ברוך מרדכי אזרחי
הרב ברוך מרדכי אזרחי (יליד תרפ"ט), הוא ראש ישיבת "עטרת ישראל" בירושלים ומגדולי המניהגים של הציבור הליטאי בישראל.
תולדות חיים
הרב אזרחי נולד בשנת תרפ"ט, בפתח תקווה לישראל והינדא אזרחי. בצעירותו עברה משפחתו לירושלים. למד בישיבת חברון עד גיל 28 אז נשא את בתו של הרב מאיר חדש, המשגיח של הישיבה.
החל למסור שיעורים בישיבת חברון ולבני ה"קיבוץ" בישיבת כנסת חזקיהו שבכפר חסידים. בשנת תשכ"ד ייסד את תנועת "בני תורה".
בשנת תשל"ו ייסד את ישיבת עטרת ישראל (על שם אביו). הוא נחשב לאחד מחשובי ראשי הישיבות בציבור הליטאי.
לאחר פטירת מנהיג הציבור הליטאי הרב גרשון אדלשטיין בסיוון תשפ"ג התחזק מעמדו של הרב אזרחי והוא נחשב לזקן הרבנים הליטאים ישראל ולאחד ממנהיגיה הבולטים.
קשריו עם חסידות חב"ד
הרב אזרחי ביקר ב770 בשנת תשל"ד כשהוא משתתף בהתוועדות של הרבי ויושב לידו על הבימה. באותה הזדמנות הוא אף נכנס אל הרבי ליחידות.
במהלך ביקור בארגנטינה בתשע"ב ביקר בכולל החב"די בבואנוס איירס ומסר באוזני האברכים שיעור תורני מעמיק בנושא הלכות ביעור חמץ.
במהלך ביקור בגרמניה סייר במוסדות חב"ד בעיר דרזדן בראשות השליח ורב העיר הרב שניאור הבלין שסקר בפניו את הפעילות החב"דית בעיר, ואף חנך יחד עימו את מקווה הטהרה החב"די שנבנה בעיר. בהמשך הביקור במעמד סיום הש"ס שהתקיים בעיר ישב הרב אזרחי לצד השליח, ובנאומו אמר: "אם רב המקום מזמינני לחנוך מקווה טהרה בעיר הזו, זהו הסימן המובהק ש'נצח ישראל לא ישקר".
בכ' מנחם אב תשע"ג היה מאורחי הכבוד של מעמד ה"ירחי כלה" בישיבה בכפר חב"ד המקיים לרגל היארצייט של רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי ומסר באזוני הנוכחים שיעור מעמיק. הופעתו בכפר חב"ד הייתה להפתעה.
בחודש אב תשע"ה לפני צאתו למסע להשטתחות על קברי צדיקים בפולין נשא שיחת חיזוק לתלמידי הישיבה בו חידד כי מטרתו ללמוד מגדולי החסידות הטמונים בפולין וללכת בדרכיהם. הרב אזרחי ציין כי עולם החסידות - עולמם של גדולי החסידות הטמונים בפולין הוא "עולם מופלא" וש"עבודת השם התרכזה בעולם החסידות".
כמה פעמים נצפה הרב אזרחי מנגן בדביקות את הניגון צמאה לך נפשי שלימד הרבי, הן באופן פרטי והן בהשתתפות תלמידיו ובנוכחות ציבור ליטאי גדול[1].
בט' אייר תשפ"ב נעצר על יד דוכן חב"ד בשדה התעופה בניו יורק וקיבל כרטיס עם תמונת הרבי הכיתוב "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" מצד אחד ותפילת הדרך מהצד האחר[2].
