חב"דפדיה:פארבריינגען/ארכיון 1
אפיזודה מענינת
התפרסמה לא מזמן אפיזודה מענינת, שמספר ימים אחרי כ"ח סיוון ה'תנש"א אמר הרבי לאחד המזכירים את העניין שכל מה שעשו עד עתה היה להבל ולריק וכו'
שאל המזכיר: למה הרבי אומר את זה?
ענה הרבי:כי אני איני רואה את אורו של משיח בעולם.
ענה המזכיר: אבל אני כן רואה!
ואז הפסיק הרבי להגיד את העניין.
לחיים!
חסיד 10:31, 24 יולי 2008 (EDT)
- בהצלחה אם הרעיון של הבית כנסת. אתה מתכוון בסיפור לכ"ח ניסן תנש"א? הרבי אמר את המילים להבל ולריק בשיחה עצמה ובהגהה הוחלפו המילים ל"ללא הועיל".
לחיים--Daan 11:55, 24 יולי 2008 (EDT)
הרבי חזר על "להבל ולריק" מספר פעמים,עד שהמזכיר אמר לו וכו',לכן שינה הרבי ללא הועיל (מפי הרב גרונר שיחיה) חסיד|אידישעפדיה 14:26, 24 יולי 2008 (EDT)
שם הערך
השם 'אידישעפדיה' לא נראה לי כ"כ מבטא את המטרה. אולי כדאי לחשוב על שם אחר!?
- לאיזו קטגוריה מתאים לשייך את הדף?
א. תודה רבה מאוד!
ב. חשבתי על חסידישעפדיה או פאבריינגנפדיה,אבל אני לא יודע איך משנים את השם.
ג. אולי לקטגוריה חב"דפדיה תחזוקה,או קטגוריה מעין זה. בברכת יחי המלך חסיד|אידישעפדיה
- "פאבריינגנפדיה" נשמע ארוך מדי. "חסידישעפדיה" נשמע יותר טוב. בנתיים אולי נשאיר כך?
יא,יא חסיד חב"ד * אידישעפדיה
שמו של רבי אדם בעל שם
שמעתי בשם ר' בערל יוניק המשב"ק ששמע מהרבי ביחידות ששמו האמיתי של ר' אדם בעל שם היה נחום,ועל שמו נקרא ר' נחום מצ'רנוביל שהוא מצאצאיו.
ידוע שהמשיח יהיה מצאצאי ר' אדם בעל שם,והרבי מצאצאי ר' נחום שהיה מצאצאי ר' אדם.
ר' נחמן ברסלב אמר פעם שמשיח יהיה מצאצאיו.
ומובא בספר מבשר טוב להרב שלום דוב וולפא שהרבי אמר לשז"ר שהוא (הרבי) מצאצאי ר' נחמן.
לחיים ולברכה-חסיד חב"ד * אידישעפדיה
באותו עניין, מה הקשר בין חב"ד לברסלב?
לפי טבלת השינויים אתה א איד,בכל אופן,יש הרבה דעות בנושא, יש בפורום חב"ד אינפו דיון בן שש עמודים בנושא. חסיד חב"ד * אידישעפדיה
מישהו יודע כיצד הרבי נכד של רבי נחום מצ'רנוביל? --66.128.15.116 23:29, 9 בינואר 2010 (UTC)
סיפור הנעל
סגן ראש המועצה של חולון, ביתו הייתה חולה ל"ע, והוא התמלא כעס, והטיח בזעם נעל לעבר תמונותו הקדושה של הרבי.
כעבור זמן, עבר בחלוקת דולרים, והרבי אמר לו: "עדיין כואב לי מהנעל".
אם מישהוא יודע יותר פרטים, שיואיל להודעיני כאן. חיים
היה לא מזמן כתבה באינפו על זה א איד
שיעור בנושא: עם ישראל במשנת החסידות-הקדמה
כאשר הוקמה אידישעפדיה פורסם שהיא תהיה במה לשיעורי תורה,והנה השיעור הראשון כבר כאן-על פי שיעורי ר' יואל כהן ערוך ומעובד על ידי חסיד חב"ד* אידישעפדיה.
פתיחה:
יחודו של עם ישראל הינו נושא רב דיונים, ועשרות ביאורים נאמרו עליו, אך בסדרת שיעורים אלה, אנו נתמקד בביאורי הרבי:
ביאור הרבי מתחיל מעובדת היסוד, שבמהות ישראל ישנם שתי עיקרים:
א. קדושתם של ישראל.
ב. זה שישראל נבחרו על ידי ה'.
וקדושת ישראל ובחירתם מגיעים מהאבות הקדושים כפי שאומר רש"י "עם ישראל, קדושת עצמך-מאבותיך".
