שילוח מן המחנה
מצוות |
---|
תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה |
מצוות עשה נבחרות |
אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים |
מצוות לא תעשה נבחרות |
עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול |
ישנן דרגות שונות של קדושה בירושלים והר הבית, עליהם חל איסור עשה של שילוח מן המחנה "צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב", ואם עברו ונכנסו עברו בלא תעשה. על כל האיסורים מדרבנן העונש הוא מכת מרדות.
מחנה ישראל
1.מחומות ירושלים. משם והלאה אסור למצורע ליכנס.
מחנה לויה
1. הר הבית. לזבים, זבות, נדות ויולדות, אסור להכנס להר הבית. אך לטמא שרץ ואפילו טמא מת מותר להכנס להר הבית.
2. החיל. לשם אסורים להכנס אפילו לעכו"ם ולטמא מת, אבל טבול יום מותר.
3. עזרת נשים. לשם אסור להכנס מדרבנן אפילו לטבול יום, שהוא בעל קרי שטבל ביומו. (נחלקו רש"י ותוס' לרש"י הוא עשה שאין בו כרת, ולתוס' מדרבנן.) אבל למחוסר כפורים - שכבר העריב שמשו - מותר.
מחנה שכינה
5. עזרת ישראל. לשם אסור להכנס אפילו למחוסר כפורים. העונש, לראב"ד כרת, ולרמב"ם מכת מרדות[1]. אבל לשאר הטמאים העונש הוא כרת לכו"ע.
ביאה במקצת
ישנה דיעה האומרת כי ביאה במקצת, שמה ביאה. כלומר אפילו מי שהכניס את ידו להר הבית או לבית המקדש נחשב הדבר שנכנס לשם. להלכה פוסק הראב"ד כי ביאה במקצת שמה ביאה, אך הרמב"ם סבור כי מדאורייתא אין הדין כך רק דרבנן והעונש על כך הוא מכת מרדות[2].