התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)

התפצלות חסידות חב"ד הוא מהלך בו התפצלה חסידות חב"ד לאחר הסתלקות הרבי הצמח צדק בשנת תרכ"ו. הפיצול הביא להקמה - בנוסף על הזרם המרכזי חב"ד ליובאוויטש אותו המשיך אדמו"ר מהר"ש ממשיך דרכו של הצמח צדק - שלושה חצרות וענפים חדשים בחב"ד: חב"ד קאפוסט, חב"ד ניעז'ין, חב"ד ליאדי.

מקימי החצרות השונים היו שלושה מבניו של הצמח צדק, אחיו של הרבי מהר"ש. שהם המהרי"ל מקאפוסט, רבי חיים שניאור זלמן שניארסאהן, רבי ישראל נח שניארסאהן.

במהלך השנים חזרו רוב חסידי החצרות הללו לחצר חב"ד ליובאוויטש. והחצרות האחרות קטנו, חצר ניעזין נסגרה 15 שנה לאחר פתיחתה. חצר ליאדי בדור השני קטנה וסך הכל הייתה קיימת 43 שנים וחצר קאפוסט שרדה הכי הרבה זמן 57 שנים אך היה בחצי השני שלה הייתה מאוד קטנה.

הפיצול נגמר סופית בשנת תרפ"ג לאחר שאחרון אדמו"רי קאפסוט, רבי שמריהו נח שניאורסון נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רוב חסידי קאפוסט שעוד נותרו בחצר קאפוסט לחצר ליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של הרבי הריי"צ.

רקע

הרבי הצמח צדק

בחייו של הצמח צדק היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו בליובאוויטש, ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר 'תורות' חסידות כאשר הייתה פונה איליו קבוצת חסידים בבקשה זו בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה הרבי המהר"ש מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית.

בנו החמישי של הצמח צדק רבי יוסף יצחק נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון חצרות פולין בעיירה אורוושט, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים איליו. אך לא היה אדמו"ר חבדי.

בשנת תרט"ז, החל בנו של המהרי"ל רבי שלמה זלמן, לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר הסתלקותו. הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי רוסיה שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת על המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו ברוך שלום. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי לוי יצחק זלמנסון, קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו.

בשנת תרכ"ב, הורה הצמח צדק לבנו הרבי המהר"ש להתחיל לחזור מאמרי חסידות ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב איליו, ביניהם ר' יצחק אייזיק מהומיל, ר' הלל מפאריטש, ר' יקותיאל מליעפלי, הרשב"ץ, ר' פרץ חן, ר' פסח ממלסטובקה ור' יוסף תומרקין.

בשנת תרכ"ג נסע הרבי המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת הרבי הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל קייב. בדרכו עבר בעיירות רבות בהם התגוררו חסידים, בהן קיים את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ליחידות. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם המשכילים. הרבי המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת חודש תשרי היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגות עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות.

בשנת תרכ"ו, שוב הורה לו הצמח צדק לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות.

כמו כן הצמח צדק היה רגיל לחזור על מאמרים מיוחדים בשביל הרבי הרש"ב, והיה מקרבו קירובים מיוחדים. ואף כאשר היה חולה ונאלץ לשכב במיטתו כדי לנוח הצמח צדק היה רגיל לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו גילויים נפלאים על אדמו"ר הזקן.

הפיצול

מפת העיירה ליובאוויטש

ציור המיוחס לאדמו"ר המהר"ש

בי"ג ניסן תרכ"ו הסתלק אדמו"ר הצמח צדק. כבר ביום הראשון של פסח החלו חסידי המהרי"ל לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק.

במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים בליובאוויטש כל אחד במניין משלו, גם האח רבי יוסף יצחק, שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.

כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ומי מהם יכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' פרץ חן, ר' שניאור זלמן מלובלין ור' יוסף תומרקין. הבית דין קבע שהרבי המהר"ש הוא זה שימשיך את דרכו של הצמח צדק בנשיאות חב"ד.

לימים כתב החסיד הדיין ר' שניאור זלמן פרדקין זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' ישעיה ברלין: "הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, וניכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין".

מסופר שכאשר נודע לחסיד יקותיאל מליעפלי על דבר פטירתו של אדמו"ר הצמח צדק, הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע לליובאוויטש לקברו של הצמח צדק, כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' יקותיאל מליעפלי התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן בחר רבי יקותיאל באדמו"ר המהר"ש שיהיה לו לרבי ואמר "עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות".

