מגילת י"ט כסלו

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־23:31, 30 באפריל 2024 מאת ל. ק. (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
צילום שער החוברת המקורית כפי שנדפסה על ידי קה"ת בשנת תשי"ב

מגילת י"ט כסלו הינה מגילה על סיפור מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן, שנכתבה על ידי כמה חסידי אדמו"ר הזקן.

תולדות המגילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

"חסידים האבין גיוואלט שרייבין (=רצו לכתוב) א מגילת י"ט כסלו ולקובעה כחוק ודין מגילת אסתר, וכבר היו נבחרים מעדת החסידים אשר בינם לבין עצמם הכינו נוסחאות המגילה והתדברו ביניהם זמן אימתי להתאסף יחדיו בליאזנא, לשאול דעת קדש הקדשים, והיו עתידים לבוא בין פסח לעצרת, וכללות הדבר היה אצלם בסוד, ובבואם לליאזנא ויציעו לכ"ק רבינו הגדול משאלות החסידים בכתיבת מגילת י"ט כסלו, ולא הרשה כ"ק רבינו הגדול, ויענה להם: זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל..." [1].

138 שנה לאחר מכן, הודפסה על ידי הוצאת קה"ת "מגילת י"ט כסלו", שבהקדמתה ההוראה:

"כדי לפרסם נס הגאולה נכון להודיע מקודם ברבים, אשר ביום חג הגאולה י"ט כסלו הבא עלינו לטובה, בעת ההתוועדות, יקראו חוברת זו ויבואו לשמוע אותה. ובתור בעל הקריאה יבחרו אדם חשוב בשפת חלקות, ואשר טרם יקראה ברבים יעבור עליה בינו לבין עצמו, כדי שיוכל אחר כך לקרותה בשפה ברורה ובלשון צחה".

והסברה בצידה: "ידוע ומפורסם מנהג חסידי חב"ד, אשר בכל התוועדות י"ט כסלו, כשמתאספים יחד לחוג את חג החגים . . מספרים אודות מהלך המאורע של המאסר והגאולה.

בעת האחרונה הנה, מסבות לסבות שונות, נפסק מנהג טוב זה בהרבה מקומות. וכדי לחדש ולחזק אותו מדפיסים אנו בחוברת הנוכחית פרשת י"ט כסלו באופן קיצורי. והיא ליקוט משיחותיו וסיפוריו של כ"ק אדמו"ר רבי יוסף יצחק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מליובאוויטש ובשעתו הוגה על ידו".

המגילה הודפסה בפעם הראשונה בשנת תרצ"ז. אחר כך אדמו"ר הריי"צ מסר אותה לתרגום ללשון הקודש, והיא נדפסה בחוברת 'התמים' באותה השנה. ועוד נדפסה בשנת תשי"ב בתרגום ללשון הקודש על ידי הוצאת קה"ת, עם הוספות.

באגרת "י"ד כסלו תשט"ו", הרבי העניק קצת פירוט על המגילה: "בקשר עם חג הגאולה הבא עלינו לטובה – מוסגרת פה החוברת שנכתבה בשעתו ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אף שמטעמים לא פרסם שמו עלי'". באגרת "ט' כסלו תשי"ח כתב הרבי: "בודאי ידוע לו פרשת יום הבהיר י"ט כסלו הממשמש ובא ונשלחה בפני עצמה חוברת (כתובה בשעתו ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אף כי בהעלם שמו מאיזה טעמים), ובטח יענין תוכן החוברת גם המושפעים שלו". באגרת "י"ט טבת תשט"ו כתב הרבי: "הקדמה זו כתובה ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אלא שמפני טעם לא רצה לחתום עלי'". באגרת "ג' טבת תשט"ו הרבי כתב: "בידעי התענינותו בתורת החסידות בכלל ובתורת חסידות חב"ד בפרט, הנני מסגיר פה חוברת י"ט כסלו שהו"ל זה מכבר, חוברת שנכתבה בשעתה בשפה המדוברת, מאמע-לשון, ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר ונעתקה אחר כך ללשון הקודש".