וכדי להבין מהותן של ישראל מהי, יש לבאר מהותן של אבותינו מהי.
וזה בעזרת השם יתבאר בפרקים הבאים.
שבוע טוב חסיד חב"ד* אידישעפדיה.
נושא ראשון
(הועבר מהדף המרכזי של אידישעפדיה.)
הייתי שמח לעשות כתבת תחקיר על המשוגעים ב-770, (אולי כאן המקום ולא בתוך ערכים כצ'ארלי וכדו'). מה שהכי מטריד אותי שכל החבר'ה נהנים מזה, בינינו זה אכן מתאים לבית המקדש?!, דרך אגב אולי כאן הבימה להעלות סיפורים מעניינים ויחס מעניין מאדמור שליט"א להנ"ל
- הדבר באמת לא מתאים... חסיד חב"ד* אידישעפדיה.
- יש הבדל מהותי בין "משוגעים" ל"משוגעים". ישנם כאלה שחיים ב770, ישנם כאלה שבאים לשם לאסוף צדקה וישנם מסיבות אחרות (צ'ארלי). אם יש יש שאלה על מישהו היא על מישהו מהקבוצה הראשונה. כבר רוב המשוגעים ירדו מהשאלה "האם זה מתאים לבית המקדש", לא? :) אלא אם כן מישהו חושב שלצ'ארלי למשל אין זכות להביע את דעתו בהתוועדויות בסעוון סעוונטי.. --chabadnik - שיחה 09:24, 5 ספטמבר 2008 (EDT)
התוועדות חסידותית
לחיים לחיים!
רציתי להעיר בזה את צ'ומת הלב לדבר יקר שנמצא בחב"דפדיה.
דעתו של הרבי על יום העצמאות הרי היא כתובה בספר "בין אור לחושך" להרב שלום דוב וולפא, ורציתי להוסיף בזה סיפור מעניין מפי "ר' היישקע" המיתולוגי] הרב יהושע דובראווסקי שמופיע בדף השיחה של הערך יום העצמאות.
הסכיתו ושמעו למעשה:
סיפור על התייחסות הרבי מלך המשיח ליום העצמאות. מאת הרב יהושע דובראווסקי.
הדבר התרחש לפני כמה עשרות שנים. עבדתי אז בבית-הדפוס וההוצאה-לאור הידוע של “האחים שולזינגר” -מוסד שקנה לעצמו שם הן בהיקף הכמותי של הספרים שההדירו והודפסו בו, והן באיכות ההדפסה והכריכה המיוחדים, “בדיו נאה על נייר נאה”, שהפכו למותג בעולם היהודי.
שני הבעלים של בית-הדפוס -מיכל ושמואל שולזינגר - זכו ליטול חלק נכבד במפעל ההפצה האדיר של תורה וחסידות ע”י נשיאי חב”ד - הרבי הריי”צ והרבי נשיא דורנו -לאחר החורבן באירופה. באותה תקופה, השקיעו “האחים שולזינגר” בהדפסת ספרים שונים (ספרי חסידות, ספרי חינוך, עלונים וכו’) סכומי-כסף של למעלה משלושים אלף דולר בשנה - הון עתק באותם ימים. למען האמת העובדתית ברצוני להוסיף, שלא פעם הם ממש “יצאו מהכלים” כדי למלא את רצונו של הרבי (כמו, למשל, להדפיס ספר או קונטרס במהירות האפשרית ביותר, ולפעמים במהירות בלתי-אפשרית לחלוטין... ומדובר בימים בהם סדר לדפוס היה נעשה “מעופרת יצוקה” ולא במעבדי תמלילים מהירים כבזק). תודות לכך זכו הם לקירוב חם ביותר מהרבי הריי”צ, ובאופן טבעי וכהמשך לכך - מהרבי נשיא דורנו.
אלא שהם עצמם היו “ציונים שרופים”, וככאלה, לא הצליחו לקלוט את ה”תוך” והפנימיות של הקירוב מצד רבותינו נשיאינו. מה שהוביל לתקרית עליה יסופר להלן (וכאמור, מדובר על לפני כמה עשרות שנים).
יום בהיר אחד, עם הגיעי לבית-הדפוס, “התנפלו” עלי שני האחים שולזינגר בטענות וצעקות (כאילו הייתי אשם במשהו) - ומדובר באנשים שכלל לא היו טיפוסים רגועים.
ה”מסמר” המרכזי בדבריהם הנרגזים היה: מעולם לא שיערנו שהרבי מליובאוויטש הינו כזה “קנאי”... קנאי אף יותר מהסאטמערער...
מה קרה? על מה המהומה?
