ליקוטי אמרים - פרק ב'
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
פרק ב של ספר התניא עוסק לראשונה בנפש האלוקית שיש בכל אדם מישראל, תוך הדגשה שמדובר בנפש "ממש". בפרק זה מבואר כי כל נשמות ישראל נמשכות מן חכמה עילאה ועל ידי כך קשורות ומאוחדות עם הקב"ה גם בהיותם בעולם הזה הגשמי.
הקדמה
בפרק א מביא אדמו"ר הזקן את מה שכתב רבי חיים ויטאל בשער הקדושה, שלכל איש בישראל, הן צדיק והן רשע, יש שתי נשמות. בפרק א מבואר על הנפש הראשונה, הנפש הבהמית, שהיא מצד הקליפה וסטרא אחרא, והיא המתלבשת בגוף האדם להחיותו, וממנה באות המדות הרעות מארבע יסודות הרעים שבה. בפרק ב' יבואר על הנפש השנית בישראל, הנפש אלוקית, שהיא חלק אלו"ה ממעל ממש.
הנפש האלוקית נבדלת מן הנפש הבהמית בכך שהיא נמשכת מתוכיותו ופנימיותו של הקב"ה, כמו שנאמר "ויפח באפיו נשמת חיים". בפרק יבואר כיצד יתכן שכל נשמות ישראל, ואף הנמוכות שבהם, קשורות בקשר זה עם הקב"ה.
טקסט
| פרק ב | ||
|---|---|---|
| פרק ב ונפש השנית בישראל היא חלק אלוה ממעל ממש כמו שנאמר "ויפח באפיו נשמת חיים ואתה נפחת בי וכמו שנאמר בזוהר "מאן דנפח מתוכיה נפח" פירוש מתוכיותו ומפנימיותו שתוכיות ופנימיות החיות שבאדם מוציא בנפיחתו בכח:
כך על דרך משל נשמות ישראל עלו במחשבה כדכתיב בני בכורי ישראל בנים אתם לה' אלהיכם פירוש כמו שהבן נמשך ממוח האב כך כביכול נשמת כל איש ישראל נמשכה ממחשבתו וחכמתו יתברך דאיהו חכים ולא בחכמה ידיעא אלא הוא וחכמתו אחד וכמו שכתב הרמב"ם*
ובזה יובן מאמר רבותינו זכרונם לברכה על פסוק ולדבקה בו שכל הדבק בתלמידי חכמים מעלה עליו הכתוב כאלו נדבק בשכינה ממש כי על ידי דביקה בתלמידי חכמים קשורות נפש רוח ונשמה של עמי הארץ ומיוחדות במהותן הראשון ושרשם שבחכמה עילאה שהוא יתברך וחכמתו אחד והוא המדע כו' [והפושעים ומורדים בתלמידי חכמים יניקת נפש רוח ונשמה שלהם מבחינת אחוריים של נפש רוח ונשמת תלמידי חכמים] ומה שכתוב בזהר ובזהר חדש שהעיקר תלוי שיקדש עצמו בשעת תשמיש דווקא מה שאין כן בני עמי הארץ כו' היינו משום שאין לך נפש רוח ונשמה שאין לה לבוש מנפש דעצמות אביו ואמו וכל המצות שעושה הכל על ידי אותו הלבוש כו' ואפילו השפע שנותנים לו מן השמים הכל על ידי לבוש זה ואם יקדש את עצמו ימשיך לבוש קדוש לנשמת בנו ואפילו היא נשמה גדולה צריכה לקידוש אביו כו' אבל הנשמה עצמה הנה לפעמים נשמת אדם גבוה לאין קץ בא להיות בנו של אדם נבזה ושפל כו' כמו שכתב האר"י ז"ל כל זה בליקוטי תורה פ' וירא ובטעמי מצות פ' בראשית: |
צילום דפוס התניא
מושגים יסודיים
| הקודם: פרק א |
{{{רשימה}}} | הבא: פרק ג |