ישראל מייזל
הרב ישראל מייזל[1] (תרע"ח - י' שבט תשי"א), היה ידיד חב"ד, מהעסקנים שפעלו בשיתוף עם אדמו"ר הריי"צ ברוסיה הסובייטית, ראש ועד הקהילה בקייב, ולאחר עלייתו ארצה היה מייסד וגבאי בית הכנסת הכלל חסידי ברחוב יבנה בתל אביב.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרע"ח (1868) בזלוטשוב שבגליציה, לאביו הגאון רבי מנחם מנדל מייזלס, שכיהן לימים ברבנות בוורשה.
משפחת אביו נמנתה על המשפחות המיוחסות מפולין, משפחת מייזליש, שרבים מצאצאיה שימשו ברבנות במשך הדורות. לפי המקובל אצל בני המשפחה,היה גם קשור משפחתית לגאון הרב אליהו חיים מייזל רבה של לודז'.
בהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת שרה חנה בתו של ר' (דוב) בער יצחק ווארשאווסקי, ולאחר החתונה קבע את מגוריה באוקראינה, בסמיכות להורי אשתו.
נמנה על חסידי צ'ורטקוב, והיה מקפיד על נסיעות קבועות אל רבו רבי דוד משה מצ'ורטקוב, ולצד זה גם היה מקושר לצדיקי בויאן.
לאחר התיישבותו בקייב, שלח ידו במסחר וזכה להצלחה, ובמשך השנים הלכה השפעתו וגדלה עד שמונה לתפקיד ראש הקהל בקייב.
בתקופה זו נמשך לעולמה של חסידות חב"ד, ולצד התעמקותו בכתבי החסידות החל גם לשתף פעולה בעסקנות הכלל וסייע לפעולותיו של אדמו"ר הריי"צ.
שילב על שולחנו תורה וגדולה, והיה מגדולי הסוחרים בקייב, והיה לו עסקים גם עם חצר המלוכה בפטרבורג. לצד שאר מעלותיו, שימש גם כראש החברא קדישא בקייב, והיה בעל מנגן.
נמנה על ידידיו הקרובים של הרב שלמה יוסף זוין והינו אחד מהמקורות שבעל פה לסיפורי חסידים שבספריו, וכן עם דמויות חסידיות בולטות כמו הרב זוסיא פרידמן רבה של אודסה, ר' שלמה טלינגטור, ועוד.
קשריו עם אדמו"ר הריי"צ הלכו והתהדקו לאורך השנים, עד שאדמו"ר הריי"צ כינה אותו באחד ממכתביו "ידיד נפשי"[2], ובמכתב אחר כתב בנוגע לפגישה משותפת שלהם ש"הוא דבר נחוץ במאוד. אבל לא אדע איך יהיה הדבר הזה". בנוסף, כינה אותו אדמו"ר הריי"צ במכתבים בתואר 'מחותני', אף שלעת עתה לא ידוע הקשר המשפחתי שלו עם אדמו"ר הריי"צ.
לאחר עליית הקומוניסטים לשלטון, החל לפעול עבור עלייה לארץ הקודש, ובזכות סיועו של מחותנו, הרב שלמה אהרונסון רבה הראשון של תל אביב, הצליח לקבל סרטיפיקט, ובחודש אייר תרפ"ה יצא את ברית המועצות וכעבור חודש הגיע לארץ והתיישב בתל אביב, שם קבע את מגוריו ברחוב בן זכאי 2.
הקשר עם אדמו"ר הריי"צ נמשך אף לאחר עלייתו לארץ הקודש, כשהרבי אף מתעניין בפרנסתו והסתדרותו בעניניו האישיים[3].
גם חתנו של הרבי, הרב שמריהו גוראריה שמר עמו על קשרי מכתבים, כך לדוגמה שיגר לו מכתב בו סיכם את המבצע לאספקת מצות ליהודי רוסיה.
עם עלייתו לארץ הקודש, על אף שרוב רכושו נשאר בברית המועצות, החל לעסוק בהקמת בית כנסת כלל-חסידי בו התפללו דמויות ההוד של החסידים יוצאי רוסיה ווהולין, שהפך עד מהרה לאחד מבתי הכנסת המרכזיים והידועים ביותר בתל אביב שכונה 'יבנה שוהל' על שם הרחוב בו הוא הוקם, ובהמשך מונה כגזבר החברא קדישא בתל אביב.
נפטר בי' שבט תשי"א, בגיל 83, ונטמן בבית העלמין על שם טרומפלדור בתל אביב.
על המצבה נכתב: "חסיד ותמים דרך, אציל הרוח, תלמיד חכם, אוהב שלום גומל חסד לכל".
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, נחמן מייזל - עורך ומבקר ספרות אידית, ארה"ב-ישראל
- בתו מרת גיטל מייזל-בן-חיים - מתרגמת יידית ומבקרת ספרות ישראלית
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור ברגר, מפעל עזר המצה, בתוך שבועון בית משיח