כתב אדמו"ר הזקן

פרשיות התפילין המיוחסות לר' ראובן הסופר מיאנווביץ' - סופרו האישי של אדמו"ר הזקן

כתב אדמו"ר הזקן הוא כינוי לצורת האותיות של כתיבת סת"ם (ספרי תורה, תפילין ומזוזות) על-פי שיטת אדמו"ר הזקן, המשלבת בין שתי השיטות הכלליות שישנם בצורת האותיות - שיטת הפוסקים ושיטת המקובלים. היא שיטת הכתיבה הנפוצה כיום בין סופרי הסת"ם החב"דיים. באגרות קודש רבות מעודד הרבי סופרי סת"ם לברר את צורת האותיות המדוייקת ולכתוב על פיה, ומעורר את חסידי חב"ד לקנות תפילין ומזוזות שנכתבו בצורת האותיות המקובלת מאת אדמו"ר הזקן.

תולדות הכתב

צורת האותיות

צורת תמונת האותיות בכתב האשורי ואופן כתיבתם הינה הלכה למשה מסיני, והיא הועברה במסורה בין סופרי הסת"ם לאורך הדורות איש מפי איש. אף-על-פי-כן, במשך הדורות נוצרו שינויים בצורת חלק מהאותיות, ובאופן כתיבתם.

השיטות השונות

1. הכתב האשכנזי מתחלק לשלושה סוגים:
   1. כתב בית יוסף - מנהג האשכנזים.
   2. כתב האר"י - מנהג על פי חכמת הקבלה בספרו של האר"י עץ חיים ופרשנותו את ספר הזוהר. שונה מכתב בית יוסף בכמה פרטים. התקבל על חלק מחצרות החסידים. פולמוס גדול בעניין זה היה הפירוש השבתאי שניתן לכתב, והאשמת מחייבי הכתב באימוץ דעות שבתאיות.
   3. כתב אדמו"ר הזקן (בעל התניא) - מנהג חסידי חב"ד.
2. כתב ספרדי - מנהג עדות המזרח. הכתב מכונה כתב "וועליש" או כתב "מור וקציעה" כשם הספר בו הוא מתואר.
3. כתב תימני - מנהג עדת תימן, כולל אותיות משונות ולפופות.

הכתב האשכנזי נחשב לקשה יותר לכתיבה מן הכתב הספרדי.

חיבור תמונת האותיות

באחת הפעמים בהם ביקר אדמו"ר הזקן בחצר מורו ורבו המגיד ממעזריטש, הורה לו הרב המגיד לתקן צורת כתב שתהיה תואמת גם את דעת הפוסקים, וגם את המבואר בספרי הקבלה. על פי הוראה זו, התעכב אדמו"ר הזקן במעזריטש במשך ארבעה שבועות נוספים, בהם התעסק ועמל על תיקון צורת האותיות.

בחזרתו לביתו עבר אדמו"ר הזקן דרך העיירה אניפולי, שם שמע שר' זושא מאניפולי הורה לסופר האישי שלו לכתוב כפי הנוסח החדש שתיקן אדמו"ר הזקן, מכיון שהוא שמע כרוז מפמליה של מעלה שמכאן ואילך זו תהיה צורת האותיות.

צורת כתיבת האותיות על-פי שיטה זו, הועברה על ידי אדמו"ר הזקן לתלמידו ר' ראובן מיאנווויטש, שהיה סופר סת"ם ירא שמים, והיה כותב את התפילין והמזוזות לאדמו"ר הזקן.

צורת האותיות כפי שהורה אדמו"ר הזקן, שונה בכמה וכמה פרטים מצורת האותיות שכתב בחיבור ה'שולחן ערוך' שלו.

העברת המסורה

למרות מאמציו הרבים של הרבי לאתר סופרים שקיבלו במסורת את צורת כתיבת האותיות איש מפי איש, לא עלה הדבר בידו, והמסורת בדבר כתיבת האותיות נפסקה במהלך השנים.

עם זאת, נותרו בידינו תפילין מקוריות, המיוחסות לר' ראובן הסופר. תפילין אלו נשתמרו בידי משפחת גוראריה, והוצגו לפני אדמו"ר הריי"צ על ידי הרב שניאור זלמן גוראריה. כמו כן נמצאת בספריית הרבי מגילת אסתר שנכתבה על ידי אדמו"ר המהר"ש, אולם בנוגע לצורת אותיות הכתב עצמו קשה ללמוד ממנה, היות וכאשר המגילה הייתה זקוקה לשיפוץ מאסיבי, הסופר שקיבל לידיו את המגילה לתיקון - לא הקפיד לשמר את צורת האותיות. ישנה מגילה נוספת של הרבי המהר"ש בידי צאצאי משפחת גינזבורג בתו של הרבי מהר"ש.

