פריידא (בת אדמו"ר הזקן)

הרבנית פריידא (תקכ"ד - י"ז סיוון תקע"ג), הייתה ביתו הראשונה של האדמו"ר הזקן. הייתה חשובה וחביבה מאוד על אביה. מנוחתה כבוד בהאדיטש, על יד ציון אביה אדמו"ר הזקן. (מחותנת של ר’ בנימין קלעצקער, של אחיה אדמו"ר האמצעי ושל רבי נחמן מברסלב).

תולדות חיים

הרבנית פריידא נולדה בשנת תקכ"ד, לאביה אדמו"ר הזקן ולאמה הרבנית סטערנא.

השם פריידא ניתן לה על שם דודתו זקנתו של אביה האדמו"ר הזקן - אחות זקנו ר' שניאור זלמן.

בעלה היה רבי אליהו קלוצקר בנו של רבי מרדכי קלוצקר.

אדמו"ר הזקן התבטא עליה כי נשמתה היא מעלמא דדוכרא, רק שמסיבה מסויימת התלבשה הנשמה שלה בגוף של אשה.

בילדותה

הרבנית פריידא הייתה חביבה מאד על אביה אדמו"ר הזקן. והוא היה אומר בפניה כל שבת לאחר התפילה, חסידות. כאשר אחיה - אדמו"ר האמצעי - היה רוצה לברר ענין בחסידות, היה מבקש ממנה שתשאל את אביהם אדמו"ר הזקן, ואדמו"ר האמצעי היה מתחבא ושומע את הדברים, אך אדמו"ר הזקן הבין שרוח בנו מדבר מתוך גרונה.

פעם אחת, ביקש ממנה אדמו"ר האמצעי, שתבקש מאביהם שיאמר לה חסידות אודות ד’ בגדי כהונה, וכך היה. כאשר בא אדמו"ר הזקן, ביקשה ממנו והסכים, ואמר על ג’ בגדי כהונה, אך את האבנט לא הזכיר.

אדמו"ר האמצעי הרגיש שעוד מעט אביו ילך, ועדיין לא דיבר אודות האבנט. בראותו זאת, פשט את הגרטל שלו וזרקו לרגלי אחותו, כדי שתיזכר ותבקש מאדמו"ר הזקן לדבר גם עליו. וכן היה, כאשר ראתה הרבנית פריידא את קצה האבנט, אמרה אל אביה: עדיין לא אמרת לי על האבנט.

אך אדמו"ר הזקן אמר: "כנראה שאחיך דוב מתחבא תחת המיטה שלך ושומע את התורה ודברי החסידות אשר אני אומר לך. צא בערל! צא!", ולא המשיך עוד.

בנערותה

כשגדלה הרבנית פריידא, מסרה לרשותה אמה, הרבנית סטערנא, את כל בית התבשיל, והיא הייתה מבשלת.

בהקשר לזה מסופר, שפעם אחת הגיע אל אדמו"ר הזקן רבי שלמה מקרלין, ולכבודו רצתה הרבנית סטערנא בעצמה לבשל. אך בתה הרבנית פריידא טענה, שמכיוון שהיא מבשלת תמיד, כי אימה מסרה לרשותה את בית התבשיל, על כן זכותה לבשל גם עתה.

ובאו לפני אדמו"ר הזקן לדין תורה. ועשה להם פשרה, שהרבנית סטערנא אמנם תבשל, אבל לא תטיל את המלח. ומכיוון ש"היאכל תפל בלי מלח וגו'", נמצא שגמר הבישול הוא על שם מי שמטיל את המלח. על כן, בתה הרבנית פריידא תטיל את המלח, ויחשב לה כאילו היא המבשלת{{הערה|המשך הסיפור שאינו נוגע לכאן: לבסוף הרבנית סטערנא בישלה, אך שכחה, והטילה מלח. ביתה, הרבנית פריידא, לא ידעה מזה, והטילה גם היא מלח, כמדובר. כשהגישו המאכל על השולחן, טעם מעט רבי שלמה, וסילק ידו, כי המאכל היה מלוח מאוד. אך האדמו"ר הזקן אכל, למרות שהמאכל היה מלוח. כשראה אדמו"ר הזקן שרבי שלמה אינו אוכל, עלה בדעתו שמסתמא חסר מלח, ולכן הוא אינו אוכל. לקח מעט מלח, והטיל לתוך מאכלו של רבי שלמה, וכשראה אחר כך, שאף על פי כן אינו אוכל, שאל אותו: "מדוע אין כבודו אוכל"? השיב לו רבי שלמה: "המאכל מלוח ביותר, ואי אפשר לאוכלו". טעם אדמו"ר הזקן את התבשיל של רבי שלמה, ואמר שאין הוא הרגיש כלום, כי כאשר הוא היה במעזריטש, הוא למד אצל הרב המגיד שלא להרגיש את הטעם באוכל. ועל כן לא הרגיש מלוח, באוכלו את התבשיל.

