דוד משה ליברמן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
הרב דוד משה ליברמן (במרכז) באסיפה במשרדי "מרכז רבני אירופה" בבריסל

הרב דוד משה ליברמן הוא רב ואב"ד של קהילת 'שומרי הדת' באנטוורפן שבבלגיה, וממייסדי מרכז רבני אירופה.

קורות חייו

הרב דוד משה ליברמן נולד בשנת ביום שביעי של פסח כ"א ניסן תרפ"ה בקלן שבגרמניה. הוריו היו ילידי גליציה, ולאחר מלחמת עולם הראשונה עברו לגרמניה.

הוריו היו "גאליציאנער חסידים" (רופשיץ וכד').[1]

כשהיה בן שנה זמן קצר לאחר שנולדו עברו המשפחה לאנטוורפן שבבלגיה, שם למד הרב דוד משה בבית ספר 'יסודי התורה'. בשנת תרצ"ה בהיותו בגיל 10 עבר ללמוד בישיבה ב'היידע' שעל יד העיר אנטוורפן[2], בהנהלתו של ר' פייבל שפירא (שם הכיר את ידידיו לעתיד, הרב נחום אברהם יעקובוביץ רב ומשפיע קהילת חב"ד באנטווערפען, והרב אהרן מרדכי זילברשטרום והרב אפרים וולף ואביו).

עם פריצתה של מלחמת העולם השניה ברח, יחד עם אימו, שני אחיו ואחותו לצרפת. אביו הצליח לברוח לאנגליה. בשנת תש"ב רצחו את אמו, שני אחיו ואחותו הצליחו לעלות על האוניה ולברוח לארה"ב.


רבי דוד משה נשאר בצרפת שם נלקח לבית היתומים של

באדר תש"ו הגיע לארה"ב שם התקבל בישיבה בלייקווד, ומאוחר יותר עבר ללמוד בתומכי תמימים המרכזית 770.

בתש"ט קיבל סמיכה. לאחר מכן נשלח על ידי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לשיקגו לשמש כרב בקהילת 'בני ראובן'. שנה לאחמ"כ נשא את הרבנית חיה חיטריק, בתו של הרב יהודה חיטריק. משנת תשט"ו שימש כרב בקהילת 'אור חדש' בשיקגו, עד לתשכ"ו, אז עבר עם משפחתו לדיטרויט, שם שימש כרב בקהילת 'בני יהודה'.


בגיל עשר למד בהיידע

במלחמה הגעתי עם אימא לצרפת למחנה ריכוז (לא כמו המחנות בגרמניה, יותר קל). אימא נשלחה לאושוויץ (הצרפתים שלחו אותם – כל זמן שצרפת לא נכבשה לגמרי תחת הנאצים, הצרפתים שתפו פעולה ושלחו יהודים למחנות. אחרי הכיבוש, כבר לא שלחו יהודים).

אביו היה באנגליה בתקופת המלחמה. אחרי חצי שנה, ברח מהמחנה לדוד שלו, אח אמו שגר בצרפת.

כשברח שמע שיש ישיבה במרסיי וכך הכיר את הרב שניאור זלמן שניאורסון. היה מאד קרוב אליו יותר מהאחרים. הוא חייב את הבחרוים ללמוד חסידות למרות שלא רצו, זה בשביל הבחורים בישיבה דבר חדש. (היה שם א' רובינסקי, מצרפת, מאוד מוכשר שלמד חזק חסידות, הוא נשלח אז יחד עם 23 חבר'ה למחנות).

