שלמה יוסף זוין

הרב זווין

הרב שלמה יוסף זוין (כסלו ה'תר"נ - כ"א אדר א' תשל"ח) היה מגדולי הגאונים בדור האחרון, חסיד חב"ד, ועורכה של האנציקלופדיה התלמודית.

תולדות חיים

הרב זוין נולד בעיירה קזמירוב שבפלך פינסק, בחודש כסלו, ה'תר"נ לאביו הרב אהרון מרדכי זוין.

בצעירותו, למד אצל אביו שהיה רב קהילת חב"ד בקזמירוב, והמשיך ללמוד בישיבת מיר. לאחר מכן פנה לישיבתו של האדמו"ר רבי שמריה נח שניאורסון מבאברויסק, ממנו גם קיבל הסמכה לרבנות. כמו כן קיבל הסמכה מרבי יוסף רוזין - הגאון מרוגצ'וב, ומהרב יחיאל מיכל אפשטיין, מחבר ערוך השלחן.

בזיווג ראשון נשא לאשה את חיה לאה בת הרב יוסף יעקב לוין, ובזיווג שני נשא לאשה את יטל, בת ר' יצחק.

לאחר פטירת אביו, בהיותו בן שבע עשרה שנה בלבד, נתמנה לרב הקהילה בקזמירוב.

בשנת תרפ"ה, כשעלה הרד"ץ חן לארץ הקודש, ביקשו תושבי העיר מהרב זוין למלא את מקומו ברבנות העיר צ'רניגוב. הוא סרב, בנימוק שהוא עוסק בבניית מקוה בעירו, והוא יודע שאם הוא יעזוב את העיירה המקווה לא ייבנה.

פעילות ציבורית ברוסיה

בהיותו ברוסיה סייע בדרכים מגוונות לרבי הריי"צ בפעילות למען יהדות רוסיה. כינויו המחתרתי היה "שיר השירים", או, רש"י. נחשב לאחד מראשי הפעילים, כפי שסיפר על כך הרבי מלך המשיח, בעת ביקורו של האדמו"ר מסדיגורא: "הכרתיו בהיותו במיצר במדינת רוסיה, במצב כזה שהתעסקות עם כל עניין של הפצת היהדות הייתה כרוכה בסכנה ממש, ואף על פי כן לא נרתע משום דבר ומסר את נפשו על מילוי העבודה והשליחות של מו"ח אדמו"ר בענייני הפצת היהדות".

בשנים תרס"ד-תרפ"ד (1904-24) כיהן כרב בקזמירוב, קלימוב, מגלין ובנובוזיבקוב. ובשנת תרע"ח (1918) התמנה כחבר הפרלמנט האוקראיני בקייב.

בשנת תרע"ט (1919) התמנה כחבר המועצה היהודית הלאומית באוקראינה. ובשנת תר"פ (1920) כחבר ומזכיר הכנסיה הלאומית היהודית באוקראינה.

בימי שלטון הקומוניסטים היה מזכיר אספת הרבנים בקורוסטון. ובשנת תרפ"א (1921) ערך ברוסיה מאסף תורני בשם "יגדיל תורה". לאחר זמן הפסיק הבטאון לצאת, ובשנת תרפ"ח הוציא את הקובץ מחדש יחד עם הרב יחזקאל אברמסקי, רבה של סלוצק.

בקייב ערך את הקובץ המדיני "אחדות".

קשריו עם הרבי הריי"צ

בחודש חשוון תרפ"ז, פתח הרבי הריי"צ ועידה של רבני רוסיה הסובייטית ומינה את הרב זוין למזכיר הועידה. הרב זוין נאם בועידה על מצב הקהילות היהודיות ברחבי רוסיה, וכובד גם בנעילתה.

קודם צאתו של הרבי מרוסיה, בכ"ד תשרי תרפ"ח, הקים הרבי מטה של ארבעה רבנים שעבדו יחד עמו בהפצת היהדות. בין הרבנים היה גם הרב זוין. הרבי תמך כספית במטה גם לאחר יציאתו מהמדינה.

כשנאסר הרבי בשנת תרפ"ז, שלחו מבית הרבי מברק לרב זוין, וכדי לא לסבכו בצרות, כתבו במברק שהדוד נלקח לבית החולים. הרב זוין שלח מברק ברכה חזרה, וחתם בשם פרטי: ברוך, ובשם משפחה: מתיר אסורים. הרבי נהנה מאד מההמצאה ושיבח אותה כמה פעמים לאחר מכן. כשהשתחרר הרבי, בי"ב תמוז שלחו מברק נוסף שהדוד שוחרר.

