רוסית
רוסית (ברוסית: Русский - רוסקי) היא השפה הרשמית ברוסיה, והיא נפוצה כשפה מדוברת ולעיתים אף כשפת אם גם במדינות הסמוכות לה שהיו תחת ממשלת ברית המועצות. רוסית היא השפה הנפוצה ביותר באירופה ומעשר השפות המדוברות ביותר בעולם.
מכיוון שרבותינו נשיאינו עד אדמו"ר הריי"צ והרבי התגוררו בעיקר בארצות אלו וכך גם חלק משמעותי ועיקרי מחסידי חב"ד - היתה שפה זו מדוברת בעבר בפי הרבה מחסידי חב"ד, וישנם אף ניגוני חב"ד רבים בשפה זו.
השפה הרוסית משמעותית גם בפעילות שלוחי הרבי ובתי חב"ד במדינות ברית המועצות לשעבר, וכן בפעולות עם מהגרים רוסיים יהודים שהגיעו לארץ ישראל, ארצות הברית ומדינות נוספות אליהן היגרו רבים מיהודי ברית המועצות הדוברים רוסית.
רוסית ויהודים
השפה הרוסית היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר. מלבד מדינות אלו ישנם ריכוזים גדולים של יהודים דוברי רוסית שהיגרו אליהן לאחר נפילת מסך הברזל. בארץ ישראל מוערך מספרם של היהודים דוברי הרוסית בקרוב למיליון איש (ומאות אלפים נוספים שאינם יהודים), בארצות הברית חיים יותר מחצי מיליון יהודים דוברי רוסית, ובגרמניה חיים יותר ממאה אלף יהודים דוברי רוסית[1]. מדינות נוספות שבהם ריכוז גבוה של יהודים דוברי רוסית, הם אוסטרליה, קנדה, אנגליה ועוד.
השפה אצל רבותינו נשיאינו
רוב נשיאי חב"ד דיברו ברוסית, עקב כך שהתגוררו בעיירות רוסיה והסמוכות לה, שם השפה הנפוצה הייתה רוסית.
בעת המאסר והגאולה של אדמו"ר הזקן אדמו"ר הזקן ענה על השאלות במאסרו תשובות בכתב בלשון הקודש בלבד, ודבריו תורגמו לרוסית בכדי ששרי המלוכה יוכלו לעיין בהם.
הרבי הרש"ב כותב אודות השפה הרוסית: "השפה המדינית חסרה לי". [2]
הרבי הריי"צ (בהסבר שכתב לדברים) מבאר, שאביו, הרבי הרש"ב, הבין את השפה הרוסית היטב, ולא היה זקוק למתורגמן כלל כשדיברו איתו רוסית, וכשקראו לפניו ברוסית גם בדברים עיוניים - היה מבין, אך לא רצה לדבר בשפה הרוסית, וגם כשבאו לפני שרי הממלכה לבקרו בשל עניינים שונים, מעולם לא דיבר אפילו מילות אחדות בשפה זו, והכל היה ע"י מתורגמן. אך בשאר השפות, כמו גרמנית וצרפתית היה מדבר, וכן דיבר איטלקית, אך לא היה בקי בה כמו בגרמנית וצרפתית.
הרבי הריי"צ מוסיף, שכשהיה עם הרבי הרש"ב בצרפת, ביקרו בהיכל עתיק וראו שם ספרים וכתבי יד עתיקים, והרבי הרש"ב דיבר עם המנהל במקום במשך ארבע שעות בצרפתית.
