זאב קרומבי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הגרסה להדפסה אינה נתמכת עוד וייתכן שיש בה שגיאות תיצוג. נא לעדכן את הסימניות בדפדפן שלך ולהשתמש בפעולת ההדפסה הרגילה של הדפדפן במקום זה.
הרב זאב קרומבי

הרב זאב קרומבי, (יליד שנת תשי"ז) הוא עסקן חב"די המנהל מספר מוסדות חסד של כולל חב"ד, מטפל זוגי ומטפל בהתמכרויות וכותב טורים שבועיים במספר במות.

תולדות חיים

נולד בשנת תשי"ז בלונדון, אנגליה. בילדותו עלה עם הוריו לארץ ולמד בתיכון בחיפה. שירת בצה"ל כלוחם ומפקד בגדוד 51 בחטיבת גולני והשתתף במלחמת שלום הגליל. במהלך שירותו הצבאי נישא למרת נורית.

לאחר שירותו הצבאי, נסע עם אשתו לאנגליה, שם החלו בתהליך התקרבות ליהדות, על ידי קריאת ספרי יהדות בספריה העירונית בעיר נוטינגהם בה הם התגוררו. בהמשך חזר קרומבי עם משפחתו לחיפה והמשיך את התקרבותו בעזרת המשפיע הרב ראובן דונין שהתגורר בשכונתו. לקראת שנת תש"ן עבר להתגורר בקריית חב״ד בצפת ובה הוא מתגורר כיום.

בחודש אלול תנש"א ביקש מהרבי הסכמה להוציא חוברות לימוד לילדים בנושא "המשיח" ו"בית המקדש", עבור בקשתו קיבל את המענה "אזכיר על הציון". החוברות נסרקו שוב בחודש תמוז תשע"ד ופורסמו לתועלת הרבים[1]. בשנת תשע"ט החוברות הודפסו שוב על ידי מרכז ההפצה ממש[2].

שימש כמחנך בתלמוד תורה אור מנחם בצפת ובמסגרת עבודתו זכה בוועידת המחנכים בדולר של הרבי[3].

הרב קרומבי בעל תואר ראשון בהצטיינות בחינוך ובפסיכולוגיה מאוניברסיטת בר אילן, בעל תואר שני בעבודה סוציאלית במגמת טיפול משפחתי במכללת תל חי, בעל תואר שני עם תזה בהצטיינות בקרימינולוגיה במגמת התמכרויות באוניברסיטת חיפה ודוקטורנט בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה בהנחיית פרופסור זאב וינשטק.

עבודתו מתבטאת בעיקר כמטפל זוגי ומומחה להתמכרויות התנהגותיות, משנת תשע"ד החל לעסוק באופן פרטי במשרדו בצפת בטיפול זוגי וטיפול במכורים.

בשנים תשע"ח-תשע"ט עבד כמטפל משפחתי וזוגי בתחנה לטיפול משפחתי במועצה האזורית מטה אשר ובשנים תשע"ט-תש"פ עבד בטיפול בהתמכרות בעמותת "שלום בניך" בבני ברק וכמטפל זוגי ומשפחתי במרכז לטיפול משפחתי של תנועת "אמונה" בנתניה.

פעילות ציבורית

הרב זאב קרומבי לצד פרזידנט המדינה מר משה קצב

בשנת תשמ"ט, הקים וניהל את המשרד של כולל חב"ד בצפת. במסגרת עבודתו תמך כספית במשפחות נצרכות ופתח גמ"ח הלוואות בביתו בצפת. בשעות היום עבד בחינוך, ובשעות אחר הצהריים עסק בפעילות חסד במסגרת 'כולל חב"ד'. בשנת תשנ"ב קיבל הוראה מהרבי להמשיך בפעילות בכולל חב"ד.

בשנת תשס"ב הקים בית תבשיל לנצרכים "אשל בנימין צפת" שמחלק כ-350 ארוחות ביום לקשישים ונצרכים בצפת ובכרמיאל. בנוסף לאולם בית התבשיל שנמצא בעיר העתיקה של צפת, הקים גם מרכז אריזה וחלוקה של ארוחות בהר כנען. מהמרכז הזה מחולקות הארוחות לבתיהם של קשישים וניצולי שואה בצפת ובכרמיאל.

בשנת תשס"ג התבקש על ידי הנהלת כולל חב"ד לנהל גם הוסטל לנכים קשים במגדל העמק. כעבור זמן קצר קנה בנין רחב בעזרת נדיבים, שיפץ אותו והקים הוסטל לתפארת. את המקום ניהל על שנת תשע"ד.

בשנת תשס"ג בעת ביקור נשיא מדינת ישראל מר משה קצב באחד מבתי התבשיל. נבחר כאיש השנה של העיר צפת[4].

בשנת תשס"ה נבחר הרב זאב קרומבי, כ"יקיר צפת" לשנת תשס"ה. הרב קרומבי נבחר פה אחד ע"י ועדה ציבורית עירונית של נציגי ציבור תושבי העיר, בראשותו של השופט בדימוס עדיאל אלופי. הענקת התואר המכובד, הניתן לאישים או למוסדות שתרמו תרומה ייחודית ומשמעותית לעיר צפת, העלתה על נס את פעילותם של חסידי חב"ד בצפת, בהיותו החסיד הראשון שזכה לתואר[5].

בשנת תשס"ו הקים את מרכז גראבסקי במגדל העמק[6], הפתיחה סוקרה בתקשורת הישראלית[7] וכשנה לאחר מכן הוכנס ספר תורה למרכז[8].

בשנת תשס"ח הקים מרפאות שיניים ייחודיות לתלמידים ממשפחות נזקקות בצפת ובמגדל העמק[9]. בעקבות הביקוש הרב בשנים שלאחר מכן פתח מרפאות שיניים נוספות בערים אלו. בסה"כ שמונה מרפאות שיניים.

הקים וניהל מרפאה בקריית חב"ד בצפת, המעניקה את כל הטיפולים הרפואיים הנצרכים למעוטי יכולת, בעיקר טיפולי שיניים. בשנת תש"ע, עקב התפתחות קהילת חב"ד, הרחיב את הפעילות במקום[10].

במשך השנים החל להיעזר בחסידי חב"ד נוספים לניהול בתי התבשיל[11]. את בית התבשיל בהר כנען מנהל ר' שחר שושני ואת הסניף בעיר העתיקה מנהל ר' גדעון קיי. בשנת תשע"א שלח גבאי צדקה לאסוף כסף בספרד, אך לאחר שאדם זר טמן לו סמים בדפנות המזוודה, נעצר בספרד[12]. בכולל חב"ד דאגו לפתוח 'ועד השחרור' וכראש הוועד מונה ר' זאב קרומבי שדאג לחזרתו לישראל. לאחר כשנה התקיים המשפט שלאחריו חזר הגבאי לישראל[13]. הסיפור פורסם בכלי תקשורת רבים[14].

במשך שלוש שנים כתב טור שבועי פופולרי על זוגיות במוסף 'עטרת חיה' של שבועון בית משיח. לאחר מכן העלה טורים קבועים אף בחב"ד אינפו וערוץ 7.

משפחתו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים