תרט"ו

שנת ה'תרט"ו החלה ביום א' בתשרי, אור ל-23 בספטמבר 1854, והסתיימה ביום כ"ט אלול, 12 בספטמבר 1855. ה'תרט"ו איננה שנה מעוברת, ואורכה 355 ימים. זו שנה ראשונה לשמיטה.

נולדו

• הרב יעקב מרדכי בזפלוב מפולטבה - י"ב אייר.

נפטרו

• האדמו"ר רבי שר שלום רוקח מבעלזא - כ"ז אלול.

• הגאון החסיד ר' בצלאל אזריצר - כ"ח ניסןתבנית:הערת שוליים.

ספרים

• המגיד ממזריטש, דרכי ישרים, צ'רנוביץ.

• אדמו"ר האמצעי, תורת חיים, ורשה.

אירועים

• בשנת תרט"ו הכניס אדמו"ר הצמח צדק את אדמו"ר המהר"ש לעבודה בעסקנות הכלל, ומינה את ר' שמואל ברין{{הערה|ראה אודותו בהתמים (ורשה) חלק ז' עמ' ק"ג (הערת הרבי בסה"ת אדמוהר"ש)</ref> למזכירו ועוזרו הקבוע. אדמו"ר המהר"ש היה אז בן כ"א בלבד.{{הערה|שלשלת היחס שלפני היום יום, בפרק אדמו"ר המהר"ש.</ref>.

• בחודש כסלו הגיע פקודה ממשלת הצאר לאדמו"ר הצמח צדק לבוא להשתתף באסיפה שמכנס משרד הפנים - דיון בנושא הדפסת ספרים בגרמנית עבור ילדים. אדמו"ר הצ"צ לא חפץ בנסיעה ושלח במקומו את אדמו"ר המהר"ש ואת החסיד ר' אהרון מבלניטש{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש עמ' 31</ref>.

• באותו ביקור נתקל אדמו"ר המהר"ש בתמונת אדמו"ר הזקן המוצבת במבצר הפטרובלי{{הערה|'רשימות היומן' ששל אדמו"ר הריי"צ.</ref>

• אדמו"ר המהר"ש נחלה במחלה מסוכנת והד"ר הייבנטאל מגיע כדי לטפל בותבנית:הערת שוליים.

• הרב שמעון מנשה חייקין מתמנה לרב הקהילה החב"דית בחברון במקומו של הרב ר' שמואל סגל מראהטשאוו.

• בשנת תרט"ו פקד העשיר משה מונטיפיורי את כל יהודי ארץ ישראל, ובתוכם רבני חב"ד, חסידים ומוסדות חב"ד. מפקד זה משמש יסוד ובסיסי למחקר תולדות חב"ד בארץ הקודש במאה התשע עשרה.

• על פי ההשערה{{הערה|הרב שלום דובער לוין בספרו תולדות חב"ד בארץ הקודש בפתיחה לפרק כ"ח</ref>, הרי שבערך בשנה זו נלקח בית הכנסת החב"די בירושלים (שלימים נקרא "בית מנחם - צמח צדק" מידי החסידים על ידי משכיר הבית, והם נותרו בלא בית כנסת. בשנת תרי"ח השיגו כסף ושכרוהו מחדש.

• בירושלים פעל בתחילת שנות הרי"שים בית מדרש-ישיבה בשם "דת משה ויהודית חב"ד" (ע"ש משה מונטיפיורי ורעייתו יהודית, בו למד שנים עשר בחורים גמרא וחסידות. בראש הישיבה עמד הגאון ר' אליהו יוסף ריבלין מדריבין. התאריך המוקדם ביותר שמממנו ידוע לנו על מקום זה הוא משנת תרט"ו{{הערה|ממפקד מונטיפיורי בשנה זו</ref>, והחוקרים משערים שנפתח בשנה זו, ועל כל פנים בשנת תרי"ד.

• בשנה זו עלה הגבאי הכללי של כולל חב"ד, ר' זאב מרעציצע לארץ הקודש, וממלא מקומו מינה אדמו"ר הצמח צדק את ר' דן תומרקין{{הערה|הרב שלום בער לוין בתולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק ט"ז פיסקא ג'</ref>, כלדלהלן.

• בשנה זו מינה אדמו"ר הצמח צדק את החסיד הרב דן תומרקין מרוגטשוב כגבאי כללי של כולל חב"ד בארץ הקודש{{הערה|החסיד ר' חיים מאיר הילמן בספרו "בית רבי, קכ"ז עמ' ב'</ref>, ר' דן ערך שינויים מפליגים בכולל, וקמו לו מתנגדים רבים, יחד עמו מונה גם ר' יצחק אייזיק ביחוב, והם עמדו בהנהלה יחד עם ר' אברהם רוגטשובר שמונה בשנת תרי"ב{{הערה|המפקד הנ"ל</ref>.

• בשנת תרט"ו מונה הרב שזבנ"י להנהלת כולל חב"ד - חברון, אולם בשנת תרט"ז אין מנוי ברשימת הממונים על הכולל, וייתכן שמינויו היה זמני בלבד.

• בשנת תרט"ו מונה הגאון החסיד רבי שניאור זלמן פרדקין לרבה של העיירה פלוצק, על-פי ציווי אדמו"ר הצמח צדק{{הערה|הרב חנניה יוסף איזנבך, בטאון חב"ד גליון 33</ref>.

• בשנה זו שלח אדמו"ר הצמח צדק את ר' דב זאב קוזווניקוב לשמש כיושב ('זיצער') אצל ר' הלל מפאריטש{{הערה|החסיד ר' אברהם חנוך גליצנשטיין שי' בספרו "אוצר סיפורי חב"ד, חלק ז' עמ' 75</ref>

• אדמו"ר הצמח צדק שולח את הרב יעקב ווידרביטש לשמש כרב לחסידי קופישוק{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמ' רפ"ח בראשיתו.</ref>.

• בשנה זו הפסיקה פעולת חברת תחיית המתים בהנהלת אדמו"ר הצמח צדק שמטרתה הייתה להציל את ילדי ישראל מגזירת הקנטוניסטיםתבנית:הערת שוליים

• קיץ - מלשינות שווא על אדמו"ר הצמח צדק, ובכל אותו הקיץ לא אמר דא"ח כלל.{{הערה|החסיד ר' חיים מאיר הילמן בספרו "בית רבי, חלק ג' פ"ו, וראה גם אגרות קודש אדמו"ר הצמח צדק חלק א' עמ' צ"ז. (וצ"ע איך יסתדר עם מאמרי הדא"ח הרשומים שנאמרו בזמן הקיץ.)</ref>

אירועים כלליים

• מלחמת קרים תבנית:הערת שוליים

מאמרי השנה

• מאמרי אדמו"ר הצמח צדק שנאמרו באותה שנה נלקטו בספר "מאמרי אדמו"ר הצמח צדק תרט"ו".

הערות שוליים

תבנית:תר"א