שלום יעקב חזן
הרב שלום יעקב חזן (יליד שנת תשי"ח, 1958), הוא חוקר היסטוריה חב"דית ועורך שבועון בית משיח.
חבר מערכת אוצר החסידים של הוצאת קה"ת, חבר מערכת שבועון בית משיח, חבר בוועד כינוס השלוחים העולמי שע"י המרכז לעניני חינוך וחבר הוועדה הרוחנית של חב"ד אינפו[1].
תולדות חיים
נולד בי"ח אייר תשי"ח לאביו הרב אהרון חזן ואמו נחמה לאה, בעיר מוסקבה. שם בהדרכת הוריו שמר על דרך היהדות והחסידות במסירות נפש.
בבחרותו עלה לארץ הקודש ולמד בישיבות תומכי תמימים, ומשם המשיך לארצות הברית. לאחר נישואיו עם רעייתו בת הרב חיים ישראל שפרלין, נסע בשנת תשמ"ג לשליחות בעיר רסיפה שבברזיל והיה הראשון שניהל בית חב"ד במקום. הקים שם בית כנסת ומקווה. בתפקיד זה כיהן עד שנת תנש"א.
הרב חזן מתגורר בקראון הייטס והוא מהמתפללים הקבועים ב770.
הרב חזן משמש כחבר במערכת אוצר החסידים - קה"ת, חוקר דברי ימי חב"ד והיסטוריון. במסגרת תפקידיו ערך ספרים רבים, המתעדים את תורת אדמו"רי חב"ד.
בנוסף לזאת, משמש כעורך ראשי של שבועון בית משיח וחבר בועדה הרוחנית של חב"ד אינפו[1], ובוועד כינוס השלוחים העולמי שע"י המרכז לעניני חינוך.
חושף ארכיון הצבא האדום
בעבר כיהן כספרן בספריית אגו"ח.
במהלך עבודתו בתחום הספרות והעיתונות, חשף את ארכיונו של אדמו"ר הריי"צ שניצל מהנאצים והתגלגל לארכיונו של הצבא הרוסי, בו אלפי מאמרים, אגרות קודש, מסמכים, מכתבים, תמונות, חפצים ועוד הקשורים לאדמו"רי וחסידי חב"ד.
החומר הרב שנחשף התפרסם רובו ככולו לראשונה מעל גליונות שבועון בית משיח, ולאחר מכן אף יצאו לאור מספר ספרים שכללו את האגרות, המאמרים ועוד.
במסגרת חומר זה יצאו לאור ע"י קה"ת: #ספר המאמרים תרס"ג - חלק ב'
- ספר המאמרים ליקוט - חלק ג'
- אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ - חלק ט"ו - ט"ז[2],
- דברי ימי הרבנית רבקה,
- רשימת ענינים וסיפורים (מסבו של הרבי).
חשיפות
כמה מהחשיפות שלו שהתפרסמו בשבועון בית משיח:
- מאמרי חסידות רבים של רבותינו נשיאינו.
- סדרה ארוכה של כתבי יד הקשורים לליקוטי דיבורים.
- התייסדות אגודת ישראל - חיבור מיוחד שחיבר אדמו"ר הריי"צ. (גליון 388).
- לקט מכתבי הרב אברהם שניאורסאהן לביתו הרבנית נחמה דינה - ביניהם ההצעה שאדמו"ר הריי"צ יעבור לגור בארצות הברית - כבר בשנת תר"צ. (גליון 433).
- כתב התקשרות של חסידי ארץ ישראל לאדמו"ר הרש"ב (גליון 478).
- רשימת ליובאוויטש השניה (גליון 431).
ספרים בעריכתו
כחלק מתפקידו כעורך במערכת אוצר החסידים, ערך ספרים רבים מתורתם של רבותינו נשיאינו. להלן הספרים שערך:
- אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א) - כרכים כ"ב - ל"ה (סה"כ י"ד כרכים), בין השנים תשנ"ג - תשפ"ג.
- אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ) - כרכים ט"ו - ט"ז (סה"כ ב' כרכים[2]), בשנת תשס"א.
- ספר המאמרים - תרמ"ג ותרמ"ד (בכרך אחד), תרנ"ד, תרנ"ה ותרנ"ו (בכרך אחד), תרס"ג - חלק ב', תרס"ה, תרס"ח, תרס"ט, תרע"א, תרע"ח, תרע"ט, תר"פ וכן 'ספר המאמרים ליקוט' חלק ג' - לאדמו"ר הרש"ב (סה"כ י"ב כרכים).
- ספר המאמרים תרפ"ו, תרפ"ז - לאדמו"ר הריי"צ (סה"כ ב' כרכים).
כמו כן, משמש כעוזר עריכה למאות כרכים בהוצאת קה"ת, וכן כעורך מפתחות לספרים רבים.
בנוסף ערך מחדש את כל 'שלשלת היחס' והוסיף עוד מאות פרטים לרבותינו נשיאינו, ע"פ מסמכים ומקורות שנתגלו מאז. השלשלת נדפסה בקובץ היום יום במהדורות תש"פ ואילך.
משפחתו
- חתניו
- הרב משה שארף.
- הרב לוי יצחק רביסקי.
- הרב ישעיה הלוי שגלוב.
קישורים חיצוניים
- טורים פרי עטו
- הצילומים מגלים: מתי חילק הרש"ב את המשך תער"ב?
א' אייר תשע"ד (01.05.2014) (הקישור אינו פעיל, ג' סיון תשפ"ג)