לאחר גמר הפסק דין, בנו בכורו של הצמח צדק רבי ברוך שלום שניאורסון נשאר בחצר ליובאוויטש ולא נהג כאדמו"ר אלא כחסיד של הרבי מהר"ש. בנו השני של הצמח צדק, רבי יהודה לייב נסע בעידוד בנו רבי שלמה זלמן שניאורסון בחודש אלול של שנת תרכ"ו לעיירה קאפוסט שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות חב"ד קאפוסט, אתו באו מרבית החסידים אך נפטר לאחרי חצי שנה בנו המשיך אותו ורבים חזרו אז לליובאווייטש. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי ישראל נח נסע לעיירה ניעז'ין, שם ייסד את חסידות חב"ד - ניעז'ין. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי חיים שניאור זלמן נסע לליאדי שם ייסד את חסידות חב"ד - ליאדי. ובנו הקטן של הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש המשיך לקבוע את מגורו בעיירה ליובאוויטש והמשיך שם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפסק הבית דין.

נסיונות להשכנת האחדות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

מסופר שכאשר נפטר אחיו של אדמו"ר המהר"ש רבי יהודה לייב מקאפוסט הוא שיגר מכתב לבנו, רבי שמריהו נח, במכתב קרא אדמו"ר המהר"ש לרבי שמריהו נח לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב"ד.

חב"ד ליובאוויטש והפיצול

ספר תורה אור שהודפס בקאפוסט

חב"ד ליובאוויטש כפי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק היא ממשיכתה של שושלת חב"ד. בהזדמנות אחת אמר הצמח צדק לבנו הרבי המהר"ש ש"פך השמן הרוחני שמסר הבעש"ט לתלמידו הרב המגיד ממזריטש למשוח בו את רבנו הזקן לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - הרבי האמצעי - ובכח זה משחתי אותך".

כאשר נפטר הצמח צדק בי"ג בניסן שנת תרכ"ו כתב הצמח צדק צוואה, בה נכתב שלא יהיה רבי אחד לחב"ד, אלא כל בניו של הצמח צדק יאמרו חסידות ביחד. אך חסידיו של המהרי"ל מקאופוסט, בנו הגדול של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות, ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, והבית דין קבע שאדמו"ר המהר"ש שהיה צעיר הבנים הוא ימשיך את דרכו של הצמח צדק בשושלת חב"ד.

כמו כן אדמו"ר הריי"צ מספר שזמן קצר לפני פטירת הצמח צדק בתרכ"ו הוא השאיר פתק המיועד לחסידים בו כתב על אדמו"ר המהר"ש ש"אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי".

החלטת בית הדין נבעה בין השאר בשל בקיאותו של הרבי המהר"ש בנגלה, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה בנגלה שאלו אחיו, רבי ישראל נח שניאורסון מנין לו כזו בקיאות בעודו כו"כ צעיר, הרבי המהר"ש ענה לו ע"כ ש"אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו".

במשך השנים נכחדו הענפים השונים ורוב שאר חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו למקור ליובאוויטש

לאחר שנפטר אדמו"ר הצמח צדק בערב פסח של שנת תרכ"ו ונפתחו שלושה ענפים נוספים על ליובאוויטש, רוב החסידים הלכו אחר בנו השני של הצמח צדק, רבי יהודה לייב לקאפוסט. אך לאומת זאת לאדמו"ר המהר"ש בליובאוויטש לא היו הרבה חסידים. ובהקשר לכך מסופר שפעם החסיד ר' שמואל דב מבוריסוב שאל את אדמו"ר המהר"ש מה יהיה עם החסידים, ואדמו"ר המהר"ש ענה לו ש"אל תדאג, זה לזמן קצר". ואכן לאחר חצי שנה בחודש תשרי שנת תרכ"ז נפטר המהרי"ל מקאפוסט והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של אדמו"ר המהר"ש.

לכן מטבע הדברים היחסים בין ליובאוויטש ולשאר הענפים חלק מהזמן היו מתוחים, במיוחד בין ליובאוויטש לקאפוסט, דבר שהוביל בהמשך לפרישתה של חסידות קאפוסט מכולל חב"ד ולהקמתו של כולל חב"ד המיוחד.

בין היחסים המתוחים שהיו לליובאוויטש עם קאפוסט ניתן למנות את האיסור שהוציאו רבותינו נשיאינו על קריאה בספר תורה אור מכיון שהוא הודפס בקאפוסט, כמו כן חסידי חב"ד הקפידו שלא ללמוד בספר דרך מצוותיך בשלב ראשון של הדפסתו^{[דרוש מקור]}, מכיוון שהודפס לראשונה על ידי קאפוסט אחר כך איסור זה ירד.

