ספר תורה הכללי

מבצע אות בספר התורה הכללי לאחדות ישראל הינה יוזמה עליה הכריז הרבי לקראת שנת תשמ"ב, ובמסגרתה נכתבו עד היום קרוב ל-20 ספרי תורה, שאותיותיהם נרכשו על ידי 6,000,000 יהודים מכל גווני האוכלוסייה ומכל רחבי תבל.

רקע

ספר תורה הפלאי

בכתבי אדמו"ר הריי"צ מסופר כי בשנת תקי"ג פרצה מגיפה בעיר מזיבוז בעקבות קטרוג גדול שהיה על העיר, ואנשים רבים שכבו גוססים. היקף המגיפה היה גדול עד כדי כך שהיא הקיפה כמעט את כל בתי העיר, ולא היה בית שלא היה שם חולה אחד או יותר.

פרנסי העיר פנו אל הבעל שם טוב והתחננו אליו שיתפלל עבור בני העיר, והבעל שם טוב אמר שהדבר אינו תלוי בו, ואם ברצונם לבטל את הקטרוג ולהסיר את המגיפה, עליהם לכתוב ספר תורה בהשתתפות כל תושבי העיר, ולאחר שקיבלו על עצמם, החל סופרו של הבעל שם טוב לכתוב את ספר התורה, ומיד עם התחלת הכתיבה נעצרה המגיפה ותושבי העיר החלו להתרפא, ועל שם המאורע המיוחד נקרא הספר 'ספר תורה הפלאי'.

ספר התורה של נשי ובנות חב"ד

לקראת יובל ה-50 לנישואי הרבי בי"ד כסלו תשל"ט, יזמו נשי ובנות חב"ד בירושלים כתיבת ספר תורה לזכות הרבי והרבנית, ולאחר אישורו של הרבי יצאו בפרסום נרחב.

ביחידות שהתקיימה במהלך כתיבת הספר, בחודש שבט תש"מ, העניק הרבי למארגנים שורת הוראות, ובהם: תאריך יעד לסיום כתיבת הספר בי"ט כסלו תשמ"א, הוראה לרכוש 2 מעילים עבור ספר התורה אחד לימות החול ואחד לימים הנוראים ו'יד' מכסף, ואף השתתפות עבורו ועבור הרבנית בכתיבת הספר בסכום של 44$. הרבי בירך את המארגנות והתבטא: ""יהי רצון אשר בספר תורה זה, ביחד עם עוד הרבה ספרי תורה, נלך לקבל פני משיח, אשר הוא ילמד תורה את כל עם ישראל ואותנו בכלל".

בהוראת הרבי הוכנס הספר לבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד, כאשר יומיים קודם לכן בי"ז כסלו ערך הרבי התוועדות מיוחדת שלא מן המנין לכבוד הכנסת ספר התורה, התייחס להזמנה שהעביר לו הרב זושא ריבקין עם חתימות התושבים להגיע להשתתף בעצמו בחגיגות הכנסת ספר התורה, ואמר שגם אלו שהוזמנו ולא ישתתפו בעצמם, "הרי זהו בדיוק כמו שהם שם, ובגשמיות, בדיוק, ללא כ"ף הדמיון. כתורת הבעש"ט, שבמקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא", ולאחר מכן אמר מאמר חסידות מיוחדת והעניק כהשתתפות בחגיגה בקבוק משקה, וכתר לספר התורה, ולאחר מכן נערכה תפילת מנחה עם ניגונים המקובלים לשמחת תורה.

בתום ההתוועדות הורה הרבי שכולם יכריזו "השם הוא האלוקים"{{הערה|למעשה המשתתפים לא הבינו את כוונת הרבי ולא הכריזו כבקשתו, וכאשר חזר הרבי לחדרו ופניו חיוורות כסיד, נטרקה הדלת בחוזקה והחסידים הרגישו שהחומצה הזדמנות היסטורית.

רבים ראו בכתיבת ספר זה ביוזמת החסידים ב'אתערותא דלתתא', הגורם שקדם להכרזת הרבי על מבצע 'אות בספר התורה'.