עם השנים חוזק המנהג, וכמו שניתן לקראות בתיאורים התוועדויות י"ט כסלו בארץ הקודש, מגליון בטאון חב"ד:

חיפה . . התוועד הרה"ח ר' מיכל דברוסקין עם המתפללים וקרא בפניהם את מגילת י"ט כסלו" (חוברת רביעית, תשי"ד, עעמוד 35); "בבת ים . . התאספו כשבעים איש ליד שולחנות ערוכים. אחד התלמידים קרא את מגילת י"ט כסלו . . בבית הכנסת המקומי אשר ב'מחנה ישראל' בקרו הת' שמחה זילברשטרום ודוד לסלבום יחיו. התאספו כשלשה מנינים וקראו בפניהם מגילת י"ט כסלו" (חוברת שמינית, תשט"ו, עמוד כ'-כ"א); "בשיכון ה' בבני ברק . . ידידנו הרב ליב שי' זלמנוב הקריא את מגילת י"ט כסלו" (חוברת עשירית, תשט"ז, עמוד ל"ד-ה'); "בביהכ"נ הגדול שבבת-ים התקיימה מסיבה חגיגית ליד שולחנות ערוכים ובהשתתפות קהל רב. הר"ר רפאל שי' הכהן מסר מהתרשמויותיו מהתוועדויות דחודש תשרי אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א וקרא את מגילת י"ט כסלו . . התוועדויות מיוחדות לבני הישיבות במרחבי העיר ירושלים התקיימו במוצאי שבת קודש בבית הכסנת אגודת אחים . . ארגן המסיבות הרב שמואל שי' שניאורסאהן שהקריא את מגילת י"ט כסלו" (חוברת י"ג, תשי"ז, עמוד ס"א-ד').

בהדפסת המגילה בשנת תשי"ב, נדפסו גם תיאורים נלהבים על קריאת המגילה:

"קיצור סיפור מעשה "המאסר והחופש" בשפה המדוברת, אשר קבלנו בשנה זו לכבוד החג, עם מכתב ברכה מכ"ק אדמו"ר שליט"א, הם הפיחו רוח חיים חדשה בלב כל אחד ואחד. המגילה הקטנה הזאת אם כי מעטה וזעירא היא בכמותה, אבל מה גדול ורב כחה באיכותה . . בליל י"ט כסלו . . וידידנו הר"ש יחי' עומד וקורא בשפה ברורה את המגילה החדשה [2]."

תיאור נוסף ואף נרחב יותר, ניתן למצוא במכתבו של החסיד ר' אליהו חיים אלטהויז:

"המגילה הקטנה הזאת . . בקוראי אותה קודם החג ביום שנתקבלה הנה רוח של ביקורת עברה וחלפה בקרבי נגד רצוני, ולכאורה חשבתי מה חידוש יש בה? ומה שלחו לנו? הלא תינוק בן חמש שנים שנתגדל ונתחנך על ברכי החסידים יודע בע"פ יותר ממה שכתוב כאן. אפס מה מאד מתחרט הייתי על המחשבה הזאת בהתאסף כל הבאים לחוג אתנו בערך עשרה מנינים כ"י, והאחד אשר נבחר לקרותה, עמד וקרא בקול רם במתינות ונעימות, וכולנו יושבים באוזן קשבת ושומעים כל מילה ומילה היוצאת מפיו של הקורא, וממש מרגישים רוח חדשה, כאילו מעולם לא ידענו ולא שמענו המעשה הנורא והנפלא הזה. אז אמרתי ביני לבין עצמי, וגם לאחרים אשר אתי, בוא וראה עמה חביבה מצוה בשעתה! ועד כמה גדולים וקדושים דברי חז"ל "במופלאות ממך אל תדרוש", "אין לך עסק בנסתרות"…"

"חפצתי לידע איך היתה פעולה של המגילה הזאת במנינים אחרים, ונודעתי כי עוד בתוספות ויתר שאת הוסיפה חיות – לעבעדיקייט – והחליפה כח של כל אחד ואחד מהשומעים אותה. לא לחינם יאמרו גדולי החסידים הראשונים, אשר ישנם דברים שהבריות מדמין שהם דברים שאין להם ערך, והרים גדולים תלויים בהם."



ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. לקוטי דבורים חלק א', עמוד 38
  2. דיווח על אירועי י"ט כסלו תרצ"ז בריגא, 'התמים' עמוד ק"ד [528]