במשך שנת תשס"ח - שנת הקבוצה שלו - ר' מענדל אייזנבאך שם לב לעובדה שבזאל הגדול שורר אי סדר נוראי [1] ואלפי המבקרים המגיעים ל770 לא מוצאים את ידיהם ורגליהם בו [2] - לאור כל זאת החליט ר' מענדל שצריך לפתוח מוסד רשמי[3] בתוך 770 שיתן מענה לאותם אלפי מבקרים ויסביר להם עפ"י טעם ודעת על קדושת המקום .
הצורך במקום כזה גדל עוד יותר לאחר ששמע מר' בנימין קליין ע"כ שהרבי עורר על העניין כמה פעמים, ועוד יותר שבתורות למעמד חלוקת הדולרים היו דוכני תפילין בהם עמדו תמימים שהניחו תפילין ליהודים והכינו אותם לקראת הפגישה עם נשיא הדור - הרבי.
לשם כך מצא ר' מענדל את חדר השידורים שבסוף קומת הכניסה של 770 - בניהולו של ר' חיים ברוך הלברשטאם - שעמד ריק שומם מאדם.
בחודש תשרי שנת תש"ע נפתח החדר לציבור בתור "בית חב"ד 770".
פעילות
בית חב"ד 770 פתוח בשעות היום למבקרים [4].
המבקר מתקבל בחום בחדר השידורים ונחשף לפעילות שידורי ההתוועדויות של הרבי לכל העולם, בהתחלה ע"י כמה קוי טלפון בודדים בריכוזי חב"ד בלבד עד למאות קוים בכל העולם (ששידרו לטלפון הביתי את שיחתו של הרבי בשידור אודיו חי), וגם לשידורים החיים בוידיאו לטלויזיה ע"י חברת jem.
לאחר מכן המבקר מתקבל בתערוכת הספרייה של הרבי בקומה השלישית של 770 - בסיור הנקרא "רבע שעה - מאתיים שנה".
כל אורח שמגיע צופה בסרטון קצר המסביר על מעלת אוהל אדמו"ר הריי"צ והרבה פעמים גם מקבל ליווי לנסיעה לאוהל.
מי שרוצה מקבל הפנייה למסעדות ברחוב קינגסטון שיסעד את ליבו.
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.