לקח להם קצת זמן להרגע, ורק אחר כך היו מסוגלים סוף-סוף לספר דברים כהויתם, ומעשה שהיה כך היה:
באותה תקופה, היו האחים שולזינגר החלוצים -ותקופה לא קצרה אף היחידים - ששלטו בשוק הדפסת לוחות השנה היהודיים. הלקוחות המושבעים של אותם לוחות היו המוסדות והאירגונים היהודיים השונים -בעיקר אלו שעסקו ב”מצות הצדקה” - שהשתמשו בלוחות לצרכי פרסום.
גם ליובאוויטש הזמינה לוחות כאלה אצל האחים שולזינגר. ובאותה תקופה, כידוע, היה הרב חודקוב ע”ה עובר בקפידה רבה ובשבע עינים על כל היוצא-לאור תחת השם של “מלכות חב”ד” (קה”ת, מרכז-לעניני-חינוך, ועוד).
אצל האחים שולזינגר היה מין “חוק ולא יעבור”, שבלוחות השנה שלהם יצויין התאריך “יום העצמאות” (ה’ אייר). כאשר הביאו את עלי-ההגהה של הלוח החב”די לביקורתו של הרב חודקוב, הוא הבחין ב”תוספת” שתי המלים לצד התאריך ה’ אייר - “יום העצמאות” - והוא מחקם בצורה כה נמרצת מבלי להשאיר להם עקבות...
כאשר חזרו עלי-ההגהה לידיהם של האחים המדפיסים והם הבחינו בהגהה הסנסציונית, התבלבלו עשתונותיהם לרגע קט, הבלבול הפך חיש-קל לריתחה, וממנו קצרה הייתה הדרך להחלטה נחושה שאצלם זה לא יעבור. מבלי שהיות שמו פעמיהם ל-770, נכנסו ל”לשכתו” המינאטורית של הרב חודקוב, והצעקות החלו להדהד: היתכן? בצעקות רמות העלו את כל נימוקיהם וסיבותיהם, שאצלם ציון יום-העצמאות בלוחות הוא עיקרון מקודש וכו’ וכו’.
הרב חודקוב ב”רגיעותו” האופיינית הקשיב לכל שטף הטענות והמענות. וכשסיימו ענה להם במתינות אך בהחלטיות, שכלל לא בא בחשבון שבלוח של חב”ד יופיעו המילים הללו. בלי להכנס לויכוחים הודיע להם, שבאם יעמדו על כך כפרינציפ, תבוטל הזמנת הלוח מהם.
האחים הבינו שהם בזבזו את המטענים שלהם במקום הלא-נכון, כי אותו לא יצליחו להניא מדעתו (אחד מהם הפטיר: “לדבר ל”יקה” קר שכזה, זה כמו לדבר לקיר”...), והחליטו ביניהם - “לעבור לדרג גבוה יותר”.
באותם שנים היה עדיין קל יותר, באופן יחסי, להכנס להיכל קדשו של הרבי, בפרט לאלו שזכו ממנו לקירוב כה גדול. כך שלא עבר זמן רב, והם כבר היו בקודש פנימה.
וכך, בערך, סיפרו לי האחים שולזינגר באותו יום:
לכל לראש טענו: איך אפשר למחוק את יום-העצמאות מהלוח? הרי אומרים שיום הקמת המדינה הוא בבחינת “אתחלתא דגאולה”! כיצד, איפוא, ניתן להתעלם מ”אתחלתא דגאולה”!
על כך ענה הרבי בטון חריף: “אתחלתא דגאולה? חס ושלום! זה לא היה אתחלתא דגאולה”!
החלו האחים להתווכח: נו, שיהיה, לא הייתה זו התחלה של הגאולה השלימה, אך בכל זאת היה זה יום של ישועה וגאולה מסויימת ליהודים! מדוע למחוק זאת מהלוח?
שוב ענה הרבי בקול חד ותקיף: “לא! זה לא היה יום של ישועה וגאולה עבור יהודים!” (והיו עוד כמה ביטויים שאינני זוכר כעת).
האחים שולזינגר לא הסתפקו בכך, ואפילו הגביהו את קולותיהם (כך סיפרו לי בעצמם), וניסו “להפציר” ברבי, אשר גם אם לא הייתה זו ישועה ממש לעם היהודי, הרי זהו לכל הפחות בוודאי יום חגיגי, סמל להצלתם של יהודים רבים וכדומה.
נראה לי, שכאן גם הרבי הגביה את קולו - סיפרו לי תלמידי הישיבה שישבו אז בזאל הקטן לא רחוק מחדר היחידות, אשר במשך כל הזמן נשמעו קולותיהם של האחים, אך לפתע החל גם הרבי לדבר בקול רם. וכך אמר להם, כפי שסיפרו לי:
- “לא רק שאין זו אתחלתא דגאולה; ולא רק שאין זה יום-טוב ויום ישועה עבור יהודים וכו’ - אלא בכך עיכבו את הגאולה למשך כך וכך עשרות שנים!”