בתשעה באב, תרפ"ז ערך ביקור אצל הרבי הריי"צ. הביקור ארך שש שעות, בהם סיפר לו הרבי את כל פרשת המאסר, כשבכוונתו שהרב זוין יעלה את הדברים ששמע על הכתב, אך לבסוף לא יצא הדבר לפועל והרבי כתב בעצמו את רשימת המאסר.

בשנים תרפ"ט-תר"צ, כשביקר הרבי בארצות הברית במטרה לאסוף כסף עבור יהודי ברית המועצות, שלח הרב זוין מכתב ובו מתאר את מצב הדת בברית המועצות. המכתב הודפס אז בעיתון בשפת האידיש, שהופיע בשיקאגו.

במשך השנים ביקש ממנו אדמו"ר הריי"צ פעמים רבות שישלח לו מהסיפורי חסידים שאסף וליקט, ואף העיר לו דיוקים שונים על חלק מהסיפורים.

הכרותו עם הרבי

בתקופה בה עלתה ההצעה לשידוך בין הרבי והרבנית, ביקש ממנו הרבי הריי"צ לשוחח עם החתן המיועד בדברי תורה. השיחה בין הרבי לרב זוין ארכה לילה שלם, בעת הנסיעה ברכבת. הרב זוין התפעל מאוד מגאונותו ומסר את התרשמותו לרבי הריי"צ.

כעשרים וחמש שנה לאחר מכן, לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"י, היה מהראשונים שחתמו על כתב ההתקשרות לרבי.

על-אף שמעולם לא נסע בעצמו לרבי, התעניין מאד כל הזמן מהנעשה בחצר הרבי. כשנסע הרב שמואל אלעזר היילפרין אל הרבי, סיכמו ביניהם שהוא יספר לו על חוויותיו. מיד עם הגעתו ארצה נפגשו שניהם, וחלקו את החוויות.

צאתו מרוסיה ועלייתו לארץ ישראל

מאמצים רבים נעשו כדי להוציא את הרב זוין מברית המועצות. כאשר הרבי הריי"צ עצמו גילה מעורבות רבה בענין, ופנה במכתבים לרב קוק בבקשה לסייע לו לצאת מרוסיה.

בשנת תרצ"ה פדהו הרב יחזקאל אברמסקי (שכבר כיהן כרב העיר לונדון), מידי הסובייטים תמורת סכום כסף גדול. ר' חיים עוזר גרודז'ינסקי כתב על הגעתו "ארי עלה מבבל".

עם עלותו לארץ הקודש התיישב בתל אביב, וזמן קצר לאחר מכן מונה לכהן כרב קהילת חב"ד, והיה למעשה הרב הראשון לקהילת חב"ד בעיר.

שימש כדוברם של רבני רוסיה, שרבים מהם עלו לארץ, ועסק רבות בעידוד רבנים ואישי ציבור בכדי שיפעלו לסייע לאדמו"ר הריי"צ בהצלה גשמית ורוחנית של יהודי ברית המועצות.

כתב בקביעות מאמרים ב"הבוקר" ובשבועון החרדי "היסוד", בין השאר על היהודים והיהדות ברוסיה הסובייטית. כשנוסד עיתון "הצפה" כתב בקביעות מדור ביקורת על ספרים תורניים חדשים שיצאו לאור.

תקופת ירושלים

בחודש מנחם אב תרצ"ז, קיבל את הסכמת הרבי הריי"צ לקבל משרת מורה לתלמוד בבית המדרש למורים ורבנים של המזרחי בירושלים, והעתיק לשם את מקום מגוריו, שם התגורר עד יומו האחרון.

ביושבו בירושלים, התמנה לחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, פרסם מאמרים וחידושי-תורה רבים בעיתונות החרדית, התורנית והכללית, ועמד ביחסים הדוקים עם הרבי. זכה לעידודים מהרבי על כל ספריו, והיה בא כוחו של הרבי בכל הקשור לקשר עם הפרזידנט של מדינת ישראל, מר שז"ר. בשנת תש"ד (1960) קיבל את פרס ישראל לספרות.