אות בספר התורה לילדי ישראל

ערך מורחב – אות בספר התורה של ילדי ישראל

שלושה חודשים לאחר חגיגת הסיום של ספר התורה שנכתב ביוזמת נשי ובנות חב"ד בארץ הקודש, הכריז הרבי על מבצע אות בספר התורה של ילדי ישראל.

מבצע זה יועד בדווקא לילדי ישראל - בנים לפני בר מצווה ובנות לפני בת מצווה - שירכשו אותיות בספר תורה מיוחד שאת אותיותיו יקנו ילדי ישראל מכל קצוות תבל, כדי לחזק את הקשר שלהם עם התורה ובכדי לאחד את כל ילדי ישראל סביב תורתנו הקדושה.

הרבי קבע גדרים מיוחדים לספרי תורה אלו: מקום כתיבתם בירושלים שבין החומות בדווקא, צורת התעודה, מחיר האות, רכישת אות בודדת לכל ילד, ועוד.

כחצי שנה לאחר מכן, בהתוועדות שנערכה בערב ראש השנה, הרחיב הרבי את המבצע, והכריז על מבצע נוסף לכתיבת ספרי תורה כלליים עבור כל עם ישראל.

ראשית המבצע

בכ"ט אלול תשמ"א, בהתוועדות ליל ערב ראש השנה תשמ"ב סיפר הרבי שהגיעו אליו בטענה מדוע כותבים ספרי תורה רק לילדים, בעוד למבוגרים לכאורה נצרכת יותר הזכות של אות בספר תורה, וכתוצאה מכך הכריז הרבי שיכתבו ספר תורה עבור כל בני ובנות ישראל שלאחר בר מצוה. יומיים לאחר מכן בהתוועדות יום השני של ראש השנה הרחיב הרבי בפרטי התכנית, שתלמידי התמימים ישתתפו בראשונה בכתיבת ספר התורה, ועל ידם יהיו שותפים כל שאר עם ישראל. כהמשך לזה הורה הרבי שהנהלת תומכי תמימים תהיה האחראית על מבצע זה, בבקשה שההנהלה תתכנס מיד במוצאי החג לדון בפרטים המעשיים של המערך. כבר בהתוועדות זו הכריז הרבי שיכתבו ספרי תורה רבים כדי שיהיה די אותיות לכל בני ישראל.

הרבי הוסיף בשיחה זו שניתן לכתוב את ספרי התורה לפי מנהג העדה - כל אחד לפי מנהגו, בצורת כתיבה של מנהגי חב"ד, אשכנז, ספרד, תימן וכו'.

במוצאי החג התקיימה אסיפה בביתו של הרש"ג בהשתתפות הרב מרדכי מענטליק, יוסף מנחם מענדל טננבוים, שלום מרוזוב, דוד רסקין, מנחם מענדל מרוזוב, מנחם מענדל פוטרפאס ושניאור זלמן גופין - נציגי ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט שתחילת הכתיבה תתקיים למחרת - ג' תשרי ב770, והסופר יהיה הרב אליעזר צבי זאב צירקינד. באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים בישיבה המרכזית ב770 שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועל.

בתחילה הוחלט למכור כל אות במחיר של דולר, כמו המחיר של אות בספר התורה של ילדי ישראל, אך הרבי כתב לבטל החלטה זו מצד הסיבה שהאותיות נמכרות לאנשים בעלי פרנסה, והציע שכל אחד ייתן כפי נדבת לבו.

בנוגע לשאלת הועד אודות נשי ובנות ישראל ענה הרבי שיכתבו להם ספר תורה מיוחד בפני עצמו על ידי מוסדות בית רבקה, כיון שרבותינו נשיאנו לא עירבו אותם בישיבת תומכי תמימים.

על אף הערות הרבי על החלטות הנהלת המבצע - לא ביטל הרבי את החלטותיהם והשאיר בידם את ההחלטה הפרטית.

