לדלג לתוכן

ניגון אך לאלוקים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
תווי הניגון אך לאלוקים. מתוך ספר הניגונים

אך לאלוקים הינו ניגון שמצא חן אצל אדמו"ר הריי"צ והיו שרים אותו בעיקר בתחילת כל התוועדות של יום טוב ויומא דפגרא. "תנועות ניגון זה משמשות כעין גשר המעביר את האדם מגשמיותו וענייניו לאוירה מעולה וסביבה של קדושה. מבבא לבבא מתגבר הרגש, שמפשיר הכפור והגלידה ומחמם הנשמה בגעגועים של מעלה"[1].

יש אומרים שניגון זה מקורו מחסידי אדמו"ר הזקן.

בהקלטות מהתוועדויות הרבי, שומעים שבחלק השני של הניגון הרבי שר את המנגינה בלבד, ללא המילים "אך הוא צורי וישועתי".

ניגון זה הוא ניגון ק' בספר הניגונים.

מילות הניגון

אך לאלוקים דומי נפשי כי ממנו תקוותי, אך הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט.

תהלים פרק ס"ב פסוקים ו'-ז'

קישורים חיצוניים



הערות שוליים