משתמש:א ג

ב"ה. כ"ו בטבת ה'תשפ"ו

ראו גם: משתמש: תלמוד בבלי

משתמש זה גר בכפר חב"ד שבארץ הקודש.

אשמח אם תכתוב את הידוע לך בערך זה.

הצטרפותי:

הצטרפתי לאחד מעורכי האתר חב"דפדיה, בתאריך ה' שבט תשפ"א.

ערכים שיצרתי

• ברכה (בת אדמו"ר האמצעי)

• בצלאל חריף

• שמואל (נכד המהר"ל)

• ברוך קלוצקר

• מנחם מענדל הלפרין

ערכים ששיפרתי:

• צבי הירש ריבלין

• פריידא (בת אדמו"ר הזקן)

תולדותיי בחב"דפדיה

1. ב-ה' שבט תשפ"א - נרשמתי.

2. ב-ח' שבט תשפ"א - מלאו לי 10 עריכות.

3. ב-ט' שבט תשפ"א - מלאו לי 20 עריכות.

4. ב-כ"ד שבט תשפ"א - מלאו לי 50 עריכות.

5. ב-כ"ה שבט תשפ"א - מלאו לי 100 עריכות.

6. ב-כ"ו שבט תשפ"א - מלאו לי 150 עריכות.

7. ב-כ"ח שבט תשפ"א - מלאו לי 200 עריכות.

8. ב-ב' אדר תשפ"א - מלאו לי 250 עריכות.

9. ב-ד' אדר תשפ"א - מלאו לי 300 עריכות.

10. ב-י"ב אדר תשפ"א - מלאו לי 350 עריכות.

11. ב-י"ג אדר תשפ"א - מלאו לי 400 עריכות.}}

דבר שלא ידעתם על חב"דפדיה

• לידיעתכם:

נכון ליום כ"ו בטבת ה'תשפ"ו,

יש בחב"דפדיה 75,983 דפים,

שעברו 829,748 עריכות,

מתוכם 12,259 ערכים.

ישנם 5,347 משתמשים רשומים.

• הערך האחרון שנוצר בחב"דפדיה הוא-

13 בינואר 2026

• 18:3718:37, 13 בינואר 2026 מנחם שמואל שניאורסון-קזרנובסקי (היסטוריה | עריכה) [1,954 בתים] יוצר חב"די (שיחה | תרומות) (יצירת דף חדש) תגית: עריכה חזותית

• הגרסא הראשונה של הערך אדמו"ר הזקן, שנכתבה ב-כ"ו סיוון תשס"ז, היא:

"אדמו"ר הזקן - רבי שניאור זלמן בורוכוביץ - נולד בח"י אלול בשנת ה'תק"ה לאביו ר' ברוך באזני שבפלך מוהילוב בבלארוס, שהייתה אז תחת שלטון פולין. מייסדה וראשון בשושלת חסידות חב"ד".

הערך ה-1,000 נכתב ב-כ"ד סיוון תשס"ז.

הערך ה-5,000 נכתב ב-כ"ג סיוון תשע"ג.

משתמש זה מאמין שב-כ"ו בטבת ה'תשפ"ו, הרבי מלך המשיח מתגלה.

היום יום של היום כ"ו בטבת ה'תשפ"ו

לשיעורי חת"ת ורמב"ם היומי

מברכים ראש חודש שבט, אמירת כל התהלים בהשכמה, יום התוועדות.

משיחות אבי אדמו"ר: יציאת מצרים איז דער ארויסגעהן פון מצרים וגבולים, און חסידות איז אויף ארויסגעהן פון די מצרים און גבולים פון וועלט.

עס איז פאראן א הפרש: יציאת מצרים איז א ענין פון שבירה און עזיבה, דערפאר איז מען אוועק פון מצרים. יציאת מצרים פון חסידות איז בירור און תקון, יציאה פון מצרים און גבולים פון וועלט אבער אין וועלט. דאס הייסט, זייענדיג אין וועלט באדארפען זיין אין א יציאה פון מיצר וגבול פון וועלט. אראפנעהמען דעם מיצר וגבול און דערהערען דעם אמת, אז וועלט אליין איז באמת גוט, ווייל דאס איז דאך רצונו ית', איז דאס דורך עבודה פון חסידות.

---

תרגום מאידיש: משיחות אבי אדמו"ר: יציאת מצרים היא היציאה ממצרים וגבולים, וחסידות היא עבור היציאה מהמצרים וגבולים של העולם.

ישנו הפרש: יציאת מצרים הוא ענין של שבירה ועזיבה ולכן הלכו ממצרים. יציאת מצרים של חסידות הוא בירור ותיקון, יציאה ממצרים וגבולים של עולם, אבל בתוך העולם. זאת אומרת, בתוך העולם צריכים להיות ביציאה ממיצר וגבול של העולם. להוריד את המיצר וגבול ולהפנים ("דערהערן") את האמת, שהעולם עצמו הוא באמת טוב, כיון שזהו הרי רצונו יתברך, זהו על ידי עבודה של חסידות.