כ"ה באדר
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
- הבהרה: ערך זה עוסק גם בכ"ה באדר א' וגם בכ"ה באדר ב'
כ"ה באדר הוא היום העשרים וחמישה בחודש אדר.
אירועים ביהדות
- בריאת העולם: לשיטת רבי יהושע[1], בריאת העולם הייתה בניסן, ולפי זה תחלת הבריאה הייתה בכ"ה אדר. אמנם למעשה ישנו הכרעה הן בנגלה והן בקבלה, שבריאת העולם אז הייתה באופן של מחשבה[2].
- ב'תמ"ט - היום השלישי לשבעת ימי המילואים לחנוכת המשכן על ידי משה רבינו.
- ג'שס"ד - נבוכדנצר מלך בבל מת.
- תקכ"א - רבי אברהם גרשון מקיטוב, גיסו ותלמידו של הבעל שם טוב, נפטר.
ימי חב"ד
- ת"ש - אדמו"ר הריי"צ עזב את העיר שטוקהולם (שוודיה) ברכבת ונסע לעיר גוטבורג, משם הפליג לארצות הברית.
- תש"ז - הרבי מגיע ללוות את אמו מפריז לארצות הברית לאחר שיצאה מרוסיה במסגרת 'הבריחה הגדולה'.
- תשכ"ה (אדר ראשון) - בהתוועדות שבת פרשת ויקהל, הרבי מתקן את לימוד 'הפרשה החסידית' - מאמרי אדמו"ר הזקן בתורה אור ולקוטי תורה על פרשת השבוע.
- תשמ"ח - הרבי הודיע על מבצע יום הולדת.
- תשנ"ב (אדר ראשון) - התוועדות שבת פרשת ויקהל, הייתה הפעם האחרונה לעת עתה בה זכו החסידים לשמוע התוועדות שלימה מפי הרבי.
נולדו
- תרס"א - הרבנית מרת חיה מושקא שניאורסון, רעייתו של הרבי.
- תשל"ז - הרב חיים קיז'נר, רב קהילת חב"ד בעמנואל.
נפטרו
- תרפ"א - הרב שמואל גוראריה, גביר חסידי תושב קרמנצ'וג, מגדולי חסידיו של אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ.
- תרצ"ו - הרב מנחם (נאחע) קרסיק, רבה האחרון של העיירה החב"דית שצעדרין.
- תשכ"ז (אדר ב') - הרב ניסן הורביץ, משפיע בישיבת 'צמח צדק' בירושלים.
- תשל"ג - הרב יעקב יהודה מאיעסקי, מנהל בית רבקה קראון הייטס.
- תשע"ג - הרב יוסף גולדשטיין, תלמיד תומכי תמימים, שליח הרבי הריי"צ והרבי וממייסדי תהלוכת ל"ג בעומר.
קישורים חיצוניים
- המעשה הוא העיקר ליום כ"ה באדר, אתר torah4blind
| הפתגם היומי - כ"ה באדר א' - מלוח היום יום |
|---|
| "הושיענו" אחר שיר של יום אומרים הן בחול הן בשבת, יום טוב, ראש השנה ויום הכיפורים. |
| הפתגם היומי - כ"ה באדר ב' - מלוח היום יום |
|---|
| החסיד ר' מרדכי האראדאקער סיפר: פתגם הראשון ששמעו מרבינו הזקן כשבאנו לליאזנא היה: וואס מען טאר ניט טאר מען ניט, און וואס מ'מעג דארף מען ניט (= מה שאסור - אסור, ומה שמותר - לא צריך). כשלש ארבע שנים עבדנו בזה עד שהבאנו אופן זה בעניני חיינו, ורק אז נכנסנו ליחידות לשאול דרך בעבודה. |
הערות שוליים
- ↑ מסכת ראש השנה י, ב.
- ↑ ראה בשיחת כ"ה אדר תשמ"ט. וראה מאמר ד"ה החודש הזה תשל"ט - סה"מ מלוקט ח"ג עמוד פו. ואף שההכרעה באופן זה הוא אופן אחד, ובתוספות שם כתוב באופן הפוך - ראה לקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 483 בהערה.