פריידא (בת אדמו"ר הזקן)
הרבנית פריידא[1] (תקכ"ד - ט"ז סיוון תקע"ג), הייתה ביתו הראשונה של האדמו"ר הזקן. הייתה חשובה וחביבה מאוד על אביה. מנוחתה כבוד בהאדיטש, על יד ציון אביה אדמו"ר הזקן. (מחותנת של ר’ בנימין קלעצקער, של אחיה אדמו"ר האמצעי ושל רבי נחמן מברסלב).
תולדות חיים
הרבנית פריידא[2] נולדה בשנת תקכ"ד, לאביה אדמו"ר הזקן ולאמה הרבנית סטערנא[3].
השם פריידא ניתן לה על שם דודתו זקנתו של אביה האדמו"ר הזקן - אחות אב אביו ר' שניאור זלמן[4].
אדמו"ר הצמח צדק אמר עליה[5] בקשר לשמה, שהיא הייתה בדרך גילוי מלמעלה והצטיינה במידות טובות.
בעלה היה (בן-גילה) רבי אליהו קלוצקר בנו של רבי מרדכי קלוצקר[6].
אדמו"ר הזקן התבטא עליה כי נשמתה היא מעלמא דדוכרא, רק שמסיבה מסויימת התלבשה הנשמה שלה בגוף של אשה[7].
בילדותה
הרבנית פריידא הייתה חביבה מאד על אביה אדמו"ר הזקן. והוא היה אומר בפניה כל שבת לאחר התפילה, חסידות. כאשר אחיה - אדמו"ר האמצעי - היה רוצה לברר ענין בחסידות, היה מבקש ממנה שתשאל את אביהם אדמו"ר הזקן, ואדמו"ר האמצעי היה מתחבא ושומע את הדברים[8], אך אדמו"ר הזקן הבין שרוח בנו מדבר מתוך גרונה[9].
פעם אחת, ביקש ממנה אדמו"ר האמצעי, שתבקש מאביהם שיאמר לה חסידות אודות ד’ בגדי כהונה, וכך היה. כאשר בא אדמו"ר הזקן, ביקשה ממנו והסכים, ואמר על ג’ בגדי כהונה, אך את האבנט לא הזכיר.
אדמו"ר האמצעי הרגיש שעוד מעט אביו ילך, ועדיין לא דיבר אודות האבנט. בראותו זאת, פשט את הגרטל שלו וזרקו לרגלי אחותו, כדי שתיזכר ותבקש מאדמו"ר הזקן לדבר גם עליו. וכן היה, כאשר ראתה הרבנית פריידא את קצה האבנט, אמרה אל אביה: עדיין לא אמרת לי על האבנט.
אך אדמו"ר הזקן[10] אמר: "כנראה שאחיך דוב מתחבא תחת המיטה שלך ושומע את התורה ודברי החסידות אשר אני אומר לך. צא בערל! צא!",[11] ולא המשיך עוד[12].
בנערותה
כשגדלה הרבנית פריידא, מסרה לרשותה אמה, הרבנית סטערנא, את כל בית התבשיל, והיא הייתה מבשלת[13].
בהקשר לזה מסופר[13], שפעם אחת הגיע אל אדמו"ר הזקן רבי שלמה מקרלין, ולכבודו רצתה הרבנית סטערנא בעצמה לבשל. אך בתה הרבנית פריידא טענה, שמכיוון שהיא מבשלת תמיד, כי אימה מסרה לרשותה את בית התבשיל, על כן זכותה לבשל גם עתה.
ובאו לפני אדמו"ר הזקן לדין תורה. ועשה להם פשרה, שהרבנית סטערנא אמנם תבשל, אבל לא תטיל את המלח. ומכיוון ש"היאכל תפל בלי מלח וגו'", נמצא שגמר הבישול הוא על שם מי שמטיל את המלח. על כן, בתה הרבנית פריידא תטיל את המלח, ויחשב לה כאילו היא המבשלת[14].
