יצחק כדורי
הרב יצחק כדורי (ט"ז בתשרי תרנ"ט, (שנת הלידה משוערת) - כ"ט טבת תשס"ו), כונה "זקן המקובלים" בדורו, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.
תולדות חיים
הרב יצחק כדורי נולד בבגדאד בירת עיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב ואמו מרת תוּפאחה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד ביום השני של חג הסוכות ט"ז בתשרי, שהוא יום האושפיזין של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה.
אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו ("הבן איש חי") שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.
בשנת תרפ"ב עלה לארץ ישראל ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה בירושלים. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי ירושלים אמרו עליו "ארי עלה מבבל".
עם כיבוש העיר העתיקה במלחמת השחרור, עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידי בנו הרב דוד כדורי על פי דרכו של המקובל רבי שלום שרעבי (הרש"ש).
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונלב"ע בכ"ט טבת תשס"ו בהיותו בן למעלה ממאה שנים. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש, שליוו אותו בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים.
ביקורו אצל הרבי
רבי יצחק בא לרבי במעמד חלוקת הדולרים עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על בית הכנסת והישיבה שמקים "נחלת יצחק" וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של בית המקדש השלישי. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שצריך להשפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת משיח בקרוב, לא רק על פי קבלה אלא גם על פי נגלה.
הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי[1]
מוחה על כבוד החסידות
בתחילת חודש מנחם אב תשמ"ג פירסם (ביחד עם רבי ישראל אבוחצירא - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו בחסידים שלימדו את ספר התניא בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת תורת החסידות ודביקותם באור שבעת הימים הבעש"ט הקדוש זיע"א בדרך משנת חב"ד העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי רבנו בעל התניא והשו"ע זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".
מזרז את הגאולה
הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), שהקב"ה חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.[2] תולדות חייו הובאו בספר תולדות חכמי ירושלים חלק א' (ירושלים ה'תשס"ו) להסופר הדגול רבי אברהם אל. סופר מירושלים, המוציא לאור בשפות עברית וצרפתית הוצאת יריד הספרים ברחוב מאה שערים 6 ירושלים.