שלום דובער וולף
הרב שלום דובער וולף (מכונה ברק'ה) (כ"ד במנחם אב תש"ד – ל' בתשרי תשס"א), היה עסקן ודובר חסידות חב"ד. ניהל במשך שנים רבות את ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד וסניפה בלוד.
תולדות חיים
נולד ביום כ"ד במנחם אב תש"ד בירושלים לרב אפרים וולף. בילדותו למד בישיבת הפרדס של אביו תומכי תמימים לוד, תומכי תמימים כפר חב"ד ותומכי תמימים המרכזית 770.
ביום ט' באלול תשכ"ה התחתן עם מרת בת-שבע (לבית משפחת בקרמן) והתגורר ב"שיכון חב"ד" בלוד, שם נולדו שני ילדיו הראשונים, הרב חיים וולף (שליח הרבי כיום, לירוחם) והרב זלמן וולף, באותו זמן החל לעבוד במשרדי ישיבת תומכי תמימים לוד.
עם הקמתה עבר לשכונת נחלת הר חב"ד (בקריית מלאכי) בשנת תשכ"ו דיבר עם דובר צה"ל ופירסם כתבה על חב"ד והרב"י עודדו ועקב כך נכנס לעסקנות החב"דית ושימש בתפקידים מרכזיים: מזכיר אגודת חסידי חב"ד, דובר חב"ד, חבר הוועד למען שלימות העם, חבר בהנהלת צעירי אגודת חב"ד, חבר בארגון הגג למוסדות חב"ד וניהול כל המוסדות. עיקר עיסוקו של הרב וולף היה בניהול ופיתוח ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
מתוקף תפקידיו התיידד הרב וולף על ידי התקשורת בארץ ואנשי ציבור שונים (כגון יצחק רבין ושמיר וכו') ופעל כנציגה הרשמי של חסידות חב"ד בכנסת.
בשנת תשמ"ח כשהתחיל תהליך המשא ומתן עם שמעון פרס על כך שאגודת ישראל עם חמשת המנדטים שלה יצביעו לשמעון פרס תמורת זה שלא יתנו שטחים וכו'. באותו הזמן התכתב עם הרבי ושלח לרבי דו"ח כל יום על התהליך של ההסכמים אולם כל זה לא הגיע עד הרבי, כי לפני כן, כשהמכתבים היו מגיעים למזכירות אז היה איש אחד מושחת ששמו הוא לייבל גרונר והוא ביחד עם אהרונוב שהיה ועד עכשיו מושחת (היה טס בזמנו כל טיסה בפירסט קלאס, לקח מהרבי הלוואה של 2,000,000$ ועד היום לא החזיר וכו') כמהו, ניסו להפיל את חב"ד ולשלוט בה ולכן גרונר היה קורע את המכתבים ומשנה את מה שהיה כתוב ומביא דברים שקריים לרבי(עיין בקובצים של הרב מונדשיין) והרבי היה עונה תשובות והוא היה משנה אותם וכו' ובגלל זה המשיכו את המשא ומתן ואזאחרי שהכל היהמוכן ומתוכנן הגיע עיתונאי לרבי ושאל על דעתו והרבי אמר שהוא מעדיף את ממשלת שמיר והכל התפוצץ. הרבי פירק את אירגון הגג מה שנתן לאהרונוב שליטה על חבד בארץ ואחרי כל זה גרונר יוצא עם הודעות שקריות מהרבי שהרבי פיטר את בערקה והוא יותר לא דובר חבד אך מצד שני כותב לברק'ה בשם הרבי שלמה לא שולח קטעי עיתונים. בעקבות שתרגיל זה לא הצליח זמם גרונר משימה אחרת. הרבי כל יום היה לוקח תרופה לדילול דם. אחרי הקטארקט לרבי היה אסור לקחת שבוע כדורים אך לייבל המשיך גם אחרי השבוע לא לתת. בעקבות זה נגרם לרבי האירוע בכ"ז אדר ובעם השניה בנ"ד- גרונר גם היה מעורב. בקיצור-גרונר רצח את הרבי ולא היה "מזכיר נאמן" כמו בכל הכותרות.
בשנת תש"ס חלה באופן קשה בעקבות הדו צדדיות שברחוב הוא לא דובר חב"ד ובמכתבים הרבי אומר שהוא כן דובר חב"ד שנישלה אותו מכל מוסדותיו שבנה בעשר אצבעותיו, וסבל יסורים קשים. במוצאי שבת פרשת בראשית, אור לל' בתשרי תשס"א נפטר ומנוחתו כבוד בהר המנוחות בירושלים. לצידו נקבר אחרי כשנתיים ורבע אביו, הרב אפרים וולף.
שנה לאחר פטירת הרב וולף, ביום ל' בתשרי תשס"ב הונחה אבן הפינה למרכז חינוכי שיקרא על שמו "בית ברק'ה", בו תאוכלס, בין היתר, ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד שהייתה בניהולו.
בחודש חשוון תשע"א, עשור לאחר פטירת הרב וולף, נערך בכפר חב"ד ערב הוקרה לזכרו שנקרא: "חברים מספרים על ברקה", בו השתתפו בכירים בעולם התקשרות שהכירו את הרב וולף מתוקף תפקידו כדובר חב"ד[1].
משפחתו
- בנו חיים וולף, השליח בירוחם
- בנו זלמן וולף, עסקן חב"די ושליח בכנסת ,נחלת הר חב"ד.
- בנו אברהם וולף, רב ושליח הרבי לאודסה.
- בנו יוסף יצחק וולף, רב ושליח הרבי בחרסון
- בנו בנימין וולף (סבוסטפול),שליח הרבי ורב העיר סבסוטפל בקרים.
- בנו מנחם יהודא וולף,מיאמי,פלורידה
- חתנו- ר' יואל בורגן
לקריאה נוספת
- הרב זושא וולף, דובר שלום, "לדמותו של הרב שלום דובער וולף", הוצאת ספרים קה"ת, תשס"ח; 2008.
