מפטיר יונה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מפטיר יונה היא ההפטרה שנקראת בקהילות ישראל לאחר קריאת התורה בתפילת מנחה של יום הכיפורים. ההפטרה מורכבת מארבעת הפרקים של ספר יונה כשבסיומם קוראים את שלושת הפסוקים האחרונים של ספר מיכה[1] "מי א-ל כמוך .. מימי קדם[2]". טעם קריאת הפטרה זו הוא "שיש בו כוח התשובה, ושאין יכולין לברוח מאת פני הקב"ה" כלשון אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך.

לפי המקובל מאת אדמו"ר הריי"צ העלייה למפטיר יונה נותנת כח לתשובה והיא סגולה לעשירות[3].

סיפור ההפטרה

בהפטרה מסופר על הציווי שקיבל יונה הנביא מאת ה': "קוּם לֵךְ אֶל נִינְוֵה, הָעִיר הַגְּדוֹלָה, וּקְרָא עָלֶיהָ. כִּי עָלְתָה רָעָתָם לְפָנָי". יונה ניסה לחמוק מן השליחות: "וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה, מִלִּפְנֵי ה'". אך ה' הביא סערה גדולה בים ולבסוף יונה נזרק מהאוניה ונבלע על ידי דגה גדולה שם שהה שלושה ימים ועשה תשובה על מעשיו. לבסוף הקיאה הדגה את יונה אל היבשה והוא עשה את המוטל עליו ועורר את אנשי נינווה לתשובה.

מבואר שהימנעותו הראשונית של יונה מביצוע שליחותו נבע מהאהבת ישראל העצומה שלו. הוא חשש שאם יחזיר בתשובה את אנשי נינווה, תתמקד מידת הדין בבני ישראל, והם עלולים להיפגע. לכן סיכן יונה הנביא את עצמו בהשתמטות ממילוי הציווי של הקב"ה, ובלבד שחס ושלום לא יהיה קטרוג על בני ישראל[4].

ההפטרה על פי פנימיות התורה

בזהר[5] נתבאר שענין ההפטרה שיונה קאי על נשמה שיורדת להתלבש בגוף, יורדת לעולם הזה להתבש בגוף של בשר ודם, וכמו שהכתוב אומרים "יורדי הים באניות במים רבים" אשר בגלל הסכנה שמצד ה"מים רבים" ריבוי הטרדות והבלבלוים בעניני העולם הרי זה יריד "ירודי הים" אלש ירדה זו היא צוךר עלי'ה כי כשהניא מגיעה למחוז פצה בשלימות על ידי עבודתה בגקיום התור הומצות אזי ניתוסף עליו גלוד יותר לגבי מעמדה ומצבה של הנשמה קודם ירידהת באני'.

הברכות שלאחריה

בברכות שאחרי ההפטרה, מנהג חב"ד לברך רק שלוש ברכות ללא הברכה הרביעית, בדומה לברכות ההפטרה בתעניות ציבור. וכשם שביתר הצומות לא מברכים את הברכה הרביעית של ההפטרה, כך נוהגים גם ביום הכיפורים[6].

אצל רבותינו נשיאנו

רבותינו נשיאנו לדורותיהם לא היו עולים לתורה בשחרית של יום הכיפורים אלא רק למפטיר יונה בתפילת מנחה מצד כמה טעמים[7].

אדמו"ר הזקן בעלותו למפטיר יונה היה מנגן את הפסוק "מי א-ל כמוך" שבסיום ההפטרה בניגון מיוחד[8].

אדמו"ר הריי"צ סיפר שאצל אדמו"ר המהר"ש היו כל הבנים עולים למפטיר יונה[9].

בחיי אדמו"ר הרש"ב הוא היה עולה למפטיר יונה במניין הראשי ובנו אדמו"ר הריי"צ עלה אף הוא במניין צדדי בחדר שני. פעם אירע שקראו את אדמו"ר הרש"ב בטעות לעלות לתורה בשחרית ועלה הן בשחרית והן במנחה[10]. הרבי הקפיד גם כן לעלות לתורה למפטיר יונה בחיי אדמו"ר הריי"צ במניין צדדי בהפסקה שבין מוסף למנחה[11].