הסתלקותה

על הסתלקותה סיפר רבי מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי):

הרבנית פריידא הייתה אשה חלשה וחולה, ולאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן בכ"ד טבת תקע"ג נאלצו להעביר את הרבנית לנאות דשא.

כאשר הרגישה כי היא עומדת להיפטר מהעולם, קראה לכמה חסידים וביקשה מהם כי לאחר הסתלקותה יקברו אותה בהאדיטש על יד ציונו של אביה אדמו"ר הזקן.

ברגעים האחרונים לפני פטירתה, ביקשה מכמה חסידים לעמוד על יד מיטתה והחלה לומר "אלקי נשמה שנתת בי טהורה היא, אתה בראתה, אתה יצרתה, אתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי..." כשהגיעה למילים " ואתה עתיד ליטלה ממני" זקפה את ידיה, הושיטה את עשר אצבעותיה כלפי מעלה וצעקה: "אבא, חכה הנה, כבר..." ומיד פרחה נשמתה.

נפטרה בי"ז בסיון תקע"ג. ונטמנה כפי בקשתה סמוך ממש לציונו של אביה אדמו"ר הזקן{{הערה|סוף הסיפור של ר' נחום: החסידים, למרות בקשתה של הרבנית פריידא, היססו היכן לקבור אותה. ויחליטו, שיתנו לסוסים לנסוע, ובמקום אשר שם יעצרו הסוסים, יקבורה. הלא תבינו, - סיים ר' נחום את סיפורו - הסוסים המשיכו להאדיטש, ושם קברו אותה ליד אביה.

לאחר הסתלקותה

בהאדיטש, היה שמש שהשגיח על ה'אוהל', ושמו ר’ חיים מאיר, הוא היה חרש באוזן אחת.

ומעשה שהיה - כך היה. פעם הגיע אליו פדיון נפש דחוף, והוא מיהר להכניסו ל'אוהל', ובחפזו שכח להקיש תחילה בדלת. ואז לפתע מצא את עצמו מחוץ ל'אוהל', מוטל על הארץ...

בלילה ראה ר’ חיים מאיר בחלומו את הרבנית פריידא, שאמרה לו: חיים מאיר, היתכן להיכנס מבלי להקיש בדלת? הלא נשמות מגיעות לכאן! וסיימה: חסידים הרי אינם מאמינים בחלומות, אז יהיה לך סימן. מיד כשניעור משנתו, הגיחה דבורה שזממה לו באוזן, ומאז נשאר חרש באוזן זו.

משפחתה

• בנה ר' ברוך קלוצקר חתן ר' בנימין קלעצקער. וחותן בנו של רבי יעקב שניאורסון, בן הרבי הצמח צדק.
• בנה ר' אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג.

קישורים חיצוניים

• הרבנית פריידא בעלון 'מרכז אנ"ש' קראון הייטס גליון 594 (אנגלית)

לקריאה נוספת

• בית רבי.

הערות שוליים

עץ משפחת אדמו"רי חב"ד

הרבנית סטערנא       שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן                                                                                                                         הרבנית שיינא   דובער - אדמו"ר האמצעי   חיים אברהם   משה   פריידא   דבורה לאה   רחל                                                                                                   ?   שפרה   אליהו   שלום שכנא אלטשולר     אברהם שיינס                                                                                                                                                                                                                                                                                     מנחם נחום   ברוך   שרה   ביילא     דבורה לאה   ברכה   מנוחה רחל   חיה שרה   אסתר מרים                                                                                                                                           הרבנית חיה מושקא           מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק                                                                                                                                                           ברוך שלום   יהודה לייב   חיים שניאור זלמן   ישראל נח   יוסף יצחק   יעקב     ראדע פריידא   דבורה לאה                                                                                                                             הרבנית שטערנא       שמואל - אדמו"ר המהר"ש       הרבנית רבקה                 לוי יצחק                                                                                                                                     שניאור זלמן אהרן     אברהם סנדר   מנחם מענדל   דבורה לאה   חיה מושקא   ברוך שניאור זלמן                                                                                       שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב       הרבנית שטערנא שרה                                                   רבי לוי יצחק   הרבנית חנה                     יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ       הרבנית נחמה דינה                                                                                                                       דובער   ישראל אריה לייב             חנה         שיינא                                                                                                             מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א     חיה מושקא