עוצם הירידה דתשעה באב. וזהו תשש כחה של חמה, עכו"ם מונים לחמה בישא, ובט"ו תשש כו' במכל שכן מזמן הבית שהיו נכנעים לשלמה, כל שכן לעתיד, ונהרו אליו, בבחינת ביטול לגמרי, "ואת רוח הטומאה אעביר" כו', ומעין זה בט"ו באב תשש.