משה אשכנזי
| הרב משה אשכנזי | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]רב קהילת חב"ד תל אביב - יפו | |
| לידה | כ"א מנחם אב תר"פ |
| פטירה | כ"ג טבת תשס"ז |
| מקום פעילות | תל אביב |
| תפקידים נוספים | חבר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש |
הרב משה אשכנזי (כ"א מנחם אב תר"פ - כ"ג טבת תשס"ז), היה רב קהילת חב"ד בתל אביב, חבר וסגן יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וחבר בית.
תולדות חיים
נולד בכ"א מנחם אב תר"פ בולדיווסטוק שברוסיה לאביו הרב מאיר אשכנזי ולאמו מרת טובא ליבא. משפחתו היא מגזע חסידי חב"ד עוד מימי אדמו"ר הצמח צדק.
כשלש שנים לאחר מכן בשנת תרפ"ג קיבל אביו הצעת רבנות בעיר שנחאי שבסין, והמשפחה כולל הסבא הרב שניאור זלמן ורעייתו, העתיקה את מגוריה לשם.
בעיר זו התגורר עד הגיעו לגיל 12.
בשנת תרצ"ד עלו הסבא הרב שניאור זלמן ורעייתו לארץ הקודש, בעלייתם הצטרף אליהם משה שם נמנה על תלמידי ישיבת תורת אמת בירושלים.
בתקופת לימודיו הראשונה היה המשפיע הרב משה יהודה רייכמן למורו הפרטי זאת על מנת להדביק את הפער שנוצר מרמת ידיעותיו בינו שלאר התלמידים - מצב שנוצר בעקבות הרמה נמוכה של בית הספר היהודי בשנחאי.
בחודש אייר תש"ב, השתדך ר' משה עם מרת דבורה, בתו של הרב חיים אליעזר קרסיק, בעקבות המצב המלחמתי שקלו משפחת הכלה לדחות את החתונה משקולים כלליים ומשפחתיים. אולם על פי הוראת האדמו"ר הריי"צ היא התקיימה באותה שנה, בה' אלול.
תקופה קצרה לאחר החתונה התגוררו בירושלים בבית הסבא הרב שניאור זלמן, ולאחר כחודשיים עברו להתגורר בתל אביב בסמיכות לחמיו. לאחר זמן החל להתעסק במסחר יהלומים, כאשר הוא תומך רבות בישיבת חב"ד בתל אביב אותה ניהל חמיו הרב קרסיק.
ביקורו הראשון אצל הרבי הייתה בשנת תשי"א בה נסע לראשונה לארה"ב לרגל חתונת גיסתו מרת רבקה עם הרב צבי הירש חיטריק. בשהותו שם הורה לו הרבי לנסות להסתדר בעבודה בניו יורק, ומפאת כך, שהה כשמונה חודשים בניו יורק ולאחר תשרי תשי"ב כשלא מצא את מבוקשו שב ארצה.
בעקבות פרשה משפטית שהיה מעורב בה, בשנת תשי"ח עזב עם משפחתו בהוראת הרבי את ארץ ישראל, והיגר לברזיל.
חזרתו לארץ
בעקבות פטירת חמיו הרב חיים אליעזר קרסיק בשנת תש"כ, נכנסה גיסתו מרת טעמא גוראריה ל'יחידות' במהלכה הורה הרבי להודיע לגיסה הנמצא בברזיל, לשוב ארצה ולמלא את תפקידי חמיו. המסר הועבר לברזיל, ומשפחת אשכנזי שבה ארצה, כאשר הרב אשכנזי מונה לרב קהילת חב"ד בתל אביב.
הרב אשכנזי היה מוסר שיעורים בנגלה ובחסידות, היה אוזן קשבת לבני הקהילה, וגם בשנותיו האחרונות, כאשר קשתה עליו ההליכה, התעקש ללכת תמיד לבית הכנסת באומרו "הרבי אמר לי יאריך ימים על ממלכתו, עלי לקיים זאת".
כסגן יושב ראש אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וכחבר הנהלת ישיבת 'תומכי תמימים' המרכזית, השתתף בקביעות באסיפות, והיה אקטיבי מאוד; הביע דעות והגה רעיונות כיצד למלא את רצונו של הרבי.
היה מקושר לרבי מאוד. מילה של הרבי אליו הייתה בבחינת 'קודש קודשים', וכך גם חינך את ילדיו.
מידי שנה, לקראת סוף חודש טבת היה נוסע לאירופה, שם עסק במשך מספר ימים בעסקיו ומשם המשיך לרבי לקראת השבת שלפני י' שבט ואז היה נשאר כחודש ימים עד לאחר שבת שקלים. מכיוון שפעם אחת כשנכנס ל'יחידות' שאלו הרבי אם הוא נשאר גם לשבת פרשת 'שקלים'. מאז נשאר כל שנה עד שבת שקלים ועד בכלל. רק אז היה שב לאירופה לצורך עסקיו ומשם לארץ הקודש.
כאשר הרבי היה בבית הכנסת, ר' משה לא ישב. גם בהתוועדות, גם בתפילה וגם בעת השיחות. ר' משה גם לא חשב לשבת מאחורי הרבי, אלא היה נדחף בין הצעירים ומסדר בכוחות עצמו מקום בכדי שיוכל לראות היטב את הרבי בתפילות בהפטרה או בהתוועדות.
