פוקינג
פוקינג (בגרמנית Pocking) הוא כפר קטן ליד מינכן שבגרמניה. לאחר מלחמת העולם השנייה האמריקאים הקימו בו מחנה לפליטים יהודים. מאות משפחות חסידי חב"ד שיצאו את רוסיה במסגרת 'הבריחה הידועה' בשנת תש"ו-תש"ז התיישבו בפוקינג ופיתחו במקום קהילה ומוסדות חינוך בראשות הרב אברהם אליהו פלוטקין והרב ניסן נמנוב. ובאותה תקופה היתה זו הקהילה החב"דית הגדולה ביותר.
התמקמות במחנות והקמת הישיבה
במחנה פוקינג התרכזו 40,000 יהודים, מתוכם כשלש מאות מאנ"ש רובם יוצאי סמרקנד. הם הגיעו במשך החודשים תמוז-אלול תש"ו לאחר הברחת הגבול מצ'כיה השכנה וממדינות נוספות. מן הבולטים שבהם: הרב המשפיע הנודע ר' ניסן נמנוב - מנהל ישיבת תומכי תמימים סמרקנד. הגה"ח הר"ר אברהם אליהו פלאטקין - מראשי הישיבה בסמרקנד. המשפיע הרב זלמן לוויטין. הרב המפורסם ר' ישראל נעוולער ועוד. המחנה היה בשליטת האמריקאים ומשם היה קל יותר להשיג ויזות לארצות הברית.
כאשר ראשוני אנ"ש התיישבו בפוקינג החלו בארגון חיי קהילה חבדי"ת על אף זמניות וארעיות שהותם שם: ביום הבהיר ט"ו אלול תש"ו כינס ר' ניסן נמנוב אסיפה של כל אנ"ש ובחר מתוכם ועד שינהל את עניני 'אגודת חסידי חב"ד פוקינג'. כן הקימו מוסדות תומכי תמימים פוקינג, ובית רבקה.
החיים במחנה
המצאותם של אנ"ש בפוקינג בכלל ושל הישיבה בפרט השפיעו מאוד על האוירה במחנה. בכלל, הייתה האוירה במחנה עצובה ומדכאת עקב מצבם העגום כפליטים. אף השמועות שהיו מגיעות מרוסיה על מאסרים ורדיפות שנעשו על ידי הנ.ק.וו.ד. הוסיפו על האוירה הנכאה. אולם המצאותם של חסידי חב"ד יחד עם הידיעה שכעת נפתח פתח האפשרות להתראות עם הרבי ונוסף לכך פעולותיהם בקרב שאר פליטי המחנה - הקלו במעט את סאת צרותיהם.
להתוועדויות של ר' ניסן היו מגיעים גם יהודים רבים שאינם חסידים.
אדמו"ר הריי"צ והרבי תומכים בפוקינג
פעילות רוחנית רבה בוצעה במחנות לפי הוראות רבותינו. במחנה פוקינג הוקמו מוסדות חינוך חב"דיים - ישיבת תומכי תמימים ובית רבקה, וסניפים קטנים של תומכי תמימים ובית רבקה הוקמו בעוד מחנות עקורים.
אדמו"ר הריי"צ והרבי היו בקשר עם החסידים במחנות העקורים וסייעו להם רבות בגשמיות וברוחניות, באמצעות הוראות והכוונה, וגם שלחו אליהם שליחים ומשלוחים[1].
ביקור ר' בנימין גורודצקי והרש"ג
בחורף תש"ז שלח אדמו"ר הריי"צ את הרב בנימין אליהו גורודצקי מנהל 'הלשכה האירופאית לעזרת הפליטים' לבקר במחנה פוקינג ולמסור לו מהם פרישת שלום.
תקופה קצרה לאחר מכן, לפני חג הפסח תש"ז, שלח אדמו"ר הריי"צ את חתנו הרש"ג לביקור באירופה.
בגרמניה כיבדו את הרש"ג מאד וערכו לו קבלת פנים נאה. הוא אמר בפניהם מאמרי חסידות, והקהל נהנה ממנו מאד.
במחנות העקורים בגרמניה פעלו נציגי ועד ההצלה. הם ערכו שם אסיפות וכינוסים וחסידי חב"ד קיבלו מהם כספים עבור משפחות אנ"ש ועבור הישיבות.
באותה הזדמנות [דרושה הבהרה] שלח אדמו"ר הריי"צ גם ספרי קודש שונים אשר היו נחוצים לישיבה ולפליטי פוקינג.
הישיבה עוברת
בחודש כסלו תש"ח נסע המשפיע ר' ניסן ועמו הרבה מתלמידי הישיבה לפאריז שם הצטרפו לישיבת תומכי תמימים ברינוא שנפתחה מספר חודשים לפני כן. בפוקינג נשארו אלה מהתלמידים שלא הצליחו להשיג ויזות ולעבור לצרפת. אז שימש הרב ישראל נעוולער כמשגיח ור' אברהם ליסון (מכפר חב"ד) כמשפיע. הוא היה מאוד מסור לתמימים והיה מתוועד עמם בכל ליל שישי.
בסוף חורף תש"ח נפטר ר' ישראל נעוולער ובאותה תקופה נסגרה גם הישיבה בפוקינג. רוב הבחורים הצליחו לצאת לצרפת או לארצות הברית. אלו שלא הצליחו לצאת נשארו במקום עד לסביבות שנת תשי"ב ורק אז היגרו לארצות הברית.
תקוותם החזקה של אנ"ש והתמימים בפוקינג להתראות עם אדמו"ר הריי"צ לא התממשה לצערם. רובם עברו לפריז ונשתקעו בה, חלקם עלו לארץ ישראל (והיו בין המקימים של כפר חב"ד) והחלק הנוסף שהיגרו לארצות הברית הגיעו לשם לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ.
הישיבה שהייתה בפוקינג עברה איפוא לברינוא והפכה לישיבה גדולה ומפורסמת.
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית.
- הרב אליהו מטוסוב, הרב שניאור זלמן ברגר, היציאה מרוסיה (ספר).
- שניאור זלמן ברגר, קהילה חב"דית במחנה העקורים, שבועון בית משיח, גיליון 620 עמוד 38 - 47 (י"ד חשוון תשס"ח)
- שניאור זלמן ברגר, חיי החסידים ב'תֶּפֶר' החיים, שבועון בית משיח, גיליון 1190 עמוד 32 ואילך (תש"פ)
קישורים חיצונים
- פרסום ראשון: חסידי חב"ד במחנות הפליטים -
- צפו: שני תמימים ממחנה פוקינג נפגשו בכפר חב"ד
- הפליטים החב"דיים: כך נראו החיים במחנה פוקינג לאחר הבריחה
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ואגרות קודש הרבי משנים אלו