בהזדמנות זו, הרבי הריי"צ שאל את אביו, הרבי הרש"ב, למה אינו מדבר בשפה הרוסית - ובמקרים שונים גם היה ניכר שמונע עצמו בכוונה מלדבר בשפה זו - ענה לו הרבי הרש"ב שלושה טעמים עיקריים לכך, וציווה עליו שלא לגלותם, וטעם נוסף, פשוט - שהוא הטעם הרביעי, שהדיבור ברוסית יכול לגרום לו ביטול הזמן, כי כעת כשיודעים שקשה לדבר עימו בשפת המדינה, הרי בעלי האחוזות הלא-יהודים באים אליו (להתייעץ וכו') רק לפרקים, אבל כשיידעו שאפשר לדבר עימו ברוסית, אזי יתרבו ביקוריהם, ולכן נמנע מדיבור בשפה זו, אך בהיותו בחו"ל ששם לא שייך טעם זה, הוא מדבר בשפות שמכירן. [3]
ב"רשימת המאסר" של הרבי הריי"צ יש
דיאלוגים רבים שנכתבו ברוסית (אך באותיות עבריות), המתעדים את שיחותיו של הרבי הריי"צ בשפה זו עם הסוהרים והחוקרים בעת מאסרו בשנת תרפ"ז. ישנה גם גלויה שכתב הרבי הריי"צ בכתב ידו ברוסית לבני משפחתו כשהיה במאסר[4].
הרבי היה דובר רוסית, ואף אמר מספר שיחות בשפה הרוסית[5], כמו כן ניגנו בהתוועדויות ובחלוקות כוס של ברכה אצל הרבי ניגונים ברוסית[6].
בהתוועדות שבת פרשת נשא תשל"ה, כאשר הרבי התייחס לספר התניא שתורגם לאנגלית בתרגום חדש, סיפר על התרגום שערך מנחם מענדל שניאורסון - בנו הצעיר של הרבי המהר"ש - לספר התניא, ברוסית:
"וכידוע המעשה שהיה עם אחיו של הרבי נ"ע (כ"ק אדמו"ר הרש"ב) שנקרא על שם אדמו"ר הצמח צדק, אשר פעם תירגם פרק בתניא לרוסית ושלח זאת לאינו-יהודי, אותו אחד התפעל מאוד מזה, רק שאחר כך לא אסתייעא מילתא ולענין לא היה המשך".
גם בשבת פרשת וישב כ"א כסלו תשמ"ח, סיפר הרבי:
"כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר, שדודו (אחיו הצעיר של אדמו"ר נ"ע), תירגם פעם ענין מתורת החסידות ברוסית כדי לפעול על אחד הנכבדים ומשפיעים במוסר כו' הרוסי בזמן ההוא כו', אבל ענין זה היה חד פעמי ולא נודע ונתפרסם, (גם לא באיזה אופן היתה הפעולה), ולא באופן של סדר כו', כפשוט"
— ספר השיחות תשמ"ח חלק ב', עמ' 159, הערה 46.
.
ניגוני חב"ד ברוסית
קייימים לא מעט ניגוני חב"ד ברוסית, שחלקם אף נוגנו אצל הרבי בהתוועדויות ובחלוקת כוס של ברכה וחלקם הם:
- ניגון אוּו ווָאדיֶע
- אתה בחרתנו (רוסית)
- דודלה
- זאיגריי מנה קזצ'נקה
- יעדים יעדים (ניגון)
- ליובא בראצי ליובא
- מכתב לרבי (ניגון)
- ניגון אברהם-ניו אבינו
- ניגון דונאי
- ניגון זא רעקאיו (פארט א אידעלע)
- ניגון לר' פסח ממלסטובקע
- ניגון מי ארמיא אדמורא
- ניגון נאשי קראמקי
- ניגון ניע זשוריצי כלופצ'י
- נייעט נייעט ניקאווא
- ניע חודיטי
- ניגון עך טי זיעמליאק
- ניגון צמאה לך נפשי
- ניגון סטאוו יא פיטו
ארגונים הפועלים עם דוברי רוסית
קיימים ארגונים חב"דיים רבים לדוברי רוסית:
| ערך מורחב – חבורת מזכי הרבים |
חמ"ה, - (ראשי תיבות - חבורת מזכי הרבים) - הינו ארגון חב"די הפועל בקרב יהודי ברית המועצות לשעבר. הארגון פועל במדינות חבר העמים, ארץ הקודש וארצות הברית והוא מפעיל גם את ארגון אחדות ישראל בהפצת המעינות.