כאשר נודע לו כי ספר התורה של המדפיסים הידועים מסלאוויטא נמצא ברשות הצאצאים שלהם בארץ הקודש, ביקש לקנות מהם את הספר, אלא שהיורשים ביקשו עבורו סכום עתק, ר' משה הלך ללוות מגמ"ח חשוב חמש מאות לירות - סכום אגדי בימים ההם - בכדי לקנות את הספר ושלחו אל הרבי במתנה. את הפרוכת של הספר תרם לעילוי נשמת אביו.
את החוב הכבד שלקח על עצמו, שילם בתשלומים מידי חודש בחודשו עד שהצליח לפרוע את החוב כולו. אלא שכעבור תקופה פגש במנהל הגמ"ח שתמה מדוע לא השיב לו את ההלוואה. הרב אשכנזי הזכיר לו כי החזיר מידי חודש סכום גדול, וכל החוב כבר נפרע, אולם מנהל הגמ"ח התעקש שהוא לא קיבל אף לא לירה אחת. ר' משה אמר לו כי מכיוון שהוא אינו רוצה שעל ספר תורה של הרבי יהיה פקפוק כלשהו, הוא ישלם לו שוב את כל החוב בלי ויכוחים. ואכן, תוך זמן קצר קיבל מנהל הגמ"ח חמש מאות לירות נוספות.
השידורים של התוועדויות הרבי בתל אביב, התקיימו בביתו.
עניין בשורת הגאולה בער בעצמותיו. הוא נטל חלק באירועים רבים לעידוד הפעילות להפצת בשורת הגאולה. למרות חולשתו הרבה להגיע לאירועים אלו בכדי לחזק את הציבור.
פעם אחת נכח בהתוועדות חסידית שבה דיבר משפיע שאמר שהדבר החשוב ביותר בימינו אלה הוא לימוד חסידות, ואילו עניין המשיח הוא עניין חשוב אך לא חייבים להתמקד בו, ענה לו הרב אשכנזי: "הכרתי הרבה חסידים של אדמו"ר הרש"ב והרבי הריי"צ שלמדו חסידות, הם למדו 'ליקוטי תורה' ו'תורה אור', תניא ומאמרים, אבל הם לא היו מקושרים לרבי, אז הם נותרו חסידים אבל בניהם ונכדיהם? היה חסר להם 'רבי' ולכן הם לא המשיכו בדרך אבות. הוא הדין עם משיח".
את בתו מרת אסתר השיא ר' משה לרב נחמן יוסף טברסקי, מחשובי חסידי חב"ד בקראון הייטס, בנו של האדמו"ר רבי ישראל מרדכי מרחמסטריקווא.
כאשר סיפרו למחותנו האדמו"ר מרחסטריווקא בשנת תשנ"ג כי יצא כרוז נגד אמונת חב"ד, ונאמר בו כי "אנשים בני בליעל אומרים שהאדמו"ר מליובאוויטש הוא מלך המשיח", הגיב על כך בחריפות והוסיף: "מחותני, הגאון החסיד הרב משה אשכנזי כמובן שאינו 'בן בליעל' וכפי שידוע לי הוא מאמין ואומר שהרבי הוא מלך המשיח".
במשך שנים ארוכות היה נחשב סוחר רשמי בבורסת היהלומים, אך בשנותיו האחרונות הפסיק לעבוד, אך המשיך לשלם דמי חברות בבורסה בכדי שפעמיים בשנה, לקראת פסח וראש השנה, יוכל להיכנס לבורסה ולאסוף כסף אצל ידידיו עבור משפחות נצרכות.
בשנים האחרונות, כאשר קשתה עליו ההליכה, הצטרפו אליו נכדיו. בחודש אלול האחרון לחייו, כאשר הנכדים שהו ב-770 ולא נמצא מי שיסייע בעדו, החליט כי למרות מצבו הרפואי המורכב, עליו להמשיך את מנהגו.
פטירתו
בחודש סיון תשס"ה נפטרה רעייתו הרבנית דבורה בפתאומיות. כשדבר פטירתה הגיע לאוזני בנו הרב נתן אשכנזי, נפטר אף הוא מכאב.
בשבועות האחרונים לחייו התארח אצל בתו מרת מלכה ווילישאנסקי בצפת. כשבוע וחצי לפני פטירתו לקה בדלקת ריאות, וכתוצאה מסיבוכים נגרם לו התקף לב קשה. בשבת כ"ג בטבת תשס"ז נפטר ונטמן למחרת, בכ"ד טבת, יום ההילולא של אדמו"ר הזקן.
משפחתו
- בנו הרב מרדכי שמואל אשכנזי, ז"ל רבו של כפר חב"ד לשעבר.
- בנו הרב נתן אשכנזי התגורר בכפר חב"ד.
- בנו הרב חיים אשכנזי, היה משפיע ומשגיח בישיבות תומכי תמימים אור יהודה תומכי תמימים לוד. מיד לאחר פטירת אביו, מונה לממלא מקומו ברבנות בתל אביב.
- בתו שליחת הרבי בצפת מרת מלכה וילאשנסקי, אשת הרב יוסף יצחק וילשאנסקי ראש ישיבות חב"ד בצפת.
- בתו מרת אסתר טברסקי מחנכת דגולה מקראון הייטס, אשת הרב נחמן יוסף טברסקי.
