קייב
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | |||
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. |
העיר קִייֵב[1] הינה עיר הבירה של אוקראינה והעיר הגדולה ביותר במדינה, המהווה מרכז כלכלי ותרבותי חשוב, ועומדת במרכזו של מחוז קייב[2] החולש על כ-26 ערים, 30 עיירות, ולמעלה מ-1000 כפרים.
היסטוריה
ההשערה הרווחת היא כי ההתיישבות באזור החלה כבר בתקופת האמוראים, ומצויים בה מספר אתרים היסטוריים בעלי חשיבות בין-לאומית{{הערה|ההיסטוריונים חלוקים בנוגע למקור שם העיר, כאשר יש הטוענים שהיא נקראת על שם האח הבכור של המשפחה שהתיישב במקום שנקרא 'קיי', כשלפי טענות אחרות היא נוסדה על ידי אנשי ממלכת כוזר תוך מטרה להגן על דרכי המסחר, ומשמעות השם 'קייב' בכוזרית הוא יישוב על גדת נהר[3].
העיר הנמצאת בצפון אוקראינה משתרעת משני צידיו של הנהר הדנייפר, ונכון לשנת תשפ"ב מתגוררים בה קרוב ל-3 מליון תושבים. העיר מהווה מוקד כלכלי ותרבותי חשוב והיא מרכז לתעשייה ומדע המשמש את מזרח אירופה כולה.
בשנת תקפ"ז חודש הצו האוסר על יהודים להתגורר בעיר, והצו נשאר בתוקפו עד לשנת תרכ"א, אז הוקצו רבעים מיוחדים למגורי יהודים שעסקו במסחר ותעשייה, ותוך שנים ספורות צמחה שוב הקהילה היהודית בעיר והגיע לכ-14,000 איש, שהיוו כ-12% מכלל האוכלוסיה העירונית.
בשנת תרמ"א נערך ביהודי העיר פוגרום גדול כחלק מסדרת הפוגרומים סופות בנגב שפרצו לאחר מות הצאר הרוסי, כאשר המשטרה עצמה לא סייעה ליהודים ובמקרים רבים אף הצטרפה לפורעים.
בשנת תר"ע כבר מנתה האוכלוסיה היהודית בעיר מעל ל-50,000 נפשות, ועד לפריצת מלחמת העולם השניה כבר הכפילה ושילשה את עצמה ומנתה מעל ל-150,000 נפשות.
בשנת תרע"א התקיים בעיר משפט בייליס בעקבותיו התקיימו מעשים אנטישמיים בעיר, שנמשכו אף לאחר זיכויו של הנאשם.
לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה יהודים רבים מבלארוס וליטא מצאו בעיר מקלט.
במשך השנים כיהנו כרבני העיר מספר רבנים שהשתייכו לחסידות חב"ד, ביניהם הרב לוי גרוסמן וכן הרב שלמה אהרנסון, שהיה צאצא למשפחת חסידי חב"ד, ועמד בקשר עם אדמו"רי חב"ד בעסקנות הכלל וסייע רבות למען יהודי רוסיה, ובשנת תר"ע התמנה לכהן כרב העיר וכיהן בתפקיד עד לעליית הקומוניסטים לשלטון.
בזמן השואה נכבשה העיר על ידי הנאצים ימח-שמם, שהרגו למעלה מ-15,000 איש שרוכזו ונרצחו ב'באבי יאר', המהווה כיום את אחד ממרכזי ההנצחה ההיסטורים המשמעותים ביותר לזכר השואה.
לאחר סיום המלחמה השתקמה בהדרגה הקהילה היהודית בעיר, ועם התפרקותה של ברית המועצות וייסודה של אוקראינה העצמאית, הפכה העיר לבירת המדינה.
הקהילה היהודית בעיר זוכה כיום ליחס מיוחד מצד השלטונות, דבר הבא בין השאר לידי ביטוי בכך שהרחוב הראשי של העיר, רחוב קרישאטיק, סגור לתנועת רכבים בשבתות, ראשי השלטון משתתפים בכנסים יהודיים ומביעים תמיכה גלויה בקהילה המקומית ונלחמים באנטישמיות במגוון דרכים.
בחסידות חב"ד
ערך מורחב – תומכי תמימים קייב |
בין דמויות ההוד שפיארו את קהילת חב"ד בעיר, נמנה הרב שלמה יוסף זוין שבשנת תרע"ח התמנה כחבר הפרלמנט האוקראיני בקייב, ובתקופת מגוריו בעיר אף ערך את הקובץ המדיני "אחדות".
בשנת תרפ"ו בהוראת אדמו"ר הריי"צ התמנה כרב העיר הרב בנימין אליהו גורודצקי.
בין השנים תרפ"ט-תרצ"ד פעל בעיר סניף מחתרתי של ישיבת תומכי-תמימים, שנוסד לאחר שבעקבות רדיפות המשטרה החשאית נסגר סניף הישיבה בנעוול. בסניף למדו בחורים מבוגרים, תחת השגחתו של הרב בנימין ליפמן.