לאחר חתונתה
מסופר[15], שפעם אחת הלך האדמו"ר הזקן לבית של ביתו הרבנית פריידקע, כדי להשמיע בפניה מאמר חסידות, כמו שהיה רגיל. הוא הלך עד לביתה של ביתו, משום שהייתה חלשה. ומשום כך, היו מסביב לביתה עצים קטנים. וחסידיו של אדמו"ר הזקן, בחפצם לשמוע את המאמר, טפסו ועלו על העצים. כשהבחין בכך אביה, אדמו"ר הזקן, אמר לבנו אדמו"ר האמצעי, שגם היה נוכח בעת אמירת המאמר: "עיתונים הם רוצים, עיתונים? מדוע אין לומדים תניא? מדוע אין לומדים תניא?" - וסיים - "אני אומר לך, מהתניא אפשר להיות חסיד כמו אברהם אבינו".
מפתגמיה
רבי אהרן, חתנו של אדמו"ר האמצעי סיפר: הרבנית פריידא הייתה אומרת בשם אביה, האדמו"ר הזקן: "להתראות עם עצמות אור אין סוף זה רק לאחר התפילה".
הסתלקותה
על הסתלקותה[16] סיפר רבי מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי):
הרבנית פריידא הייתה אשה חלשה וחולה, ולאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן בכ"ד טבת תקע"ג נאלצו להעביר את הרבנית לנאות דשא.
כאשר הרגישה כי היא עומדת להיפטר מהעולם, קראה לכמה חסידים וביקשה מהם כי לאחר הסתלקותה יקברו אותה בהאדיטש על יד ציונו של אביה אדמו"ר הזקן.
ברגעים האחרונים לפני פטירתה, ביקשה מכמה חסידים לעמוד על יד מיטתה והחלה לומר "אלקי נשמה שנתת בי טהורה היא, אתה בראתה, אתה יצרתה, אתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי..." כשהגיעה למילים " ואתה עתיד ליטלה ממני" זקפה את ידיה, הושיטה את עשר אצבעותיה כלפי מעלה וצעקה: "אבא, חכה הנה, כבר..." ומיד פרחה נשמתה.
נפטרה, כחמישה חודשים לאחר פטירת אביה, ביום שני - לשבוע פרשת בהעלותך[17], בתאריך ט"ז סיוון תקע"ג. ונטמנה כפי בקשתה סמוך ממש לציונו של אביה אדמו"ר הזקן[18].
לאחר הסתלקותה
בהאדיטש, היה שמש שהשגיח על ה'אוהל', ושמו ר’ חיים מאיר, הוא היה חרש באוזן אחת.
ומעשה שהיה - כך היה. פעם הגיע אליו פדיון נפש דחוף, והוא מיהר להכניסו ל'אוהל', ובחפזו שכח להקיש תחילה בדלת. ואז לפתע מצא את עצמו מחוץ ל'אוהל', מוטל על הארץ...
בלילה ראה ר’ חיים מאיר בחלומו את הרבנית פריידא, שאמרה לו: חיים מאיר, היתכן להיכנס מבלי להקיש בדלת? הלא נשמות מגיעות לכאן! וסיימה: חסידים הרי אינם מאמינים בחלומות, אז יהיה לך סימן. מיד כשניעור משנתו, הגיחה דבורה שזממה לו באוזן, ומאז נשאר חרש באוזן זו[19].
משפחתה
- בנה ר' ברוך קלוצקר חתן ר' בנימין קלעצקער. וחותן בנו של רבי יעקב שניאורסון, בן הרבי הצמח צדק[20].
- בנה ר' אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג[21].
- עוד בת הייתה לה, שבחתונתה הכריז דודה האדמו"ר האמצעי: "האבא (אדמו"ר הזקן) ופריידקע באים"[22].
קישורים חיצוניים
- הרבנית פריידא בעלון 'מרכז אנ"ש' קראון הייטס גליון 594 (אנגלית).
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ↑ ראה פריידא (פירושונים).