לילה קודם הייתי איתם באותו מקום היכן שתפסו אותם (20 חבר'ה עם 3-4 מבוגרים). היינו בחדר שאכסנו בו חביות יין והיה לו פתח לחדר של ר"ז. פעם הגיעו הגרמנים לבית ושמענו כיצד הם מנסים לפתוח את החדר שלנו ור"ז מסיח את דעתם מאתנו. הוא ממש פעל ועשה רבות לשמור עלינו ולהציל אותנו. לאן שר"ז הלך הוא לקח את הספרייה אתו, הייתה לו ספרייה גדולה,

כך היו לנו ספרים. נסענו הרבה. פעמים רבות בדרך עצרו אותנו הצרפתים, אך כאמור בסיום המלחמה כבר לא שלחו יהודים למחנות השמדה.

ובניסים, הגרמנים – שגם היו בדרכים – לא עצרו אותנו.

במחיצת אדמו"ר הריי"צ

הגיע לניו יורק בתש"ו לפני פסח. וזכה להיכנס ליחדות אצל הרבי הריי"צ ומסר דרישת שלום מר' זלמן שניאורסאהן, הרבי אמר אמר שכבר קיבל דרישת שלום... ("ר' זלמן היה חסיד של הרבי הקודם"). ר' משה דוד סיפר לרבי הקודם שהוא נוסע ללמוד בלייקווד, והרבי וחייך... הרבי זי"ע התעניין אצלנו האם יש לנו מקום להתאכסן וכו'.

זלמן שניאורסאהן סיפר שהרבי הקודם אמר לו על הרב ליברמן, "שהפנים שלו חקוקות אצלי".

כתב לרבי הריי"צ שברצונו ללמוד אנגלית, ושלשם כך זקוקים ל"מסירה ונתינה". הרבי ענה, שיכול ללמוד "בשביל לקרב את הנוער".

פעם בפורים , ביקש רשות לנוסע להתוועדות של הרבי הקודם, ור"י של לייקוד. לא הרשה, על כן נסע בלי רשות. הרב ליברמאן סיפר, שבאותה תקופה היו אותו מספר בחורים לומדים ב770 וליייקווד, כ 35.

חמש פעמים היה ביחידות אצל הרבי הקודם. היחידות האחרונה הייתה למחרת י"ט כסלו תש"י. הרבי דיבר עמו מוסר והיה מעין רוח הקודש, ובסוף התאמץ לומר ברכה.

במוצש"ק יו"ד שבט תש"י כאשר קיבל הבשורה המרה, מייד לקח מטוס[3] והספיק להגיע ללוי'ה של הרבי הקודם.

למעשה הייתי בפסח עם אחי אצל הרב יצחק הוטנר.

בלייקווד היו 35 בחורים, בערך כך ב-770 – אולי ב-770 קצת יותר.

בפורים ביקשתי לנסוע ל-770 ואמר לי א.ק. שאשאר בישיבה. בסוף נסעתי. למד איתי שם ש.ק. – ומאז נשאר קשר, בא לבקרני בשיקאגו וכו'.


הוא מעולם לא היה "תלמיד" ב-770. אחיו א.ח. לא היה תלמיד בלייקווד. בתש"ז נכנסתי ליחידות ואמרתי שאני רוצה לעבור ל-770 "כי הלימוד שלי לא מתאים לשם". שאל: ומי יודע אם הלימוד כאן מתאים? בכל מקרה נכנסתי ללמוד בישיבה. כתבתי לא.ק. שאני עוזב ולא ענה לי.

המכתב אצל בני.

בתש"ט נקראתי ליחידות (מן הסתם ע"י רמ"ל) ואמר לי לנסוע לשיקאגו ל"בני ראובן" (היו שם כמה בתי כנסת נוסח האר"י). זה היה מתאים מבחינת "פאליטיק". כי היה שם ר"ז, וכל מי שהגיע לשם היה הוא "בולע אותו". לי, בגלל קרבתי, לא יכול היה לעשות זאת... הייתי כותב משם מכתבים לרבי וגם לחברים. היחיד שהחזיר לי תמיד תשובה, היה הרבי, ואם לא החזיר, הייתה סיבה... כמה שנים קודם כבר נשלחו בחורים לכל ארה"ב לפתוח ישיבות וכך הצילו את היהדות וכו'. שמעתי מתלמיד של מנדלוביץ ששמע את רבו מתבטא "אם חב"ד יכולים, אנחנו יכולים". ואז פתחו את "תורה ומסורה". מיד נכנסתי לרבי זי"ע להיפרד, לשאול משהו, בכלל היה עונה בפשטות לכל השאלות. קיבלתי "יורה יורה" מרמ"פ.