|
| ערך מורחב – אגף עלייה בצעירי חב"ד |
חב"ד בעליה, הינו אגף בארגון צא"ח המפעיל למעלה מעשרים בתי חב"ד לדוברי רוסית ברחבי ארץ ישראל, ומאגד את פעולות כלל השלוחים הפועלים בקרב העולים מברית המועצות.
|
| ערך מורחב – שמי"ר |
שמי"ר, (ראשי תיבות: אגודת שומרי מצוות יוצאי רוסיה) היא אגודה שתפקידה לסייע ליהודים יוצאי מדינות חבר העמים בגשמיות וברוחניות. האגודה נוסדה על ידי הרבי בקיץ שנת תשל"ב.
הוצאה לאור ברוסית
בשנת תש"ע הוציא לאור ארגון "חמ"ה" את הספר "הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן", במהדורה דו לשונית, עמוד בשפה העברית מול עמוד ברוסית, בעיצוב מרהיב. בסיום הספר מצורפת סקירה אודות מסכת חייו המופלאה של אדמו"ר הזקן.
כמו כן יצא לאור על ידי "הוצאה לאור שמיר" בירושלים, הספר "להיות יהודי" שנכתב בשעתו על ידי הרב עמנואל שוחט בשפה האנגלית, שתורגם לרוסית. הספר 'להיות יהודי' דן ב-30 שאלות ותשובות הקשורים לנושא "מיהו יהודי".
כמו כן הוקם שבועון "אלף" בשפה הרוסית שמופץ ברחבי העולם, שמטרתו להכניס אידישקייט ב"דלת האחורית". הרבי לקח אותו מספר פעמים לציון אדמו"ר הריי"צ.
גם הספר אגרות קודש - מכתביו של הרבי - יצא לאור ברוסית.[7]
ספר התניא ברוסית
ספר התניא נדפס בשפה הרוסית, בתרגומה של מרת גולדה ליפש, ובהשגחתו של פרופ' ירמיהו ברנובר. תחילה נדפס ספר התניא ברוסית בחוברות קצרות (משנת תשל"ו ואילך), ובהמשך נדפסו חלקים מהתניא כספרים בודדים, עד שהתרגום הושלם והתניא נדפס מתורגם בכרך אחד (משנת תשמ"ד ואילך). מאז נדפס ספר התניא פעמים רבות בשלמותו עם התרגום לרוסית בהוצאת שמי"ר. גם הספר "שיעורים בספר התניא" נדפס בתרגום לרוסית בהוצאת "יחד", בשנת תש"פ.
יצא לאור גם הספר "מודעות יהודית" מאת נדב כהן, שמגיש רעיונות מרכזיים בספר התניא בשפה בהירה ופשוטה, והפך במהרה לרב מכר ותורגם לאנגלית ולרוסית ויצא בכמה מהדורות.
| שפות | |
|---|---|
|
הערות שוליים
- ↑ יהדות רוסיה: התפוצה הלא-מדוברת, כתבה בעיתון 'מקור ראשון', ט״ו במרחשון ה׳תש״פ (13/11/2019)
- ↑ אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב, חלק ד, עמ' רמה. וראו במאמר באתי לגני תשי"א, סעיף ו, על הרבי הרש"ב: "מכ"ק אדמו"ר נ"ע בתחילת נשיאותו, אשר גזרו אז גזירה חדשה והי' צריך לנסוע על-דבר זה למוסקבה. ואמר לו אחיו הגדול הרז"א נ"ע, הזמן יקר אצלך ואין אתה יודע היטב שפת המדינה".
- ↑ באג"ק אדמו"ר מוהרש"ב, חלק ד שם, עמ' רמה-רמו ברשימת הרבי הריי"צ בשולי העמודים.
- ↑ אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק טו, עמ' לח-לט ושם נדפס גם תרגומה ללה"ק. צילום הגלויה שם בעמ' 8.
- ↑ הרבי מלמד שיחה ברוסית על אביו ר' לויק,
.
- ↑ הרחבה - בפסקה "ניגונים ברוסית".
- ↑ כרך "אגרות קודש" מתורגם לרוסית ב