לאחר תש"י הרבי הוא העולה למפטיר יונה וקורא את ההפטרה במתינות במשך זמן ארוך[12].

בין המצוות הנמכרות במכירת המצוות מידי שנה ב-770 נמכרת המצווה של מפטיר יונה, והקונה מכבד את הרבי במצווה. מפטיר יונה היא המצווה שמידי שנה נמכרת במחיר הגבוה ביותר במכירת המצוות בבית חיינו 770[13].

בחודש אלול תר"פ, לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב קרא אדמו"ר הריי"צ לר' יחזקאל (חאטשע) פייגין והציע לו לעזוב את עסקיו במסחר ולהיות משפיע בישיבת תומכי תמימים. ר' חאטשע סירב, באמרו שאינו מתאים לתפקיד ואינו יכול ליטול על שכמו אחריות כה כבדה. הרבי שראה שהוא מנסה להתחמק הגיב: ובכן תשאר כאן לחגים, לחודש תשרי, ואחר כך נראה.

כאשר הרבי עלה ביום כיפור לעליית מפטיר יונה וקרא בהפטרה את המילים "כי מה' הוא בורח" ר' חאטשע חש לפתע כי הרבי מדבר אליו, כל מלה ומלה מההפטרה מכוונת אליו ופולחת את כליותיו ולבו. הוא פרץ בבכי תמרורים, וכמובן שלא סירב עוד לקבל את תפקיד המשפיע בישיבת תומכי תמימים[14].

קישורים חיצוניים

יום הכיפורים
ערב יום כיפור
כפרות · לעקאח · קרעפאלאך · מלקות · קיטל · ברכת הבנים · ברכת התמימים
סדר התפילות
כל נדרי · ערבית · שחרית · תפילת יזכור · מוסף · סדר עבודה · אלה אזכרה · מפטיר יונה · תפילת נעילה · המארש · לשנה הבאה בירושלים · קדיש בימים נוראים · קריאת התורה · אבינו מלכינו · מוצאי יום כיפור
ענינים כלליים
אחת בשנה · עצמו של יום מכפר · להחיותם ברעב · בשם השם
קרבנות היום
הקטרת הקטורת בקודש הקודשים · פר ושעיר של יום הכיפורים · שעיר לעזאזל · העבודה במקדש ביום כיפור
ניגונים ליום כיפור
ונסלח · יעלה תחנוננו · דרכך אלוקינו · כי הנה כחומר · כי אנו עמך (א) · כי אנו עמך (ב) · רחמנא דעני · אבינו מלכנו · מכלכל חיים · האדרת והאמונה (צרפת והב') · ניגון טעמים · ניגון קודם קדיש מוסף · ניגון קדיש (ברדיצ'וב) · והכהנים · כאהל הנמתח · היום תאמצנו · אתה הבדלת · שובו שובו · מארש נפוליאון

הערות שוליים

  1. ספר המנהגים וכן הוא בטושו"ע ובשולחן ערוך אדמו"ר תרכב, ד
  2. מיכה פרק ז' י"ח - כ'
  3. המלך במסיבו א' עמ' ע"ג
  4. מכילתא בתחילתה. תנחומא ויקרא ח. תלמוד ירושלמי מסכת סנהדרין פי"א ה"ה. פרקי דרבי אליעזר פ"י. ילקוט שמעוני יונה רמז תקמט. פרש"י יונה א, ג. ומבואר בתורת מנחם כרך טו, עמ' 73.
  5. חלק ב' קצט, א.
  6. סידור אדמו"ר הזקן
  7. בהבא לקמן ראה באוצר מנהגי חב"ד, תשרי, עמ' רל"ד ובהנסמן שם
  8. ספר הניגונים חלק א' עמ' ס"ג מ"שיחה פרטית" של אדמו"ר הריי"צ
  9. המלך במסיבו א' עמ' ע"ג
  10. ליובאוויטש וחייליה עמ' 30
  11. ימי מלך חלק א' עמ' 472, ימי בראשית עמ' 7
  12. 'קובץ ליובאוויטש', 13 (תשט"ז) עמ' 60
  13. בכמה נקנו המצוות ב-770? באתר חב"ד אינפו, תשע"ו
  14. ר' מענדל עמ' 125