בירושלים, אף החל לערוך את ה"אנציקלופדיה תלמודית", והיה העורך הראשי של הסדרה עד לפטירתו בכ"א אדר שני בשנת תשל"ח.

ייסוד ועד רבני חב"ד

בשנת תשל"ה פנה הרבי בבקשה לייסד את ועד רבני חב"ד בארה"ק שיהווה מסגרת רבנית כללית לרבני חב"ד בארץ ישראל, הרבי הורה שהרב זוין יעמוד בתור אב"ד, והוא עמד בתפקיד זה עד לפטירתו בשנת תשל"ח.

האנציקלופדיה התלמודית

ערך מורחב – אנציקלופדיה תלמודית

הרב זוין יסד יחד עם הרב מאיר בר-אילן את מפעל האנציקלופדיה התלמודית בשנת ה'תש"ב. במסגרת זו הכין את רשימת הערכים וערכי המשנה וקבע את שיטת וסגנון הכתיבה של האנציקלופדיה. ערך את שנים עשר הכרכים שיצאו לאור בימי חייו.

האנציקלופדיה התלמודית הייתה גולת הכותרת ביצירותיו. מעת שהחל לעסוק בכתיבתה ועריכתה, הרב זוין התמסר אליה כמעט באופן מוחלט ונעשה הדבר למפעל חייו, במשך שלושים וחמש שנות חייו האחרונות. י"ב הכרכים הראשונים שיצאו, נכתבו בכתב ידו.

פרסומו הגדול וההערכה הרבה לה זכה גרמו לכך שעם פטירתו של הרב הראשי לישראל, הרב הרצוג בשנת ה'תשי"ט, הופעל לחץ גדול מאוד על הרב זוין מכל פלגי הציבור להציג את מועמדותו לתפקיד. על אף זאת, הוא סירב בכל תוקף. אחד הטעמים לסירובו, היה מפני האנציקלופדיה התלמודית. הוא הכיר בחשיבותה וידע שאם יטול את תפקיד הרבנות, לא יוכל להמשיך בעריכתה.

משפחתו

ילדיו

• מרת שושנה.
• הרב אהרן זווין.

נכדיו

• הרב נחום זווין - רב שכונת קרית אליהו, חיפה.

ספריו

מלבד האנציקלופדיה תלמודית, רוב ספריו הינם אסופות של מאמרים שנתפרסמו על ידו בבטאונים שונים במשך השנים, וכונסו תחת קורת גג אחת.

• אנציקלופדיה תלמודית, נכון לשנת תשע"ז הסדרה כוללת 38 כרכים. הרב זוין כתב את 12 הכרכים הראשונים (שיצאו בחייו) והכין את רשימת הערכים לכל הכרכים הבאים.
• סופרים וספרים (ג"כ) - סקירות על ספרים תורניים שונים (בהם ההגדה של הרבי).
• אישים ושיטות - שיטותיהם בלימוד של ראשי הישבות מהמאה אחרונה (הנצי"ב מוואלוז'ין, ר' חיים מבריסק, הרוגצ'ובי, ר' מאיר שמחה הכהן, ר' ברוך בער לייבוביץ', החזון איש, ר' איסר זלמן מלצר, הרב אברהם יצחק קוק ועוד).
• המועדים בהלכה - נושאים הלכתיים במועדי השנה.
• לאור ההלכה - נושאים שונים בהלכה (ביניהם: המלחמה בהלכה, השלג בהלכה, הזקנה בהלכה, ההלל, שיר השירים, המספר 'אלף', ועוד).
• סיפורי חסידים (ג"כ) - ליקוט של סיפורים חסידיים מנשיאי חב"ד ואדמו"רי פולין, מסודרים לפי פרשיות התורה ומועדי ישראל.
• לתורה ולמועדים - אמרות ורעיונות לפרשת השבוע, המבוססים ברובם על תורה אור ולקוטי תורה.

לקריאה נוספת

• שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך.
• הקדמת צאצאי המחבר לספרו אישים ושיטות.
• יוסף אשכנזי, שו"ת מנחם משיב נפשי הוצאת מכון באהלי צדיקים תשע"ב.

קישורים חיצוניים

• תולדות חייו ומאמר מאת הרב שמואל אלעזר הלפרין - .
• צביקי זקס, איש שהכל בו, בעיתון 'קרוב אליך' גליון 59 - כ"ו טבת תשע"ה