בקיץ תרצ"ז ובשנת תרח"צ למדה בעיר קבוצה שהשתייכה למוסד תפארת בחורים.
לאחר נפילת מסך הברזל, התמנה כרב העיר הרב דובער קרסיק.
בשנת תשנ"ח הוחזר בית הכנסת ברודצקי לשליטת הקהילה היהודית, והוא הופקד בידיהם של חסידי חב"ד והוא משמש כיום כמרכז יהודי הפעיל בכל ימות השבוע, המפעיל גם מסעדות כשרות, חדר לשמירת חפצים עבור תיירים ועוד, והוא מנוהל על ידי הרב משה אסמן.
בשנת תש"ס התמנה לשמש כרב העיר הרב יונתן מרקוביץ[4], המשמש אף כשליח הרבי בעיר מטעם המרכז לעניני חינוך ומייסד ומנהל מוסדות חב"ד בעיר.
רבותינו נשיאינו
בשנת תרי"ז נסע אדמו"ר המהר"ש לקייב ופטרבורג בכדי לפעול למען יהודי רוסיה, ובשנת תרי"ח נסע שוב לקייב ופטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות. בנסיעה זו הצליח לבטל את הגירוש.
בשנת תרכ"ג ביקר בעיר אדמו"ר המהר"ש שנסע אליה כחלק מהשתדלנות העניפה שניהל במטרה להציל מאות משפחות שעמדו בפני סכנת גירוש מהכפרים בוואהלין.
כאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם המשכילים. הרבי המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות.
לאחר מספר ימים העבירו השלטונות את רבי לוי יצחק לבית הסוהר בקייב לפושעים אשר נשפטו על עוונות חמורים. ר' לוי יצחק נאסר על ידי השלטונות, אשר ראו בו כמי שעומד במקומו של אדמו"ר הריי"צ ואשר מדרבן ומניע את כל הפעילות היהודית ברוסיה.
בחורף של שנת תרנ"ח שהה אדמו"ר הרש"ב במשך שלושה שבועות בקייב, לצורך אסיפה חשאית שערך בעיר לטובת עסקנות הכלל, כאשר שהותו ופעילותו במקום היו חסויים ולא הובאו לידיעת הציבור, ובשל כך גם לא אמר מאמרי חסידות ונשא דברים בשבועות אלו בפני תושבי העיר[5].
אישים בעיר
שלוחי הרבי בעיר
בעיר קייב פועלים קרוב ל-40 שלוחים, ביניהם:
- הרב יונתן בנימין מרקוביץ' - שליח ראשי, ורבה של אוקראינה
- הרב משה אסמן - שליח ורב העיר
- הרב מרדכי (מוטי) לבנהרץ
אישים בולטים שהתגוררו בעיר
- הרב יוסף-אליעזר מילגרוד - חמיו של הרב הרב ישראל לייבוב.
- הרב ישראל מייזל - ראש הקהל בעיר
ילידי העיר
- הרב נחמן סודאק - שליח הרבי ומנהל בית ליובאוויטש ויו"ר מוסדות חב"ד באנגליה.
- הרב ישראל ברנבאום - דיין בבית הדין הרבני של איגוד הקהילות היהודיות במוסקבה, ומומחה בעל שם עולמי לבירור יהדות, ופורץ דרך בשימוש הטכנולוגיה בבירור באמצעים גנטיים.
- הרב משה בנימין קפלן - מאנשי קהילת חב"ד בקראון הייטס ובירושלים, נחשב לגאון ומתמיד בעל שיעור קומה.
- פרופסור אפרים קציר - מדען, והפרזידנט הרביעי של מדינת ישראל.
- מרת גולדה מאיר - ראש ממשלת ישראל
אישים הטמונים בבית העלמין בקייב
(בפאסטוב הסמוכה לקייב טמון רבי אברהם המלאך ובכפר אנטבקה שבפרברי קייב טמון ר' נחום מצ'רנוביל)
ערים באוקראינה | |
---|---|
| |
עיירות ברוסיה • עיירות בבלארוס • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |
הערות שוליים
- ↑ בשפת המקור: Київ, באנגלית: Kyiv או Kiev. בכתבי רבותינו נשיאינו מאויית גם באופנים הבאים: קייעב, קיוב, קיעוו, קייעאו.
- ↑ אחד מ-24 המחוזות המרכיבים את אוקראינה.
- ↑ קי בכוזרית פירושו גדת הנהר וייב הינה סיומת שפירוש הוא התיישבות עירונית.
- ↑ קודמו בתפקיד נמנה עם חסידי קרלין, הרב יעקב דב בלייך.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ו' עמוד 157. חנוך לנער ע' 13. אגרות קודש שם ח"א אגרת עו.
- ↑ אודות פטירתו וקבורתו בעיר אף שלא התגורר בה, ראו בערך אודותיו סיפור הקשור באדמו"ר המהר"ש.