- ↑ בכמה מקומות מובא שכינוייה היה פריידקע. (עיתון 'האח' שנה רביעית גיליון 18, שמועות וסיפורים חלק ב', מגדל עוז (כפר חב"ד, תש"מ), עמודים קפה קפו, ועוד).
- ↑ נולדה הראשונה לאחר חתונת הוריה, בי"ב מנחם אב תק"כ.
- ↑ עטרת מלכות, בפרק הרבנית פריידא.
- ↑ עטרת מלכות שם.
- ↑ שלשלת היחס שלפני ההיום יום. וכן בספר בית רבי/אדמו"ר הזקן פרק כ"ד, מביא מיומן החבריא קדישא את חתן אדמו"ר הזקן (בעל בתו הרבנית פריידא), בשם רבי אליהו בן רבי מרדכי.
- ↑ ליקוטי סיפורים, עמוד מ"ו.
- ↑ שלפעמים היה אביו מונע מלגלות לו חסידות, בכדי להגדיל את צימאונו. (בית רבי חלק א’, פרק כ"ד. בחלק בנותיו של רבינו, בהערה הראשונה).
- ↑ בית רבי/אדמו"ר הזקן פרק כ"ד.
- ↑ שמסתמא ראה את הגרטל.
- ↑ כך כינה אדמו"ר הזקן את בנו.
- ↑ שמועות וסיפורים חלק ב'. בהוצאה חדשה - עמ' 57 (בהוצאה שנייה - עמוד 161).
- ↑ 13.0 13.1 13.2 שמועות וסיפורים חלק ב'. (בהוצאה שנייה:) עמוד 37.
- ↑ המשך הסיפור שאינו נוגע לכאן: לבסוף הרבנית סטערנא בישלה, אך שכחה, והטילה מלח. ביתה, הרבנית פריידא, לא ידעה מזה, והטילה גם היא מלח, כמדובר. כשהגישו המאכל על השולחן, טעם מעט רבי שלמה, וסילק ידו, כי המאכל היה מלוח מאוד. אך האדמו"ר הזקן אכל, למרות שהמאכל היה מלוח. כשראה אדמו"ר הזקן שרבי שלמה אינו אוכל, עלה בדעתו שמסתמא חסר מלח, ולכן הוא אינו אוכל. לקח מעט מלח, והטיל לתוך מאכלו של רבי שלמה, וכשראה אחר כך, שאף על פי כן אינו אוכל, שאל אותו: "מדוע אין כבודו אוכל"? השיב לו רבי שלמה: "המאכל מלוח ביותר, ואי אפשר לאוכלו". טעם אדמו"ר הזקן את התבשיל של רבי שלמה, ואמר שאין הוא הרגיש כלום, כי כאשר הוא היה במעזריטש, הוא למד אצל הרב המגיד שלא להרגיש את הטעם באוכל. ועל כן לא הרגיש מלוח, באוכלו את התבשיל[13].
- ↑ עטרת מלכות שם
- ↑ 16.0 16.1 לשמע אוזן עמוד 29.
- ↑ היום בשבוע והפרשה, מתוך לוח השנה של שנת תקע"ג.
- ↑ סוף הסיפור של ר' נחום: החסידים, למרות בקשתה של הרבנית פריידא, היססו היכן לקבור אותה. ויגיעו לצומת דרכים, שבין קרמנצ'וג להאדיטש, והחליטו, שיתנו לסוסים לנסוע, ובמקום אשר שם יעצרו הסוסים, יקבורה. הלא תבינו, - סיים ר' נחום את סיפורו - הסוסים המשיכו להאדיטש, ושם קברו אותה ליד אביה[16]
- ↑ לשמע אוזן עמוד 23.
- ↑ בתו של רבי ברוך קלוצקר - פריידא, התחתנה עם רבי יעקב בנו של הצמח צדק.
- ↑ חתן בזיווג שני של דודו האדמו"ר האמצעי, ובזיווג שלישי של רבי נחמן מברסלב.
- ↑ רשימות הרב"ש עמוד ל"ג.