משתמש:זאבי מינצברג/רבי שמעון בן נתנאל
רבי שמעון בן נתנאל היה תנא בדור השני, תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי,שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: משנה,אבות,ב וגם 2=י. שכינה אותו ירא חטאשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: משנה וגם 2=,אבות,ב..}}. היה כהן ונשא לאישה את בתו של רבן גמליאל הזקן.[1]
תוכן עניינים
אמרותיו
במשנה שבה מסופר על חמשת תלמידיו של רבי יוחנן בן זכאי, שהאחד מהם רבי שמעון בן נתנאל, מסופר, כי רבי יוחנן בן זכאי אמר לחמשת תלמידיו:
שגיאות פרמטריות בתבנית:ציטוט
פרמטרים [ סוגריים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
"צאו וראו איזה דרך יבחר בו האדם... רבי שמעון אומר, הרואה את הנולד... אמר להם צאו וראו איזה היא דרך רעה שיתרחק ממנה האדם... רבי שמעון אומר, הלווה ואינו משלם, אחד הלווה מן האדם כלווה מן המקום, שנאמר לווה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן"
.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: משנה וגם 2=אבות.
מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה מהלך על הדרך רוכב על החמור ורבי אלעזר בן ערך מהלך אחריו, אמר לו למדני פרק אחד במעשה מרכבה, וכיון ששמעו רבי יוסי הכהן ורבי שמעון בן נתנאל אף הם פתחו במעשה המרכבה, אמרו יום אחד בתקופת תמוז היה ורעשה הארץ ונראתה הקשת בענן ויצאה בת קול ואמרה להן הרי המקום פנוי לכם והטרקלין מוצע לכם, אתם ותלמידיכם מזומנים לכת שלישיתשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: ירושלמי וגם 2=חגיגה.
מקום קבורתו
יש האומרים שמקום קבורתו נמצא בעלמה סמוך לקבר רבי אלעזר בן ערך וסומן על ידי ועד "אהלי צדיקים".
התייחסות רבותינו נשיאנו
התוועדות שהתקיימה בשבת פרשת בהעלותך י"ט סיון תשכ"ח, ביאר הרבי, כדרכו בקודש לבאר בשבתות הקיץ משנה מפרקי אבות, את המשנה האמורה, והתחלת הביאור הייתה, שכיוון שרבי שמעון (בן נתנאל) עסק בתורה באופן של "תורתו אומנותו", כמו רבי שמעון בר יוחאי, ומי שתורתו אומנותו אינו מפסיק מלימודו כדי לקרוא קריאת שמע ולהתפלל – לכן הוצרך להזהיר את תלמידיו שלא תהיה אצלם חלישות בקריאת שמע ובתפלה. כאשר אמר הרבי את הביאור שרבי שמעון (בן נתנאל) עסק בתורה באופן של "תורתו אומנותו", כמו רבי שמעון בר יוחאי, הוא הזכיר את הכלל הידוע ש"סתם רבי שמעון הוא רשב"י"[2].
בשיחת שבת פרשת בלק, י"ז תמוז, תשכ"ח ביאר הרבי מאמר של רבי שמעון בפרק שישי במסכת אבות ולאחר מכן אמר שהדבר קשור עם דברי רבי שמעון שנתבארו בשבת פרשת בהעלותך שגם רבי שמעון בן נתנאל, שעליו דובר במשנה בפרק ב, היתה תורתו אומנותו.
הרבי התאונן שרק אחד שאל אותו על הנאמר בהתוועדות הנ"ל מדוע הזכיר את הכלל "סתם רבי שמעון הוא רשב"י", כאשר המדובר הוא אודות רבי שמעון בן נתנאל?!...
הסברו של הרבי היה[3]:
על פי המבואר בחסידות שבשמות התנאים רמוזים עניינים מסוימים, מובן שבשמו של רבי שמעון נרמז עניין לימוד התורה, מלשון שמיעה והבנה. ולכן, כאשר המשנה רוצה להזכיר תנא שתורתו אומנותו היא מזכירה רק את שמו "רבי שמעון" ללא הזכרת שם אביו כדי לרמוז בכך על ענינו. ולכן הזכיר הרבי ש"סתם רבי שמעון הוא רשב"י" כדי לבאר כיצד נרמזת בשם "רבי שמעון" (אף שמדובר ברבי שמעון בן נתנאל) המעלה של תורתו אומנותו.