וכן היה איסור וקפידה על הלומדים בספרים של אדמו"רי קאפוסט^{[דרוש מקור]}, כמו כן גם חסידי קאפוסט היו נוהגים לשרוף ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש, וכן השמידו את אחד מכתבי היד של הספר שהרבי מהר"ש שלח לדפוס ושמו במקום כתבים אחרים. שיא המשבר בין ליובאוויטש לקאפוסט היה כאשר בשנת תרע"ב האדמו"ר מקאפוסט רבי שמריהו נח שניאורסון הורה לחסידיו לפרוש מכולל חב"ד שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ולפתוח כולל חדש שנקרא כולל חב"ד המיוחד.

חב"ד ליובאוויטש היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, וזאת ע"פ פסיקת הבית דין. וממשיך דרכו של הצמח צדק היה אדמו"ר המהר"ש.

בחצי שנה הראשונה הייתה הקטנה מבין ענפיה השונים של חב"ד. אבל חצי שנה לאחר מכן, לאחר פטירת האדמור הראשון של קאפוסט, אחיו של הרבי מהרש, חזרו הרבה מחסידיו לליובאוויטש.

חצר ניעזין נסגרה לאחר פטירת מייסדה, לאחר 15 שנה מעת פתיחתה. יש לציין שהרבנית נחמה דינה שניאורסון אשת הרבי ריי"צ הייתה נכדה שלו.

לאחר כמה שנים חזרה להיות חצר ליובאוויטש הגדולה מבין כולם. בפרט בחיי הרבי רש"ב אז חצרות חב"ד האחרות היו קטנות וחצר ליובאוויטש הייתה ענקית. נכחדו ענף ליאדי על שני עניפיה ובסך הכל הייתה קיימת 43 שנה ונשאר רק לחצר ליובאוויטש שהייתה גדלה וקאפוסט שנהייתה קטנה.

סך הכל חסידות קאפוסט הייתה קיימת (הכי הרבה זמן מבין שלושת החצרות המתפצלות) כ-57 שנים. בעשרים שניותיה הראשונות היא הייתה גדולה ובהמשך הייתה קטנה יחסית.

בשנת תרפ"ג לאחר פטירת אחרון האדמורים לבית קאפוסט ורוב חסידיהם שעוד נשארו בחצר קאפוסט חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של אדמו"ר הריי"צ.

שלושה חצרות חב"דיות שקמו בעקבות הפיצול

בעקבות המחלוקת בין בניו השונים של הצ"צ וטענות לזיוף צוואות מצד חסידים, שלושת בניו של אדמו"ר הצמח צדק פתחו חצרות חדשות ונהגו באדמו"ריות כל אחד בעיירה אחרת.

שלושת החצרות חב"ד שקמו בעקבות כך הם:

חב"ד קאפוסט

מצבתו של המהרי"ל, מייסד חסידות קאפוסט בעיירה קאפוסט

כנ"ל מייסד החצר היה רבי שלמה זלמן שניאורסון בנו של המהרי"ל מקאפוסט, השתדל להקים חצר עוד בחיי הצמח צדק.

לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק המהרי"ל אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך בנו הרב שלמה זלמן שניאורסון יזם ודחף שהחסידים יחפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לעיירה קאפוסט, ושם נהג המהרי"ל כאדמו"ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, אדמו"ר המהר"ש ש"הוכרחתי לנהוג בנשיאות".

בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצ"צ שהסכים לנהוג באדמו"ריות, והוא אף ראה את פני אדמו"ר הזקן נהרו אליו מרבית חסידי חב"ד, והחצר החסידית חב"ד קאפוסט הייתה בתחילה החצר הגדולה ביותר בחסידות חב"ד.

המהרי"ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי שלמה זלמן שניאורסון בעל המגן אבות, לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי שלום דובער שניאורסון שנהג בנשיאות בעיירה רציצא, ורבי שמריהו נח שניאורסון שנהג בנשיאות בעיירה בוברויסק.

בתחילה היחסים בין ליובאוויטש וקאפוסט היו מאוד מתוחים, דבר שהתבטא בעיקר במחלוקות בעניין כולל חב"ד כאשר חסידי קאפוסט דרשו להיות אחראים על הכולל, ובפועל השליטה בו הייתה ע"י חסידי ליובאוויטש, בעקבות כך הקימו חסידי קאפוסט את כולל חב"ד המיוחד. כמו כן התקבלה גזירה בליובאוויטש שלא ללמוד בספריהם של אדמו"רי קאפוסט, ואף חסידי ליובאוויטש לא למדו בספר תורה אור משום שהודפס בקאפוסט. גם היו מקרים של חילול ספרי חסידות של ליובאוויטש ע"י חסידי קאפוסט.

החצר התקיימה במשך חמישים ושבע שנים - משנת תרכ"ו עד שנת תרפ"ג, ולאחר שנפטר אחרון האדמו"רים של החצר חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ.

