יכין ובועז

יכין ובועז הם שני עמודים מנחושת שהעמיד שלמה המלך בבית המקדש הראשון ונלקחו בחורבן בית ראשון.

גובהם

גובהם 18 אמות וראשם 5 אמות סה"כ 23 אמות וראשם היה מגולף בצורת שושן ומעוטר ברימונים ושרשראות כמסופר בספר מלכים:

(כא)וַיָּקֶם אֶת הָעַמֻּדִים לְאֻלָם הַהֵיכָל, וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַיְמָנִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יָכִין וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ בֹּעַז (כב) וְעַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים מַעֲשֵׂה שׁוֹשָׁן, וַתִּתֹּם מְלֶאכֶת הָעַמּוּדִים.

— מלכים א' פרק ז', פסוקים כ"א-כ"ב

בחסידות

פסקה זו דורשת הגהה מפני שנכתבה על ידי AI

"יכין" מסמל את הכח הפנימי יציבות, התבוננות, וקבלת העול, "בועז" מסמל את הגילוי החיצוני הביטוי המעשי של ההתלהבות. שני הכוחות הללו – היציבות וההתלהבות, הפנימיות והחיצוניות הם שתי עמודי התווך שעליהם עומדת עבודת האדם. כאשר היהודי עומד בתפילה, עליו לעבור בין שני העמודים: מצד אחד להכין את עצמו כראוי, ומצד שני לעבוד את ה' בהתלהבות.