הבעיה העיקרית בהעברת המסורה בדרך זו, היא חוסר-בהירות אלו פרטים בתמונת האותיות הינם בדוקא, ואלו פרטים הם מפני ההידור או כתב ידו של הסופר.

התייחסות הרבי

על אף הבעייתיות שבהעברת המסורה כאשר אינה איש מפי איש, נפסק בספרות ההלכה כי ניתן ללמוד את כתיבת האותיות על פי צורת כתיבתו של סופר מומחה. וכך אכן הורה אדמו"ר הריי"צ להרב מנחם זאב גרינגלאס בבחרותו: "חבל שלא נתרגל בכתיבה יפה בתמונת הכתיבה של ר' ראובן סופר שהיא כתיבה יפה עד מאד, כי במדינה זו נחוצים סופרים".

ובנוגע למעשה בפועל, הורה הרבי במפורש לחסידי חב"ד לקנות תפילין ומזוזות דוקא בכתב אדמו"ר הזקן. לאחד החסידים שהסתפק בנוגע לסוג צורת האותיות בתפילין שהוא מעוניין לקנות לבני משפחתו, ענה הרבי במכתב ברור במיוחד:

לפלא הספק בזה, כי הרי הכלל ופסק-דין הוא, דבאתריה (השייכים) דרב נהוג כרב.. והלואי כבר היה עוזב דרכו לחפש קושיות וסתירות ויתחיל ללכת בדרך הישרה בהקדמת נעשה לנשמע, הוא הדרך שהורו רבותינו נשיאינו הקדושים, שהוא גם דרך כללי לכלל ישראל

בנוסף לכך, הרבי דרבן מספר סופרי סת"ם ללמוד את צורת כתיבת האותיות על-פי שיטת אדמו"ר הזקן מתוך פרשיות התפילין המיוחסות לר' ראובן הסופר, ולנהוג על פיהם.

הפולמוס בנוגע למעשה בפועל

על אף ההתייחסויות מהרבי בנוגע לכתב זה, ישנם כמה וכמה סופרי סת"ם משפיעים ורבנים, הטוענים שאין להשתמש בכתב זה היות ואין בו מסורת ברורה, כשלחיזוק דבריהם הם מצטטים את מכתבי הרבי בהם עוסק בבירור פרטים שונים בכתב חב"ד.

המצדדים בשימוש בכתב זה משיבים על טענות אלו, במספר אופנים, וביניהם: א. במקביל לבירור אודות הכתב הורה הרבי בהוראות פרטיות לכמה וכמה מהחסידים שישתמשו דווקא בכתב זה. ב. בכל ההתייחסויות של הרבי אין אף התייחסות השוללת את השימוש בכתב, אלא רק מענות המתפרשות לחיוב. ג. גם הכתב המכונה 'כתב האריז"ל' - בו משתמשים המתנגדים לשימוש בכתב אדמו"ר הזקן - אין בו מסורת ברורה, והוא עבר מספר שינויים לאורך השנים ובפרט לאחר מלחמת העולם השנייה. ד. השאלות של הרבי בנוגע לכתב היו רק עד השנים תש"ל-תשל"א, כאשר לאחר גל העלייה מרוסיה שהיה אז, בו נכללו גם סופרי סת"ם חסידי חב"ד בעלי מסורת, נפתרו הספקות.

בשנת תשס"ו נערך פולמוס נרחב על השימוש בכתב זה במספר בימות חב"דיות-תורניות, ביניהן קובץ הערות וביאורים אהלי תורה, שבועון כפר חב"ד וגליון התקשרות.

לקריאה נוספת

• הרב משה ויינר, אותיות הרב, תנש"א .
• הרב אברהם לוי, כתב חב"ד, תשס"ט, תשע"ה.
• הרב מנחם מענדל בלינוב, באתרי' דרב, תשע"ח.
• תקון קוראים בכתב המיוחס לאדמו"ר הזקן, חז"ק הוצאה לאור, תש"פ
• הרב יששכר דוד קלויזנר, שלילת כתיבה בכתב המיוחס לאדמו"ר הזקן, שערי התמימים (יא) עמוד 65

קישורים חיצוניים

• מעשה מופת בקשר להתגלות צורת האותיות על פי שיטת אדמו"ר הזקן. אהלי שם, גליון ט'.
• הרב יהושע מונדשיין, כתב הסת"ם שייסד אדמו"ר הזקן - לקט סיפורי חסידים והתייחסויות מרבותינו נשיאינו
• הרב יעקב טייב, כתב חב"ד, בטאון דרך תמים גליון א', עמוד 32
• הרב יוסף שמחה גינזבורג, עוללות, אהלי שם שנה ג' חלק ו'
• הרב שלום דובער לוין, כתב המיוחס לרבינו הזקן, בתוך הערות וביאורים אהלי תורה א'רנז (ג) פרשת נח ה'תשפ"ה עמוד 56