התפשטות המבצע

כפי שהוזכר הרבי מסר את האחריות לכתיבת ספר התורה לאחדות נשי ובנות ישראל לבית רבקה, שהחלו בכתיבת הספר בו' תשרי. את מעגל המשתתפים הרחיב הרבי לכל אלו ה"מסייעים" לבית רבקה, גם כאלו שמסייעים בקניית האות. ואכן מוסדות בית רבקה ברחבי העולם ובעיקר בארץ הקודש רשמו יהודים כמספר האותיות בספר התורה בתקופת זמן של חצי שנה, וסיימו את ספר התורה בד' ניסן.

בארץ הקודש הוקם באותם ימים הוועד לכתיבת ספר התורה. את האחריות להפעלת הועד נטלו הרבנים יגאל פיזם, שמואל פרומר, יהודה ירמיהו שילדקרויט, ומשה שמואל אוירכמן. בנוסף התעסקו בכך רבות הרב דוד חנזין, יצחק יהודה ירוסלבסקי, זושא וילימובסקי, ורבים נוספים מארגון צעירי אגודת חב"ד. לאחר שסיימו את הספר הראשון, שהוכנס - על פי הוראת הרבי - ברוב עם בל"ג בעומר במירון, שאל הרב אוירכמן את הרבי האם להמשיך לכתוב ספרי תורה נוספים. הרבי השיב: "ובתנאי שימשיכו לכתוב ספרי תורה כל זמן שישנו יהודי א' שאין לו אות בספר התורה".

בד' תשרי - למחרת התחלת כתיבת ספר התורה הראשון - דיווח הרב דוד רסקין לרבי על מקומות נוספים ברחבי העולם שהודיעו להם על המבצע. כמענה אמר לו הרבי שבמקומות רבים הבינו שעליהם לכתוב ספר תורה לעצמם. ומכאן ואילך חזר הרבי והדגיש שהמטרה אינה לכתוב ריבוי ספרי תורה, אלא לאחד את כל עם ישראל תחת מספר מצומצם ככל האפשר של ספרי תורה, ועל כן ביקש הרבי שמי שעדיין לא התחיל בכתיבה יצטרף לוועדות המתעסקות כבר בכתיבה, ולא יכתוב לעצמו. כתוצאה מכך נוצרו שלשה וועדים מרכזיים שהמשיכו לאורך השנים בכתיבת ספרי התורה: הוועד של ישיבות תומכי תמימים בראשות הרב דוד רסקין, הוועד של מוסדות בית רבקה בראשות הרב לימא מינקוביץ' בארה"ב והרב שמואל חפר באה"ק, והוועד של אה"ק בראשות שלוחי הרבי לחיפה והקריות.

יוצאים מן הכלל היו ספרי תורה מיוחדים, כמו ספר התורה לחיילי צה"ל אותו יזם הרבי בעצמו, ספר התורה של שלוחי הרבי בקליפורניה בראשות הרב שלמה קונין, ספר התורה לעולי רוסיה וספר התורה לקהילת הספרדים בארגון בית חב"ד בנתיבות.

בשנת תשמ"ה, התבטא הרבי באחת השיחות, ש"אף שלא הוזכר עניין זה - ס"ת הכללים" - בהתוועדות שלפני זה, אין מקום כלל וכלל ל"פשט'לאך" ו"פירושים" כו', שכן, לאחרי שהוזכר כבר ריבוי פעמים, יותר ממאה ואחד פעמים, שוב אין הכרח לחזור ולעורר מדי פעם בפעם". יש לציין רק, שלמרות זאת המשיך הרבי לעורר על כך מידי פעם גם לאחרי שנת תשמ"ה.

נכון לשנת תש"פ נכתבו כעשרים וחמשה ספרי תורה.

הוראות מיוחדות

הוראה מיוחדת הייתה בנוגע ליהודים שכבר הלכו לעולמם לרכוש גם עבורם אות בס"ת הכללי. במיוחד הציע ועורר הרבי לרכוש עבור יהודים שנספו בשואה.

אין כל הגבלה על כמות האותיות וכל אחד יכול לרכוש כמה שחפץ, גם במידה ורכש אותיות בס"ת הכללי בעבר.

