ספר צמח צדק
|
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
סדרת הספרים צמח צדק[1], היא סדרת בת תשעה כרכים (במהדורות הישנות - עשרה כרכים) שנכתבה על ידי כ"ק אדמו"ר הצמח צדק. סדרה זו מכילה תשובות, פסקי דינים וחידושים על הש"ס.
כתיבתם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הצמח צדק היה אחד מגדולי המשיבים בדורו, ותשובותיו הנדפסות מגיעות ללמעלה מאלף תשובות. אך חלק גדול מתשובותיו ויתכן אף שרובן נאבדו או נשרפו בשריפות שהיו בעיירה ליובאוויטש.
בתחילה, כאשר היה כותב את התשובות, היה כורכם יחד עם השאלות, ומסדרם בקבצים שהיו מכונים אצלו חלק א, חלק ב וכן הלאה. לאחר שנאבדו חלק מהתשובות וכן נוספו רבות חדשות, החל לקרוא להם "
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין בוך נומר א" וכן הלאה.
לאחר משך זמן, החל לסדרן לפי נושאים על פי סדר השולחן ערוך, והחל לקרוא להם "מהדורה בתרא". ייתכן שהיה זה על מנת להכינם לדפוס.
יחודיות התשובות
שו"ת הצמח צדק מתייחד בעיקר בחלק אבן העזר. בזמנו נחשב כ"ק אדמו"ר הצ"צ לגדול המשיבים בתחום התרת עגונות הסבוך, כאשר מגיעות אליו שאלות מכל רחבי מזרח אירופה. חלק זה אכן ממלא שני כרכים גדושים במהדורת ה'תשנ"ב, ואוגד בתוכו כחמש מאות תשובות שהגיעו לידי הוצאת קה"ת.
כמו"כ ידועה תשובה מפורסמת שלו[2] שבה פוסק שאסור לגלח זקן בכלל (גם מעט ובמספריים), משום "לא ילבש".
ההוצאה לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]
דפוס ראשון[עריכה | עריכת קוד מקור]
כמה זמן לאחר הסתלקותו[3], החלו ר' חיים יעקב ווידרביץ' ור' שמעון (בן דוד) להכין את התשובות לדפוס.
בין השנים תרל"א לתרמ"ד נדפסו בוילנא תשעה חלקים מסדרה זו: חלק אחד על אורח חיים, שלושה מיורה דעה, שניים מאבן העזר, שני חלקי "פסקי דינים" וחידושים על הש"ס.
שם הספר נקבע ל"צמח צדק" מכיוון שהוא בגימטריה של שמו: מנחם = צמח (138). מענדל = צדק (194). מאוחר יותר שם הספר נקשר בדמותו ככינויו העיקרי והנפוץ.
תשובות נוספות הגיעו אל המוציאים לאור כל הזמן, ולכן הם הוסיפו בכל חלק שהוציאו השלמות לחלקים הקודמים. בשנת תרס"ה כשהדפיסו את שולחן ערוך אדה"ז מחדש, הכניסו כהוספה את התשובות שהתגלו לאחר סיום סידור כל הכרכים של שו"ת הצמח צדק.
הוצאת קה"ת[עריכה | עריכת קוד מקור]
על-פי הוראת אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"ה, הדפיס הרבי שעמד בראש ספריית אוצר החסידים שבהוצאת קה"ת את הסדרה מחדש, בתחילתה כתב הרבי "פרשת דבר" - תיאור ההוצאה.
בהמשך לכך גם סידר הרבי כרך עשירי, ובו הנדפס יחד עם השולחן ערוך (משנת תרס"ה) ובספרים אחרים וכן מכתבי יד שהגיעו לידו. כמו כן נוסף בו חלק חושן משפט שהצנזור לא אישר את הדפסתו בתחילה.
עד שנת תשמ"ו המשיכו להתפרסם עוד תשובות חדשות - בהדפסות החדשות, ובקובץ יגדיל תורה.
בשנת תשמ"ט בעקבות הוראת הרבי להדפיס ספרים באותיות מרובעות, החלו להכין את הסדרה מחדש לדפוס. חלקי סדרה זו הם: א) אורח חיים. ב) יורה דעה. ג-ד) אבן העזר. ה) חושן משפט. ו) חידושים על הש"ס. ז) פסקי דינים. לאחר מכן נוסף לסדרה זו כרך נוסף של מפתחות עם מבוא לסדרה זו.
בשנת תשס"ט נדפס חלק נוסף בשם "שער המילואים ח"ה", ובו תשובות חדשות שהגיעו מכתבי יד שונים, בעיקר מרוסיה. בסופו נדפס "שער השמועה" - דברים שנכתבו בשם רבנו.
בשנת תשע"ח החלו קה"ת בהדפסת מהדורה חדשה - מבוארת ומפוסקת ובהוספת ריבוי הערות ומראי מקומות, לעת עתה יצאו שני כרכים על שו"ת אורח חיים.
פסקי דינים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בספר פסקי דינים, מלבד פסקים על ארבעת חלקי השולחן ערוך, מופיעים: חידושים על הרמב"ם, "בעל התרומה", "מרדכי", "קצור פסקי הרא"ש", "רבינו ירוחם" ו"ים של שלמה". כן מופיעים חידושים על סדר הש"ס במסכתות: ברכות, סוכה, יבמות, בבא מציעא, בבא בתרא, סנהדרין, שבועות, עבודה זרה, חולין ונידה.
ובסופו בא גם ליקוט פסקי דינים בענייני רפואה, ציצית, מגילה, "לפני עיוור" ועוד.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב שלום דובער לוין, מבוא לסדרת "צמח צדק", ברוקלין, נ.י. תשנ"ח
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חלק אורח חיים
- חלק יורה דעה
- חלק חושן משפט
- חלק אבן העזר
- חלק אבן העזר חלק ב'
- מפתחות לספרי הצמח צדק
- הערות הרבי על השו"ת בגוף כתב יד קודש, תשורה מנישואי משפחות גרליצקי-פופר תשפ"א
- בשורה גדולה וחשובה לה' טבת: פסקי הדין נפדו ופוענחו
הערות שוליים
- ↑ בארון הספרים היהודי כבר קיים ספר נוסף הנושא את אותו שם, שחובר על ידי הרב מנחם מנדל קרוכמל, שכיהן כרבה של העיר ניקלשבורג, וחי בין השנים ה'ש"ס-ה'תכ"א. נהוג לכנות את ספרו של הרב קרוכמל בשם "צמח צדק הקדמון", להבדיל מ"שו"ת צמח צדק", שכוונתו לסדרת הספרים של אדמו"ר הצמח צדק.
- ↑ חלק אורח חיים סימן צ"ג
- ↑ בלקוטי סיפורים פרלוב עמ' קלג מסופר שר' יוסף תומרקין החל להתעסק בזה עוד בחיי הצ"צ.