משתמש:א ג
ב"ה. א' באייר ה'תשפ"ה
ראו גם: משתמש: תלמוד בבלי
משתמש זה גר בכפר חב"ד שבארץ הקודש.
אשמח אם תכתוב את הידוע לך בערך זה.
הצטרפותי:[עריכה | עריכת קוד מקור]
הצטרפתי לאחד מעורכי האתר חב"דפדיה, בתאריך ה' שבט תשפ"א.
ערכים שיצרתי[עריכה | עריכת קוד מקור]
ערכים ששיפרתי:[עריכה | עריכת קוד מקור]
תולדותיי בחב"דפדיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
2. ב-ח' שבט תשפ"א - מלאו לי 10 עריכות.
3. ב-ט' שבט תשפ"א - מלאו לי 20 עריכות.
4. ב-כ"ד שבט תשפ"א - מלאו לי 50 עריכות.
5. ב-כ"ה שבט תשפ"א - מלאו לי 100 עריכות.
6. ב-כ"ו שבט תשפ"א - מלאו לי 150 עריכות.
7. ב-כ"ח שבט תשפ"א - מלאו לי 200 עריכות.
8. ב-ב' אדר תשפ"א - מלאו לי 250 עריכות.
9. ב-ד' אדר תשפ"א - מלאו לי 300 עריכות.
10. ב-י"ב אדר תשפ"א - מלאו לי 350 עריכות.
11. ב-י"ג אדר תשפ"א - מלאו לי 400 עריכות.}}
דבר שלא ידעתם על חב"דפדיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לידיעתכם:
נכון ליום א' באייר ה'תשפ"ה,
יש בחב"דפדיה 71,163 דפים,
שעברו 773,259 עריכות,
מתוכם 11,796 ערכים.
ישנם 4,936 משתמשים רשומים.
- הערך האחרון שנוצר בחב"דפדיה הוא-
- 22:54, 28 באפריל 2025 שיחה:משה שמואל הרטמן (אודיסה) (היסטוריה | עריכה) [333 בתים] 37.203.15.172 (שיחה) (יצירת דף עם התוכן "משה שמואל הרטמן נולד יא ניסן ה'תשל"ז בשנת השבעים וחמש לנשיאות הרבי. נשוי למרת מלכה למשפחת לויטין-ב"ב, שליח הרבי באודסה אוקראינה. הוריו הרב רפאל צבי ורבקה טובה הרטמן משפיע ברמת בית שמש א'") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית נוצר במקור בשם "משה שמואל הרטמן (אודיסה)"
- הגרסא הראשונה של הערך אדמו"ר הזקן, שנכתבה ב-כ"ו סיוון תשס"ז, היא:
"אדמו"ר הזקן - רבי שניאור זלמן בורוכוביץ - נולד בח"י אלול בשנת ה'תק"ה לאביו ר' ברוך באזני שבפלך מוהילוב בבלארוס, שהייתה אז תחת שלטון פולין. מייסדה וראשון בשושלת חסידות חב"ד".
הערך ה-1,000 נכתב ב-כ"ד סיוון תשס"ז.
הערך ה-5,000 נכתב ב-כ"ג סיוון תשע"ג.
משתמש זה מאמין שב-א' באייר ה'תשפ"ה, הרבי מלך המשיח מתגלה.[עריכה | עריכת קוד מקור]
היום יום של היום א' באייר ה'תשפ"ה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ב' דראש חודש, טז לעומר
מען האט געזאגט אמאל פאר'ן טאטען - אין א פארבריינגען ספירה-צייט אין די יאהרען תרנ"א-נ"ג: דעם אלטען רבין'ס חסידים פלעגען אלעמאל ציילען. דער ווארט איז דעם טאטען זייער געפעלען געווארען. ואמר: אזוי איז דער ענין העבודה. די שעות דארפען זיין געציילטע, דאן זיינען די טעג געציילטע. אז עס גייט אווען א טאג, דארף מען וויסען וואס מ'האט אויפגעטאן און וואס מ'דארף וייטער טאן . . בכלל דארף מען זעהן אז דער מארגען זאל זיין א סך שענער ווי דער היינט.
תרגום מאידיש: אמרו פעם בפני אבא - בהתוועדות בימי הספירה בשנים תרנ"א-תרנ"ג: חסידי אדמו"ר הזקן היו תמיד סופרים. אימרה זו מאוד מצאה חן בעיני אבי. ואמר: כך הוא עניין העבודה. השעות צריכים להיות נספרים ואזי הימים נספרים. כשחולף יום, צריכים לדעת מה פעלו ומה צריכים להמשיך לפעול . . בכלל צריכים לראות שהמחר יהיה הרבה יותר יפה מהיום.