גם מי שרכש בעבר אות בספר תורה מסוים, ואף אם כתב ספר תורה שלם בעצמו, עליו לקנות אות בספר תורה הכללי, מצד חשיבותו הגדולה, וסגולותיו הנפלאות - שמתאחד עם כל עם ישראל.

השתתפות גדולי ישראל במבצע

גדולי ישראל רבים קנו בעצמם אותיות בספרי התורה, עודדו את קהילותיהם לרכוש אותיות, ואף הגיעו להשתתף בגופם בסיומים הגדולים שנערכו.

רבי ישראל אבוחצירא כתב לכל קהילת הספרדים מכתב חם ונרגש להשתתף בספר התורה המיוחד שאורגן על ידי בית חב"ד בנתיבות לקהילות הספרדים.

בסיום ספרי התורה הכלליים שהתקיימו בארה"ב השתתפו ראשי היהדות החרדית, וביניהם הרב שמחה עלברג - יו"ר אגודת הרבנים בארה"ב, הרב משה טנדלר - חתנו של הרב משה פיינשטיין שביקש ממנו לייצג אותו במעמד, הרב פנחס הירשפרונג - גאב"ד מונטריאול, הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), הרב אהרון סולובייצ'יק - ראש ישיבת בריסק בשיקגו, הרב אברהם דב הכט - נשיא איגוד הרבנים, הרב פנחס טייץ - רבה של העיר אליזבט שבמדינת ניו ג'רזי, הרב משה אוייער - ראש ישיבת "ישיבה יוניברסיטי" ורבים נוספים.

גם בסיומים שנערכו בארץ הקודש השתתפו רבנים רבים, ומהם: הרב אליהו בקשי דורון - רבה של חיפה בזמנו ולימים הראשון לציון, הרב שמחה הכהן קוק, רבי שלום משאש - רבה הספרדי הראשי של ירושלים, האדמו"ר מפיטסבורג, הגרי"א גרשטנקורן - רבה של קריית מלאכי, הרב מנחם מענדל מנדלזון - רבה של קוממיות, הרב שמואל דוד גרוס - רבם של חסידי גור באשדוד, הרב פסח הורביץ - רבם של חסידי בעלז באשדוד, הרב מיכל כ"ץ רבה של בן דור, הרב נחום זוין - רבה של קריית אליהו, הרב אברהם גודין - רבה של מירון . הרב שלמה גורן הרב הראשי לצה"ל, והרב יהודה צדקה ראש ישיבת "פורת יוסף" - שלחו את מכתביהם לרגל מעמדי סיום ספר התורה.

יש לציין שאישי ציבור רבים ראו לעצמם זכות לרכוש אות בספר התורה, ומהם ראשי ערים, אנשי ממשלה, ופוליטיקאים, ואף פורסם על כך בעיתונים.

התייחסות מיוחדת מהרבי למבצע

לאחר שהרב דוד רסקין דיווח לרבי בד' תשרי תשמ"ב שאת האותיות הראשונות בספר התורה הראשון זיכו לרבי ולרבנית, נתן הרבי 100$ עבור כל אות.

בליל ערב יום הכיפורים דיבר הרבי לחסידים באופן נדיר, וביקש שכל אחד ישתדל לרכוש עוד אות בספר התורה "לעצמו, לבני ביתו ולמכיריו עוד לפני יום הכיפורים, ואפילו לכאלה שאין לו אפשרות לשוחח עמם".

בי"א תשרי תשמ"ב - מספר ימים לאחר תחילת המבצע - כתב הרבי מכתב כללי הקורא "לכל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם" לקנות אות בספר התורה.

הרבי ביקש מהועד לכתיבת ספר התורה הכללי של בית רבקה שיכתבו לו מידי יום שישי דו"ח על כמות הנרשמים, ובפרשה בה אוחזים בספר התורה.

