משתמש:פולע/קריאת המגילה

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

קריאת המגילה היא אחת מארבעת מצוות הפורים, לפיה יש לקרוא את מגילת אסתר, בליל הפורים (י"ג אדר בערב, בסיום תענית אסתר) וביום הפורים (י"ד אדר, לאחר התפילה).

מקור המצוה

עשרת בני המן כפי שהם מופיעים במגילת אסתר בצורת אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה

בגמרא מגילה מובא דברי רבי יהושע בן לוי, לפיו חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולשנותה ביום, ולומד זאת מהפסוק בתהלים: "אלוקי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דמיה לי", שנאמר במזמור "למנצח על אילת השחר", כפי שאמרה אסתר המלכה, להצלת עם ישראל מגזירת המן ביום ובלילה, ודין זה אף נפסק בשולחן ערוך. אודות הגדרת חיוב קריאת המגילה, נחלקו הראשונים, באם החיוב הינו מדברי קבלה או שמא מתקנת חכמים. הרמב"ם בהלכות מגילה סובר, שקריאת מגילה בזמנה הינה מצות עשה מדברי סופרים, ושהדברים ידועים כי היא תקנת נביאים, כלומר, שקריאת המגילה לדעתו היא חיוב מדברי קבלה, וכן סובר גם בשולחן ערוך. עם זאת, הר"ן חולק וסובר כי חיוב קריאת המגילה היא מדרבנן.

זמן קריאתה

המשנה מביאה כי זמן קריאת המגילה היא בי"ד באדר, לפי ערים רגילות, ובערים מוקפות חומה קוראים בט"ו (שושן פורים). בהמשך מביאה המשנה אפשרויות של קריאת המגילה בתאריכים שונים,החל מי"א עד ט"ו באדר בלבד, כגון כפרים שבאפשרותם להקדים את זמן קריאת המגילה ליום הכניסה, יום בו אנשי הכפר נוהגים לעבור בעיירות גדולות בכדי לספק מזון ומצרכים לתושבי אזורם, שהם ימי שני וחמישי, וזאת בכדי שיספקו מיים ומזון לתושבי עירם.

לאחר תפילת ערבית קוראים את המגילה, ואין לאכול קודם קריאת (הן בליל פורים והן ביום הפורים).

בתפילת שחרית של יום הפורים, קוראים בתורה בפרשת בשלח בפרשת מחית עמלק וזכירתו. לתורה עולים שלושה עולים ולכל אחד קוראים שלושה פסוקים, כמו כן מי שלא שמע את פרשת זכור יכול לצאת ידי חובה בקריאת התורה, כמו כן אפשר לתת מחצית השקל אם לא נתנו בתענית אסתר, ולאחר מכן קוראים את המגילה (ונשארים עדיין עם תפילין של רש"י).

החייבים בקריאתה

המשנה בערכין מביאה ברייתא, לפיה כלל עם ישראל חייבים בקריאת המגילה, ואף כשרים לקרותה. הגמרא שם מבארת, שברייתא זו כוללת אף נשים, לאור הטעם שהביא רבי יהושע בן לוי שכיון שאף הן היו באותו הנס, חייבות הן בקריאתה. עם זאת, התוספתא מביאה דין שונה, לפיו לא כולם כשרים להוציא ידי חובה בקריאתם, ואף ישנם אשר אינן חייבים בקריאתה.

ברכות המגילה

על האדם לברך קודם קריאתה בלילה שלוש ברכות: ברכת מקרא מגילה, "שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם ובזמן הזה" וברכת שהחיינו. ביום אינו חוזר ומברך שהחיינו, ומברך את שתי הברכות הראשונות, וישנם מקומות שנהוג לברך אחריה, את ברכת 'הרב את ריבנו'.

מנהי חב"ד

• הרבי היה שומע את המגילה מעומד.
• קודם קריאת המגילה, יש לכפול את המגילה כאיגרת, לשלושה חלקים.
• באם אדם לא הצליח לשמוע תיבה או פסוק, עליו לקרוא זאת מיד עד המקום בו אוחזר הקורא, בכדי שלא יאלץ לטרוח ולחפש קריאה נוספת שאוחזת במקום בו נעצר.
• מכים 'המן' כמה פעמים במשך הקריאה, במקום שנזכר 'המן' בתואר נוסף, כגון 'האגגי', 'הרע' וכדומה.
• בקריאת המגילה קוראים כשתי המסורות: "להרוג ולאבד / ולהרוג ולאבד" "ואיש לא עמד בפניהם / ואיש לא עמד לפניהם"
• נוהגים לומר ארבעה פסוקים בקול רם: 'איש יהודי', 'ומרדכי יצא', 'ליהודים', 'כי מרדכי' . והבעל קורא חוזר וקורא אותם. את עשרת בני המן צריך לקרוא בנשימה אחת, מהמילים 'חמש מאות איש' עד לאחר תיבת 'עשרת'. הציבור קורא אותם תחילה.