אחד מהאחים זכר מספר שנים מסויים אותו נקב הרבי, וגם זה בהסתייגות ש”נדמה לו”, האח השני זכר מספר אחר וגם זה בספק, באופן כללי עשה רושם כי פרט זה לא השתמר בזכרונם במדוייק (אולי גם מגודל ההתרגשות).
(וגם לי, ממרחק השנים קשה לציין את ששמעתי מהם, אך כמדומני שהמספר היה ארבעים-חמישים שנה).
רק אז החלו האחים שולזינגר לקלוט מעט, עד כמה מופרכת אצל הרבי השיטה הציונית - ועוד ב”קנאות הגדולה מזו של סטמר” - ובה בשעה, באיזו מידה שלא תיאמן היה יקר אצל הרבי כל יהודי, אפילו כזה האוחז “לבינתיים” משיטה זו.
מעניין מאיפה מצא המשתמש הנכבד Moty את המעשה היפה הלזה.
לחיים חסידים לחיים! משיח נאו! חסיד חב"ד* אידישעפדיה.
הרב יוסף יצחק ריישטיק
בקשר עם -ל"ע- פטירתו המצערת של הרב יוסף יצחק ריישטיק חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש הננו להביא בזה תמונתו של הרב ריישטיק בסיום ספר תורה.
והקיצו ורננו ושכני עפר והוא בתוכם בגאולה האמיתית והשלמה נאו! חסיד חב"ד* אידישעפדיה.
ועוד משהו
לרגל כ"א אלול- שישים ושמונה שנים לחנוכת הבית של 770- תמונה מיוחדת של בנין 770 בתש"ל. חסיד חב"ד* אידישעפדיה.
ר' שמואל דוד ריישטיק
בהקשר עם פטירתו המצערת של ר' יוסף יצחק ריישטיק הרינו להעלות בזה תמונה של אביו, יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית לשעבר הרב שמואל דוד ריישטיק. חסיד חב"ד* אידישעפדיה.
סיפור על הרבנית חנה
בקשר עם ו' תשרי:
חתונה באישון ליל כשעה לפני חצות נכנסה אישה לביתם של ר' לוי יצחק והרבנית חנה, ואמרה: "האם יוכלו בתי וחתני לקיים כאן את חופתם בעוד כשעה? "כן" השיבה הרבנית.
בדיוק בחצות הגיעו החתן והכלה, והחלו בהכנות, "נאספו כבר תשעה למניין" אמרה הרבנית בקול מודאג "אך חסר עשירי", ר' לוי יצחק אמר: "קראו לשומר הבניין הקומוניסט כדי שישלים את המניין" רחש עבר בקהל "הרי השומר הוא סוכן המשטרה החשאית, ובוודאי יסגיר אותם אליה", שליח אמיץ נשלח לקרוא לו, כאשר הגיע, ר' לוי יצחק הגיף את התריסים, והחופה החלה. כאשר הסתיימה החופה, ניגשו אל הרב, שני אנשים וכרטיסים בידיהם, ואמרו : "הכרטיסים שבידינו, מעידים על כך שאנו במפלגה הקומוניסטית, אך לא חשוב לנו דבר, אנחנו איתך"....
כוח"ט משתמש:חיים
מיזם חדש
אני רוצה להציע מיזם חדש שיתגלגל אולי לאט אך בטוח: משפיעי ליובאויטש וחוזריה. למי שיודע יצא לאור מכתי"ק אדמו"ר הריי"צ הקונטרס דברי ימי החוזרים, אולם הוא נגדע באיבו, אולי חבדפדיה תשלים את הסקירה יש ריבוי חומר, אך צריך להקים פורטל בנושא זה, ולקשר אליו את הערכים הקיימים השייכים, ומשם הדרך סלולה (אמנם לא קצרה..) להקמת המיזם החשוב! המקורות הם: ספרי אדמו"ר הריי"צ, ביכעלעך עם שמות החוזרים, סיפורים אגרות ועוד, דרך צלחה--אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה 22:35, 12 יולי 2009 (IDT)
- התחלתי בעבר. עיין בחוזרים שהוספתי לערך חוזר. חסיד חב"ד* אידישעפדיה* נותרו עוד פחות מחמישים ערכים...החודש מגיעים לשלושת אלפים!
שנה להקמת המקום
האם יתחייה? ימים יגידו. חסיד חב"ד* אידישעפדיה* נותרו עוד פחות מחמישים ערכים...החודש מגיעים לשלושת אלפים!