למחרת סיום ספר התורה הראשון ביום ראשון כ"ט טבת תשמ"ב, ערך הרבי התוועדות מיוחדת ב770 ביום שני ראש חודש שבט לרגל המאורע, ובה דיבר באריכות בגודל המעלה שבענין זה.

בשמחת תורה תשמ"ג העניק הרבי בקבוק משקה לכל עומדים בראש הוועדות לכתיבת ספרי התורה.

בספר התורה הכללי שנכתב בנחלת הר חב"ד קנה הרב דוד משה רוזן - רבה הראשי של רומניה - 33,000 אותיות עבור היהודים ברומניה שמסוגרים מעבר למסך הברזל בשלטון הקומוניסטי. את המעיל לספר תורה זה תרמה הרבנית.

התבטאויות מיוחדות

בכל שנת תשמ"ב, ואף ברובה של שנת תשמ"ג הרבי הזכיר את הנושא בכל התוועדות, ועורר את החסידים לפעול ברישום יהודים לספר התורה בכל יכלתם, ורבים הם מספור בקשותיו המיוחדות של הרבי ותחינותיו לרישום יהודים בספרי תורה אלו.

הרבי הדגיש כי הרישום לספר התורה נוגע גם לרושם עצמו - כיון ששלימות ספר התורה נעשית כאשר ישנם כל האותיות, ולכן "בהכרח להשתדל שלא יישאר אפילו יהודי אחד בלבד שלא תהיה לו אות באחד מספרי התורה".

כמו כן הרבי התבטא שההתעסקות בענין זה צריכה להיות מתוך השתדלות נפשית, שכל אחד ידאג שמכיריו ירכשו לעצמם אות בספרי התורה הכלליים.

הרבי דרש שההתעסקות במבצע זה תהיה "בזריזות", ויתעסקו בזה אפילו ביום שישי.

ביטויים קצרים ונפלאים נמצאים רבות בשיחותיו של הרבי מתקופה זו המתארים את המבצע כ"המבצע המיוחד לדורנו זה", "המבצע הפנימי", "ענין הכי כללי והכי פרטי", "מבצע ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר" ועוד.

ספרי התורה שנכתבו לאור קריאת הרבי

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

נכון לשנת תש"פ, נכתבו קרוב ל-20 ספרי תורה במסגרת המבצע. ברשימה דלהלן נכללו פרטי כלליים אודות תאריך הסיום והכנסת ספר תורה ומקומו העכשווי של ספר התורה:

ספרים מיוחדים

• ספר התורה של עולי רוסיה - 'בית יצחק' נחלת הר חב"ד, י"ט כסלו תשמ"ו
• ספר תורה לחיילי צה"ל - בית הכנסת בבסיס צה"ל בצריפין, י"ד תמוז תשמ"ב

בית רבקה קראון הייטס

מרכז ישיבות תומכי תמימים

• בית הכנסת 770

הועד לכתיבת ספר תורה לאחדות ישראל, ארץ ישראל

• ספר תורה הראשון - טקס הסיום היה בציון הרשב"י במירון והוכנס לבית הכנסת המרכזי במרכז נפש חיה חב"ד ליובאוויטש הקריות, ל"ג בעומר תשמ"ב
• ספר תורה השני -
• ספר תורה השלישי -
• ספר תורה הרביעי -
• ספר תורה החמישי -
• ספר תורה השישי -
• ספר תורה השביעי - אוהל אדמו"ר הריי"צ, כינוס השלוחים העולמי כסלו תשע"ו

פרטי הוועד

הוועד לכתיבת ס"ת לאחדות ישראל, ת. ד. 770 קריית מוצקין. טל' 04-8738124. דוא"ל: info@sefertora.org אינטרנט: http://www.sefertora.org/index.html.

לקריאה נוספת

אות בספר תורה - ספרי התורה לאחדות ישראל כפר חב"ד, תשס"ט. פרק ב', ע' 123 ואילך).

ראו גם

• מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל
• ספר תורה לחיילי צה"ל

קישורים חיצוניים

• כתר תורה תיעוד כתיבת ספר התורה הכללי הראשון, במלאת ארבעים שנה לתחילת כתיבתו