במחיצת כ"ק אדמו"ר שליט"א

בתקופה שלמד ב-770 כמה פעמים הרבי שליט"א נכנס ל'זאל' ודיבר בלימוד עם הבחורים ובניהם הרב לבירמן.

הרב ליברמן מספר שזוכר שפעם אחת הרבי דיבר על הקטעים בהשמטת הצנזור בסוף פרק י"א בהל' מלכים ברמב"ם על כך שהנוצרים והמוסלמים מיישרם דרך למלך המשיח. והביע ספק על ייחוס הדברים לרמב"ם. אולם הרבי אמר בתוקף שזה מהרמב"ם.

מיד לאחר יו"ד שבט, נכנס לכ"ק אדמו"ר שליט"א, ושאל אצלו מספר שאלות, והרבי ענה, ומכאן ואילך התקשר לרבי בכל מיני נפשו.


כמה פעמים עורר אותי הרבי זי"ע לקבל גם "ידין ידין" ולא עשיתי. פעם התבטא "איך זע אז ס'איז שווער צו פאלגן". וזה אמת. אבל קיבלתי "יורה יורה ידין ידין" מגוטסמן. הרבי הסכים שאסע לאנטוורפן.


רבנותו

בשנת תשט"ו התחיל לשמש רב בקהילת "אור חדש" בשיקגו.

בשנת תשכ"ז עבר לעיר דיטרויט, שם החל לשמש כרב קהילת "בני יהודה" ומנהל של הבית ספר היהודי במקום.

בשנת תש"מ, לאחר פטירתו של הרב הלל מדליה, אב"ד של קהילת 'שומרי הדת' באנטוורפןכ"ז בטבת תשכ"ה עד לפטירתו ביום כיפור תשל"ח), הכתירו את הרב דוד משה לכהן במקומו. הרב ליברמן התקבל באהבה לא רק על ידי חברי קהילת 'שומרי הדת', אלא גם על ידי חברי קהילת 'מחזיקי הדת'.

בשנת תש"ס ייסדו, הרב ליברמן יחד עם הרב גרשון מענדל גרליק, הרב שלמה דובער פנחס לאזאר והרב עזריאל חייקין, את 'מרכז רבני אירופה'.

בט"ו באייר תשע"א קיבל הרב ליברמן, במעמד שנערך במשרדי העיר בהשתתפות אישי ציבור מטעם ממשלת בלגיה, מדליית כבוד על פעלו למען הכלל במתן עזרה וסיוע לכלל רבדי ותושבי העיר, יהודים וגוים ביחד ללא הפליה.[4].

משפחתו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הרב ליברמן בשבת שבע-ברכות של מענדי ואסתי מרינובסקי.
  2. יסודה של ישיבת היידע היתה על ידי שני יהודים שבאו מארגנטינה שחיפשו חינוך תורני. הישיבה משכה אליה תלמידים רבים מהולנד, צרפת, שוויץ וגרמניה. סדרי הלימוד והחינוך היו קפדניים מאד ובין היתר למדו גם מלאכה. בוגריה נסעו להמשיך את לימודיהם בישיבות טעלז ומיר. הישיבה התקיימה 21 שנים עד שעלה עליה הכורת בשואה.
  3. פעם ראשונה שנסע במטוס.
  4. בלגיה: הרב החב"דניק קיבל מדליית כבוד - תמונות מהמעמד
משובים קודמים
משוב על הערך