חב"ד ליאדי

מייסד החצר היה רבי חיים שניאור זלמן שניארסאהן. יש לציין שבחיי הצמח צדק, שנים לפני הפיצול רבי חיים שניאור זלמן היה חותנו של אחיו הקטן הרבי מהר"ש למשך שלושה חודשים, אז נפטרה בתו, אשתו הראשונה של הרבי מהר"ש שלושה חודשים לאחר החתונה לא עלינו.

כאשר נסע לעיירה ליאדי בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו"ריות ויהיה להם לרבי, ואך רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר "ודור רביעי ישובו הנה".

לאחר פטירת רבי חיים שניאור זלמן חזרו חלק מחסידיו לחסידות ליובאוויטש

חסידות חב"ד ליאדי התקיימה במשך שני דורות, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי יצחק דובער שניאורסון (בנו של מייסד הענף רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון) לבין גיסו, רבי לוי יצחק מסירטשין שחסידותו נקראה "סירטשין ליאדי". לאחר שנפטרו שני האדמו"רים רבי לוי יצחק ורבי יצחק דובער חזרו רוב חסידי ליאדי לחב"ד ליובאוויטש ומקצתם לחב"ד קאפוסט.

חב"ד ניעז'ין

מייסד החצר היה רבי ישראל נח שניארסאהן בנו של הצמח צדק.

החצר התקיימה במשך כ15 שנים, משנת תרכ"ח ועד לשנת תרמ"ג, לאחר פטירתו של רבי ישראל נח שניאורסון בשנת תרמ"ג עברו רוב חסידי ניעז'ין לחב"ד קאפוסט ומקצתם לליובאוויטש.

רשימת אדמו"רי חב"ד

חב"ד ליובאוויטש

• אדמו"ר הזקן
• אדמו"ר האמצעי
• אדמו"ר הצמח צדק
• אדמו"ר המהר"ש
• אדמו"ר הרש"ב
• אדמו"ר הריי"ץ
• כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח

חב"ד קאפוסט

• מייסד החצר בנו של הצמח צדק ואח של הרבי מהר"ש המהרי"ל מקאפוסט.
• רבי שלמה שניאור זלמן שניאורסון.
• רבי שלום דובער שניאורסון (מרציצה) כיהן כאדמו"ר במקביל לאחיו, רבי שמריהו נח שניאורסון.
• רבי שמריהו נח שניאורסאהן (מבוברויסק) כיהן כאדמו"ר במקביל לאחיו, רבי שלום דובער שניאורסון.

חב"ד ליאדי

• מייסד החצר בנו של הצמח צדק ואח של הרבי מהר"ש; רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון.
• רבי יצחק דובער שניאורסון, בזמנו נחלקה החסידות, ובמקביל אליו פעל האדמו"ר גיסו רבי לוי יצחק מסירטשין.
• רבי לוי יצחק מסירטשין, חתנו של רבי חיים שניאור זלמן, האדמו"ר לחסידי סיראטשין-ליאדי. כיהן במקביל לגיסו רבי יצחק דובער שניאורסון. חצרו הייתה קטנה יחסית.

חב"ד ניעז'ין

• מייסד החצר בנו של הצמח צדק ואח של הרבי מהר"ש; רבי ישראל נח שניאורסון, היה האדמו"ר היחידי לחסידי חב"ד ניעז'ין.

היחסים בין החצרות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש

במרוצת השנים ענפיה השונים של חסידות חב"ד החלו להיעלם, הענף הראשון שנסגר היה של חב"ד ניעז'ין, הענף שרד רק כ-15 שנה משנת תרכ"ח ועד לשנת תרמ"ג ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי ישראל נח שניאורסון בי"ז ניסן תרמ"ג עברו חלק חסידיו לחב"ד קאפוסט וחלק חזרו ליובאוויטש.

לאחר פטירת מייסד חסידות חב"ד ליאדי רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון בשנת תרס"ה התפצלה החסידות בין בנו רבי יצחק דובער שניאורסון לבין חתנו רבי לוי יצחק מסירטשין. בעת פטירת רבי יצחק דובער, רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש וקאפוסט. הענף החסידי סירטשין-ליאדי שרד זמן קצר ובעת סגירתו רוב חסידי סירטשין-ליאדי חזרו לחב"ד ליובאוויטש.

לאחר ששני החצרות חב"ד ליאדי וחב"ד ניעז'ין נסגרו נשארו איפה רק חב"ד ליובאוויטש וחב"ד קאפוסט. אך בשנת תרפ"ג כשהאדמו"ר רבי שמריהו נח שניאורסון מקאפוסט נפטר הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו"ר במקומו, אך בפועל הבקשה לא קוימה וחב"ד קאפוסט חדלה מקיומה, וכך כל חסידי קאפוסט נהפכו למקושרים לאדמו"ר הריי"צ וחזרו לליובאוויטש.

ראו גם

• חב"ד קאפוסט
• חב"ד ליאדי
• חב"ד ניעז'ין